מהלך הסיפוח עומד לשים קץ לפרויקט הטעיה נכלולי ורב-שנים, שאפילו מַקְיַאוֶולִי היה מצדיע לאיש שאחראי לו — בנימין נתניהו. מאז כהונתו הראשונה כראש ממשלה ב-1996, וביתר שאת מאז 2009, נתניהו הדף בהצלחה את לחצי הימין הקיצוני ומנע החלטות סיפוח. הוא ידע שצעד של סיפוח יחשוף את האמת — שאין לו שום כוונה להגיע להסכם עם הפלשתינים. בתחכומו, נתניהו "עשה בית ספר" לשועי עולם, ובעיקר למחנה השלום הישראלי.
ראש הממשלה שכנע רבים שכרגע לא ניתן להגיע להסכם, ולכן, עד שתבשיל השעה, יש "לנהל את הסכסוך". במקביל, הוא השתמש בתירוץ ההמתנה כביכול ל"פרטנר פלשתיני", כדי לקדם סיפוח דה-פקטו של השטחים: הוספת מתנחלים, הגברת הבנייה, הנחת תשתיות, הותרת רוב המאחזים הלא חוקיים על-כנם, החנקת יכולות הפיתוח של הפלשתינים, וכינונו של משטר אפרטהייד בפועל בגדה המערבית, היוצר פער עצום בין זכויותיהם של היהודים לעומת אלה שאינם יהודים.
נתניהו הצליח למכור לאומות העולם, וגם לרבים במחנה המרכז-שמאל הישראלי, שהסטטוס-קוו בשטחים נשמר. ידה של ישראל כאילו מושטת להסדר, והיא ממתינה להופעתו של בן שיח אמין. אלא שהסטטוס-קוו נוסח נתניהו הוא תחפושת צינית, שנועדה להסוות את ההפך הגמור מסטטוס-קוו: תהליכי סיפוח שיטתיים ומתמשכים, תוך הכפלת מספר המתנחלים בשטח שמעבר לגושי ההתיישבות (מ-65 אלף ב-2009 ליותר מ-130 אלף כיום). נתונים אלה מביאים את ישראל קרוב מאוד לנקודת האל-חזור, שבה אי-אפשר יהיה לחלק את הארץ בין שני העמים. העדר אופק מדיני כלשהו סופו גם להבעיר את השטחים, למוטט את הרשות הפלשתינית, לשים קץ לשיתוף הפעולה הביטחוני ולהטיל את עול קיומם של 2.5 מיליון פלשתינים — בעלות של מיליארדי שקלים — על משלם המיסים הישראלי.
כמי שהתריע כל אותן שנים שנתניהו מתעתע בכולנו, אני מברך על חשיפת האמת. מלאכת הרמייה שלו קידמה את הפיכתנו למדינה דו-לאומית, תוך שהיא מרדימה את הציבור הישראלי. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות הנושא המדיני ירד לחלוטין מסדר היום. חשיפת האמת מציתה עתה תקווה לחזרת הנושא הקריטי ביותר לעתידנו אל השיח הציבורי, ולבלימתה של טרגדיה לאומית. לכן אני מקווה שנתניהו יעמוד בדיבורו ויספח.
נתניהו אף פעם לא התכוון להגיע להסכם עם הפלשתינים, וקידם סיפוח דה-פקטו. סיפוח רשמי יחשוף את הרמאות הזו, וטוב שכך.
יש קוראים שוודאי מרימים גבה: מה עובר על חיים רמון? לא רק שהתעקש על זכויותיו של נתניהו בנושא המשפטי, עכשיו הוא גם מצדד בו בעניין הסיפוח? אנסה להסביר. ולמען הסר ספק, אומר תחילה מפורשות: אני מאמין שחלוקת הארץ לשתי מדינות והיפרדות מהפלשתינים היא הדרך היחידה להבטיח שישראל תגשים את החזון הציוני ותמלא את ייעודה כמדינת היהודים. מדינה דו-לאומית היא חורבן הרעיון הציוני. עד היום, נתניהו הצליח להסתיר מן הציבור הישראלי את הדילמה הקיומית שלפנינו. הוא פועל בהתמדה כבר שנים כדי לחסל כל סיכוי להתממשות פתרון שתי המדינות.
