ראיתי כתבה במחשב וחשבתי שזה מעניין. חיפשתי ומצאתי כתובות אחדות והתברר לי שיש כמה וכמה קבוצות שנפגשות כדי לדון בסוף החיים - בירושלים, בפרדס חנה, בחיפה, בגדרה, בתל אביב ועוד ועוד. לא ידעתי מה זה עושה ואני מניח שאין לי הרבה מה להגיד, אבל אולי לשמוע. הקרובה לי ביותר מתקיימת בתל אביב ובאתי אל סלון ביתי מרווח ונאה בצפון העיר ושם התכנסו מנחָה ועוד שבעה אנשים, מגיל 30 ועד למעלה משמונים. נפגשים כדי לדבר והנושא הוא, כמובן "מוות".
יש הרבה קבוצות כאלה בארץ, מסבירה המנחה, שבביתה מתקיימת הפגישה. "בתרבות המערבית, משום מה, הנושא איננו קיים", היא אומרת. בתרבויות אחרות, מסתבר, מדברים על מוות, מתעניינים בזקנים ובאלה שמגיעים לסוף חייהם ואין נמלטים מן השאלה הכל כך חשובה. העיר מישהו בשיחה, "החיים הם מחלה טרמינלית". עצם הדיבור על המוות, מסייע לחיים. כל קבוצה דנה בנושא כפי שחברי הקבוצה רואים אותו.
בקבוצה שלי (חמש נשים ושני גברים) היו שסיפרו על מות יקיריהם (בן, בעל, אחיין) והיו שסתם סיפרו. קשה לי להסיק מסקנות, אבל הבנתי, שהדיבור בקבוצה מועיל. הוא מסייע לאנשים לעבד את תחושותיהם לאירוע החשוב כל כך. רבים לא מצליחים להיפרד כראוי, ועדויות על כך מצאתי בכתובים בנוסח "לא הצלחתי לומר שלום" או "לא הצלחתי להיפרד". לאנשים, מסתבר, היה מה להגיד. רק פחדו או לא ידעו איך להגיד. איך לפנות לאדם שנמצא על ערש דווי ולהגיד לו בחיוך דברים טובים...
האם הקבוצה תיתן פתרונות? למשתתפים פתרונות... אבל הקבוצה מסייעת לאנשים לחשוב ולהבין את תחושותיהם. זה יכול להקל על ההרגשה. הבנתי ממנחתנו, שזו הקבוצה הששית שלה ובדרך כלל אמורות להתקיים שש פגישות. אבל יש קבוצות, שישבו כבר תריסר או 15 פעמים ואינן רוצות להפסיק. זה עוזר. כל הנושא נולד ב-2011 באירופה.
פרופ' עמיה ליבליך, פסיכולוגית מוערכת וסופרת מצויינת, הביאה את המפגשים לארץ. היא החלה בקיום פגישות בביתה והנושא התרחב ופרץ. והקפה? כחובב קפה, שאלתי את המנחה שלי בטלפון והיא השיבה: "כל סוגי הקפה הטוב. איזה שאתה רוצה וגם עוגה טובה". מנסיוני, אני יכול לומר שהרצון לדבר חשוב יותר, אבל הקפה והעוגה עוזרים. אולי גם ימצאו שם אחר לקבוצות האלה.
מוות חסר משמעות
בהזדמנות זו אצטט את דברים של פרופ' יורם יובל במאמר על קוהלת: "האם החיים הם סבל מתמשך, שבסופו מחכה לנו מוות חסר משמעות? כן. האם החיים מתנה מופלאה וחוויה מתמשכת של משמעות ואהבה? גם כן".
בנק לא נורמלי
תארו לכם, שבנק בישראל היה שולח לכם הודעה: "הכנסתי לחשבונכם 15 שקל, שנוצרו בגלל טעות של הבנק לפני חמש שנים"... הייתם, בוודאי, חושבים שזה בנק לא נורמלי. ובכן, מה שלא נורמלי בישראל, כנראה אפשרי ומקובל בארצות האחרות. הובא לידיעתי מכתב רשמי, ששלח הבנק המלכותי הסקוטי (The Royal Bank of Scotland) לישראלי, בעל חשבון לא גדול. הבנק הודיע: "נפלה טעות בחשבונך בשער ההמרה של השקל ללירה שטרלינג בשנים 2011-2014 והסכום מגיע ל3.39 ליש"ט". בעברית: כ-15 שקל. לא יאומן.
הגדרה
אברהם שלונסקי מגדיר: "מהו שיעמום? כשאתה יושב בהרצאה, מציץ בשעונך בשעה 12 ונדהם לראות שהשעה רק עשר".
