מבנה נבנה בסגנון הבינלאומי. הוא בן שתי קומות עשוי בטון, מוארך וצר, וחלקו הצפוני מתעקל מעט מזרחה
▪ ▪ ▪
|
בשנות ה-20 של המאה הקודמת חלה עליה גדולה במספר העולים שהגיעו לארץ ישראל דרך נמל יפו. בית המכס העותומאני הישן שהקימו הטורקים לא התאים לקליטת אלפי העולים שהגיעו לארץ ישראל. במסגרת תוכנית מנדטורית להרחבת נמל יפו העתיק ובניית נמל מודרני, שהחלה להתגבש בשנות ה-20, החליטו הבריטים להרוס את בית המכס העות'מאני ולהקים במקומו ועל חורבותיו בית מכס חדש. זהו מבנה בית המכס הקיים עד היום.
בניית בית המכס המנדטורי החלה במחצית שנות ה-20 של המאה הקודמת. ב-1931 נחנך המבנה החדש בטקס חגיגי. המבנה נבנה בסגנון הבינלאומי. הוא בן שתי קומות עשוי בטון, מוארך וצר, חלקו הצפוני מתעקל מעט מזרחה. בחזית קומתו הראשונה של המבנה (קומת קרקע) מצויה מעין מרפסת מקורה, ולאורך הקומות העליונות שורת חלונות אופקיים. המבנה כונה בשם "בית המכס הלבן", שימש כטרמינל נוסעים ובנוסף שימש למשרד (תחנת) מכס ולמשרדי הנהלת הנמל.
המבנה שימש גם כתחנת קשר לאניות. מיד לאחר ירידת הנוסעים מהספינות הם הגיעו למבנה הטרמינל (בית המכס), שם עברו תהליך רישום, בדיקת דרכונים ואשרות כניסה וכמו-כן עברו הנוסעים בדיקת מכס לגבי חפציהם ובדיקות רפואיות ורק אז אושרה כניסתם לארץ.
|
המעבר למבנה המכס המנדטורי
|
|
חדרים יפים נקבעו למשרד רופא החוף ● למטה סודר סלון נאה של המכס לשם בדיקת החפצים
▪ ▪ ▪
|
וכך כותב עיתון "דואר היום" בגיליונו מיום 18 ביוני 1931 על מבנה בית המכס החדש שזה עתה נפתח: "משרדי הנהלת הנמל עברו שלשום לדירתם בקומה השנייה של בניין הנמל החדש. הוקצעו (הוקצו א.א) בשבילם שלושה חדרים נרחבים ונוחים מצד דרום של הבניין. בקומה השנייה נקבעו שלושה אולמות גדולים של הקרנטינה ובהם עשר מקלחות לגברים ועשר לנשים וחדרי חיטוי.
מקום מיוחד הוקצע (הוקצה א.א) למנוף ענקי חדש שבו יעלו את חפצי העולים מהסירות ישר לאולם הקרנטין. חדרים יפים נקבעו למשרד רופא החוף. למטה סודר סלון נאה של המכס לשם בדיקת החפצים. הבניין עושה רושם יפה בחיצוניותו ופנימיותו. הנוסעים והעולים החדשים שיבואו דרך נמל יפו לא יתאכזבו בעתיד מהמראה הנושן של בנייני המכס הקודמים".
|
בתחילת שנות ה-2000, בעקבות נפילת חלקים מהקיר "מחשש לבטיחות" עיבתה חיזקה עיריית תל אביב את קירות המבנה בחגורות ביטחון, דבר שכיער עוד יותר את המבנה המוזנח ושינה צורתו המקורית
▪ ▪ ▪
|
עם חנוכת נמל חיפה, באוקטובר 1933 ובהמשך בעקבות פרוץ מאורעות "המרד הערבי" (1936- 1939) והשבתת נמל יפו על פועלי הנמל הערביים, צומצמה עד מאוד פעילות הנמל וכמובן צומצמה גם הפעילות במבנה טרמינל הנוסעים הקרוי בית המכס. מספר העולים שהגיעו דרך הנמל היפואי פחת משמעותית וכמעט פסק. רוב רובם של העולים באותן שנים הופנו לנמל חיפה.
בשנת 1965 נסגר נמל יפו ומזה שנים הרבה עומד הבניין המנדטורי מוזנח ועלוב. במשך שנים לא מעט, עד לפני שנים ספורות, שימש חלקו הדרומי של המבנה את שבט צופי-ים יפו. חלקו הצפוני של המבנה ברובו שומם. בתחילת שנות ה-2000, בעקבות נפילת חלקים מהקיר "מחשש לבטיחות" עיבתה חיזקה עיריית תל אביב את קירות המבנה בחגורות ביטחון, דבר שכיער עוד יותר את המבנה המוזנח ושינה צורתו המקורית.