בהתעקשותו למנוע מהלכי סיפוח פורמליים, הוא הצליח לעוור עיני רבים. תיכסס ותימרן במיומנות, כך שאופציית ההסדר עם הפלשתינים תיראה כאפשרית. הוא נשבע שמבחינתו הדלת לא נטרקה. הוא הרי מוכן לדבר (רק שאין פרטנר), הוא הרי מוכן לפתרון שתי המדינות (רק שהפלשתינים לא מכירים בישראל כבמדינת העם היהודי).
נוכח הקריסה הקרובה של פרויקט ההטעיה של נתניהו, המתנחלים בפאניקה. החרדה שלהם מוצדקת. בעוד שהסטטוס-קוו המדומה היה אידיאלי בעבורם, הסיפוח על-פי תוכנית טראמפ יחסל את חלום ארץ ישראל השלמה. בהנהגת נתניהו ישראל מקבלת הלכה למעשה את עקרונות אוסלו: הכרה בלאומיות הפלשתינית, חלוקת הארץ, פתרון שתי המדינות (ואפילו את חיבור הגדה ועזה במעבר בטוח). מול הוויתורים של נתניהו אין שום ויתור פלשתיני. הוויתור של טראמפ בשמם של הפלשתינים יימוג יחד עם טראמפ. כאשר יתחדש המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים, הוא יתחיל מנקודת פתיחה המקבלת את ויתוריו של נתניהו כמובנים מאליהם.
הספקולציות לגבי מניעיו של נתניהו להשיל את המסכה ולחשוף את מטרותיו (הגיל, המשפט, תסביך בן-גוריון), אכן מרתקות. אך הרבה יותר משמעותית היא העובדה שמהלך הסיפוח מפזר את הערפל: נתניהו חושף את הדילמה החשובה ביותר לעתידנו, ומציבה לפתחו של כל ישראלי. הוא מאלץ את כולנו לבחור בין שתי דרכים מנוגדות לחלוטין. בהחלטת הסיפוח על-פי תוכנית טראמפ, נתניהו אכן יחקוק את שמו בספרי ההיסטוריה: לא כמי שרשם לזכותו הישג נדל"ני כזה או אחר, אלא כמי שהכריח את הציבור הישראלי להתעורר ולהכריע על גורל מדינתו, כברירת בן-גוריון: מדינה דו-לאומית על כל ארץ ישראל, או מדינת יהודים על חלק מארץ ישראל.
סביבתו של הנשיא טראמפ כבר החלה לשגר את המסר שלפיו על ישראל לעכב את החלטת הסיפוח. האם נתניהו ייכנע לתכתיב האמריקני? לראש הממשלה יש חיבה מיוחדת להיסטוריה. הוא יודע שבן-גוריון הכריז על הקמת המדינה למרות הסתייגותה של ארה"ב. הוא גם זוכר, שבעבר, כאשר מנהיגים ישראלים האמינו שיש להחיל את ריבונותה של ישראל גם על סביבות ירושלים (לוי אשכול) ועל רמת הגולן (מנחם בגין), הם לא המתינו לאור ירוק מהגביר באמריקה. האם נתניהו יעמוד במבחן במקרה שהנשיא טראמפ יהפוך את עורו? האם הוא מבין שיו"ש לוקה בגללו בלחץ דם גבוה שסופו קטלני? אני מאוד מקווה שנתניהו לא יתקפל הפעם, שיהיה נאמן למילתו ויספח.
לך על זה ביבי, פקח לכולם את העיניים.
