מי המועמד המועדף של סין לתפקיד נשיא ארה"ב? זו שאלה קשה, ללא תשובה ברורה – סבור אקונומיסט. בצמרת בבייג'ינג מתייחסים בחוסר אמון הן לדונלד טראמפ והן לג'ו ביידן. שניהם בילו שעות רבות עם שי ג'ינפינג: ביידן כסגן נשיא כאשר שי היה האיש מספר שתיים בסין, טראמפ כאשר שי הפך לנשיא. בשנת 2011 שיבח ביידן את פגישותיהם המרובות בארצות שונות ודיבר על "כבוד הדדי"; טראמפ תיאר את שי כ"חבר מאוד מאוד טוב".
בבייג'ינג לא התרשמו. טראמפ וביידן יודעים לדבר ולדבר כאשר הם רוצים להגיע לעסקה, אבל תפיסת העולם הביטחוניסטית של שי מותירה מעט מאוד מקום לחברים – ועוד פחות מזה לאמריקנים. הגישה הסינית למנהיגים זרים משלבת פוליטי ואישי. בשיחות סגורות בכירים סינים מתארים את טראמפ כאדם בור, בלתי יציב ומעייף – אך עם יתרונות מבחינתם. הסינים משבחים אותו על אדישותו לאידיאולוגיה, על סירובו לגנות את סין על מדיניות הדיכוי שלה ועל חוסר החיבה שלו להרפתקאות בחו"ל.
מנהיגי סין חשבו תחילה בטעות, כי טראמפ הוא טייקון פרגמטי מהסוג שפגשו בעבר. כעת הם מכנים אותו נרקיסיסט שדואג אך ורק לאינטרסים של עצמו, ומעל כולם – לבחירתו מחדש. הציניות הזאת עיצבה את התגובה הסינית למלחמת הסחר בה פתח טראמפ: היא התבססה על ההנחה שהוא מעוניין יותר בכסף הסיני מאשר בשינוי של התנהגותה, ולכן הסכימה סין להסכם ראשוני במסגרתו היא תרכוש יוצר מוצרים בארה"ב. סין ממלאת הסכם זה גם אל מול התקפותיו העזות של טראמפ עליה בשל הקורונה. סין טרם מימשה את איומה לפגוע בחברות אמריקניות, לאחר שטראמפ איים להטיל עליה עיצומים בשל התנהגותה בהונג-קונג. תומכיו של טראמפ יטענו שזוהי הוכחה להצלחת מדיניותו, אך סין גם מושכת את הזמן. השבעת רצונו של טראמפ מסמסה את הדרישה הדו-מפלגתית בוושינגטון לביצוע רפורמות מבניות בסין.
ביידן נתפס כחלק מן האליטה הישנה, אשר ראתה את היחסים הכלכליים עם סין כמקור ליציבות ולא כסכנה. ביידן מילא תפקיד בנסיונו של ממשל אובמה להשיג שיתוף פעולה סיני בתחום איכות הסביבה ואתגרים בינלאומיים אחרים. עם זאת, מציין אקונומיסט, סין לא ממש מתגעגעת לאותם ימים, בהם לשיטתה ארה"ב חשבה שיד רכה כלפיה תגרום לה להשתלב במערב ככל שתתעשר יותר. אחרים מזכירים כיצד ביידן, כמו אחרים, הכריז שלדמוקרטיה יש יתרון מובנה על פני משטרים סמכותניים כמו של סין.
כשם שבוושינגטון יש אחדות דעים בנוגע לסכנות שבהתחזקות סין, כך בבייג'ינג התפיסה המקובלת היא שארה"ב נמצאת בשקיעה: מדינה עשירה מפולגת מדי, אנוכית מדי וגזענית מדי שאינה מסוגלת לשמור על ביטחון תושביה. האליטה בסין רואה את טראמפ כתסמין וכמייצג של עידן זה. התקשורת הסינית, שנמנעה עד כה מלתקוף אותו במישרין, שינתה את הקו, כולל לגלוג ולפיו הוא למעשה סוכן כפול המסייע להתעצמותה של סין.
אקונומיסט אומר כי בחוגים של אנשי ביטחון לאומי בסין, רבים סבורים שהיא תצא נשכרת מעוד ארבע שנים בעייתיות של טראמפ, כאשר הדמוקרטיה האמריקנית תחלש ובעלות בריתה באסיה יתרחקו ממנה. לעומת זאת, חוגי הכלכלה חוששים מקריסת מערכת הסחר העולמית, ממנה סין יצאה נשכרת ובענק, ומעדיפים את ביידן. הם רואים אותו כאדם מתון, אשר יאט את העימות הכלכלי ויתן לסין את הזמן הדרוש לגוון את כלכלתה ולהסתמך יותר על עצמה.
אחרים טוענים, כי אין זה משנה מי יהיה הנשיא הבא, שכן הממשל האמריקני בכל מקרה מלא בפקידים מקצועיים הנחושים בדעתם להחליש את סין. לדעתם, צוותו של ביידן יהיה מאוחד יותר ולכן גם מסוכן יותר. רבים בבייג'ינג מזכירים בדאגה את ביקורתו של ביידן על טראמפ, לפיה הוא מתייחס לסין ביד רכה מדי בנושא זכויות האדם. כל המחנות מאוחדים בהלך רוח הגנתי; סין אינה מצפה שהנשיא הבא, ולא משנה מיהו, יהיה חבר שלה.