המבנה כיום, לאור השינויים והשיפוצים שעבר, שונה במראהו ולא מזכיר את צורתו המקורית. מונחים לפני צילומים משנותיו הראשונות של המבנה. הוא נראה על-פי הצילומים יפה ומרשים למדי בשנותיו הראשונות.
|
המבנה "קוטע" הנוף הפתוח לים ורצף הטיילת
|
|
|
[צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
|
|
|
|
צילום אוויר של נמל יפו - בית המכס הבניין הקרוב ביותר לים. | |
|
|
|
נראה כי עיריית תל אביב יפו הייתה נחושה מתחילת הדרך להרוס את המבנה הלא אסתטי ויתכן שהיו תושבים בעיר המתגוררים בסביבה שפנו לעירייה וביקשו להרסו
▪ ▪ ▪
|
ביקרתי וצילמתי לא מכבר במקום. דומה שאין ויכוח שמבנה "בית המכס" כיום בולט בכיעורו, "תקוע" ממש על שפת הים ופוגע-קוטע ברצף הנוף הפתוח והטיילת לאורך קו החוף ובכך מזכיר קצת את בניין הקזינו בחיפה.
כל חובב וחסיד נוף פתוח וכותב שורות אלה נמנה עימם כשרואה את מבנה בית המכס המכוער והמוזנח במיקומו הנוכחי מזדעק ושואל למה לא "מגלחים" את גוש הבטון המכוער הפוגע מסתיר את הנוף הפתוח צפונה, אך מאידך יש הטוענים כי בכל זאת כי מדובר באתר היסטורי שאין לזלזל בחשיבותו ובערכו ההיסטורי. יש כאן נושא שימור לא פשוט ומורכב.
המבנה הוגדר ב-2003 כאתר לשימור במסגרת תוכנית המתאר הארצית לנושא החופים (תמ"א 13). נוכח הזנחתו ומצבו הפיזי והחזותי המדרדר של המבנה (מי היה אחראי להזנחה?) נערכו החל משנת 2011 אולי אף קודם לכן, דיונים בעריית תל אביב באשר לעתידו של המבנה. הנושא נדון בוועדות העירייה וההחלטה שהתגבשה בסופו של דבר הייתה להרסו. נראה כי עיריית תל אביב יפו הייתה נחושה מתחילת הדרך להרוס את המבנה הלא אסתטי ויתכן שהיו תושבים בעיר המתגוררים בסביבה שפנו לעירייה וביקשו להרסו.
ביוני 2016 הועלה הנושא לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה וזו אישרה לבסוף את בקשתה של עיריית תל אביב לשנות תוכנית מתאר ארצית, שבית המכס המנדטורי הישן בנמל יפו לא ייחשב עוד כבניין לשימור. לצורך הריסתו העירייה הודיעה כי היא מבקשת להכין תוכנית חדשה, שלפיה בית המכס המוזנח ייהרס לטובת סלילת שביל או כביש כדי לשמור על רצף הטיילת על קו הים.
|
מאבק המועצה לשימור נגד ההריסה
|
|
הרשו לי להטיל ספק שאם אכן ישומר הבניין יוקם שם מוזאון עליה והעפלה של ממש
▪ ▪ ▪
|
בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פתחה המועצה לשימור אתרי מורשת במאבק ציבורי לשימור המבנה. הסיסמה שנבחרה למאבק הייתה: "אל תתנו יד להרס השער לארץ ישראל". במועצה הציעו תוכניות חלופיות. על-מנת לשמור על המבנה הוכן תיק תיעוד היסטורי ואדריכלי של הבניין (ראוי שיוצג ויונגש לציבור הרחב ) והמועצה העלתה למרשתת כחלק ממאבקה לשימור בית המכס "דגם שימור" של המבנה.
גורמים במועצה לשימור אומרים כי אם אכן ישומר הבניין מתוכנן לקום בו מוזאון עליה שיסקור את תולדות נמל יפו ועליית עולים לארץ. הרשו לי להטיל ספק שאם אכן ישומר הבניין יוקם שם מוזאון עליה והעפלה של ממש. במקרה הטוב יוצב במקום שלט מורשת, אולי פינת הנצחה קטנה.
סביר יותר להניח שאם הבניין "ישומר" הוא יורחב על-ידי תוספות בניה ויוקם בו בית קפה ואולי משרדים. היום, ואני לא מחדש דבר, כסף גובר על ערכי שימור טבע, הנוף הפתוח ושמירת אתרי מורשת.
|
בית משפט עליון מאשר הרס המבנה
|
|
לא אופתע אם יום בהיר אחד נתבשר כי דחפורים עלו על המבנה והרסוהו עד היסוד
▪ ▪ ▪
|
בתחילת 2017 דנו בממשלה על הנושא במסגרת קבינט הדיור והוחלט לאשר שינוי תוכנית המתאר ולאשר הריסת "בית המכס" בנמל יפו. המועצה לשימור אתרי מורשת עתרה לבג"ץ בטענה כי לא חל כל שינוי מהותי שמצדיק שינוי תוכנית המתאר הארצית ואישור הרס "בית המכס", אולם, בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי לא נמצא פגם בהליכי קבלת ההחלטה.
כמו שזה נראה כעת, אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, ייהרס בניין בית המכס המנדטורי בקרוב. לא אופתע אם יום בהיר אחד נתבשר כי דחפורים עלו על המבנה והרסוהו עד היסוד. להערכתי ולהבנתי גם אנשים רבים שהם חסידי שימור מבני ההיסטוריה ומורשת, לא יצטערו על הרס "בית המכס" בנמל יפו.
|
|