למרות המלל הפרו-פלשתיני, סעודיה מדרגת את הנושא הפלשתיני נמוך בסדר העדיפות שלה. הנושא הפלשתיני חשוב פחות מהאיום הקטלני של האייתולות מאירן, התפרצות אפשרית של הר געש של טרור בעירק, האש המתפשטת מתימן, העימות רב-השנים מול הרוב השיעי באזורי הנפט של אל-קטיף ואל-חסא במזרח סעודיה, איומי "האחים המוסלמים" ודאעש, הפעלתנות האזורית של ארדואן, הקרקע הבוערת בסוריה ולבנון, והמאכלת המונחת על צוואר כל משטר ערבי פרו-אמריקני.
סעודיה לא שוכחת את - ולא מוחלת על - מעורבות הפלשתינים בחתרנות וטרור בינערביים (במצרים, סוריה, ירדן, לבנון וכווית), ובמיוחד שתוף הפעולה הפלשתיני עם פלישת עירק לכווית ב-1990, והזדהות הפלשתינים עם השתלטות האייתולות על אירן ב-1979. כמו כל מדינות ערב הפרו-אמריקניות היא רואה בפלשתינים (אש"ף וחמאס) סמל לחתרנות, טרור וכפיות-תודה, ומשוכנעת שמדינה פלשתינית תהייה פורעת-חוק, שתלבה את מדורת המזרח התיכון יחד עם טורקיה, אירן, חיזבאללה, "האחים המוסלמים" וגורמי טרור בתימן, עירק, לוב ואלג'יריה.
במקביל, סעודיה מרחיבה את שיתוף הפעולה עם ישראל הנתפסת כגורם חיוני לגיוון כלכלתה ולביטחונה מול איומים משותפים. בניגוד למלל החם הרשמי הפרו-פלשתיני המקדם כל מבקר בריאד, המעש הסעודי כלפי הפלשתינים צונן מאד, צבאית ומדינית. הסיוע הפיננסי צנוע וממומש-חלקית. לעומת 15 מיליארד דולר למצרים, 8 מיליארד לתימן, 3 מיליארד לירדן (יחד עם כווית ואיחוד האמירויות) ומיליארד דולר סיוע שנתי למורדים המוסלמים באפגניסטן (1988-1980), הפלשתינים קיבלו לכל היותר 100-150 מיליון לשנה. וזאת כאשר המשפחה המלכותית רכשה ציור של דה-וינצ'י ב-450 מיליון דולרים, וילה בצרפת תמורת 300 מיליון ו-יאכטה ב-500 מיליון דולרים.
לאחרונה מצטנן המלל הסעודי כלפי הפלשתינים. לדוגמה, הפעיל הפוליטי עבד אלחאמיד אלע'בין, הנוהג לבטא את תפישת העולם של יורש העצר מוחמד בן סלמן, אמר לרדיו בי. בי. סי. בערבית ב-10 למאי 2020: "הציבור הסעודי נוטה נגד הפלשתינים.... הציבור אדיש לנושא הפלשתיני.... יש לפעול לקידום האינטרס הסעודי ולהרחיב את הקשר עם ישראל.... (וללמוד) מטורקיה הנהנית מקידום הקשר (האזרחי) עם ישראל...." לראשונה, שתי סדרות טלוויזיה סעודיות לרגל חודש רמדאן קידמו את תדמית היהודים וישראל, במקביל להטחת ביקורת קשה בפלשתינים. לפי "חדשות העולם ממרוקו", הסדרות הסעודיות מבטאות את תפישת העולם של יורש העצר הסעודי, מתחנפות לישראל והולמות בפלשתינים.
למעשה, סעודיה מונחית על-ידי אינטרסים קיומיים ומאפסנת, לפי שעה, את הרגשות. היא רואה בהקמת מדינה פלשתינית גפרור נוסף למדורת האיומים האיזוריים, בעוד ישראל נתפסת ככבאית-אש אמינה, חיונית, יעילה, ייחודית ומרתיעה מול איומים אלו. אומנם ארה"ב היא בעלת הברית הבכירה, אך אמינותה נפגעה עקב ירח הדבש שניהל הנשיא אובמה עם אירן.
לתדמית ההרתעה של ישראל - הנשענת במידה רבה על השליטה ברמת הגולן ורכסי יו"ש והנכונות להדוף לחץ בינלאומי - חלק מרכזי בהתייחסות סעודיה לישראל. הקמת מדינה פלשתינית ביו"ש תכרסם בתדמית ההרתעה של ישראל ובחיוניותה בעיני סעודיה.
