שמחתי לשמוע שאחד מסעיפי ההסכם בין הליכוד לכחול לבן היה העברת הרשות לניצולי השואה ממשרד האוצר למשרד לשוויון חברתי - למרות שהוריי המנוחים, שהיו ניצולי השואה, לא זכו לכך.
כי זאת לדעת: השרה לשוויון חברתי היא מירב כהן, ששמה מזוהה יותר מכל עם המאבק בעושק קשישים.
במגעיי עם הרשות לניצולי השואה למדתי להכיר מקרוב את אורחותיו של הגוף האטום והמרושע הזה, שכל התנהלותו עוררה בי תהיות עגומות בדבר טיבו של פקיד משרד האוצר הממונה עליו: האם הוא איש רע מיום שנולד? או שהוא רק "בורג במכונה"? ואוליי הוא רק "ממלא פקודות"?
הרישעות של הגוף הזה החלה מיד עם החתימה על הסכם השילומים בשנות החמישים, ובהקשר זה ראוי וחשוב להביא כאן מדבריו של "שופט נשמה" - הוא שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון:
"לא אחת כבר הערנו על הצורך בגישה ליברלית ונדיבה מצד הרשות המוסמכת בעניינים מסוג זה. לאור המקרים הרבים שבאו בזמן האחרון בפני בית משפט זה, מתקבל הרושם שלעתים קרובות נתונים מעייניה של המשיבה לתפוס את הנכים בקלקלתם ולפרש את איחוריהם בחומרה יתרה... תפקיד המשיבה הוא לבצע את החוק כהלכתו, אבל כאמור מתוך גישה ליברלית ונדיבה להגשים את המטרה שלשמה היא קיימת, היינו לזכות עד כמה שאפשר את נכי רדיפות הנאצים בזכויות המהותיות שהחוק מקנה להם. ייתכן כי העיסוק היום-יומי בנושא זה עלול להביא לידי טשטוש המטרה הזאת. על-כן אולי לא למותר לשוב ולהדגיש את חובת כל המופקדים על נושא זה לשוות תמיד לנגד עיניהם מטרה זו ולדאוג ביתר הקפדה להגשמתה הלכה למעשה".
ניתן בהחלט לקבוע כי ניצולי השואה, שתבעו פיצויים מהרשות המוסמכת, עברו פעמים רבות תהליך ארוך, מבזה ומשפיל - במיוחד בוועדות הרפואיות - ולכן הם היו זכאים לפיצויים - לא רק עבור שנותיהם במחנות של הנאצים, אלא גם עבור ההתעללות שהם עברו מידי הרשות במהלך טיפולה בתביעות הללו.
אליבא דאמת, אין להתפלא על גישתה המרושעת של הרשות כלפי ניצולי השואה, שהרי הרשות מנוהלת כידוע בתוך משרד האוצר, שמעצם טיבו נועד לשמור על הקופה הציבורית, ובתור שכזה - אין הוא ראוי להפעיל חוק סוציאלי כה חשוב כמו החוק שנועד להעניק פיצויים לניצולי השואה.
בנסיבות הללו, העברת הרשות לניצולי השואה לאחריות המשרד לשוויון חברתי - במיוחד בניהולה של השרה מירב כהן - הייתה בשורה של ממש עבור ניצולי השואה.
אלא שמירב כהן הנאיבית מצאה לנכון, ברגע הקריטי של ערב ההעברה, לשחרר כמה מילים בגנותו של ראש הממשלה.
ח"כ מיקי זוהר, שכידוע מקורב מאוד לראש הממשלה, לא היה זקוק ליותר מכך: האיש, שאיננו מסתיר בהתנהלותו גינונים של מאכער, החליט להשיב לראש הממשלה את כבודו ופירסם מיד פסק דין: ההעברה של הרשות לניצולי השואה לתחומיה של השרה מירב כהן הוקפאה. והנימוק הרשמי שנתן לכך מיקי זוהר: תלונות של ניצולי השואה שמתנגדים להעברת הרשות.
הגיהוק המצחין שנפלט מקיבתו של ח"כ מיקי זוהר ביחד עם הנימוק הנ"ל - בכוחו להבהיל אפילו את השיכורים במרתפי הבירה של מינכן.
