להיות הורים זה אתגר לא קטן ברוב ימות השנה אבל אין ספק שבזמן הקורונה האתגר הזה הפך להיות קשה יותר ורב ממדי. עצם השהות הממושכת במשך מספר חודשים עם הילדים בבית באופן רצוף העלתה בקרב הורים רבים חרדות. הפעם נתייחס דווקא לחרדות של הילדים עצמם. הפסיכולוגית האינטגרטיבית מיכל שרגא, חברת פורום רופאים ומומחים בינ"ל לרפואה משלימה ואינטגרטיבית, ומנהלת תוכנית ההחלמה חוזרים לחיים במדיקל קר, נותנת מספר טיפים להורים לילדים בדבר ניהול החרדות בעת הקורונה:
1.
אם אימא שלי ואבא שלי בחרדה ובאיבוד שליטה, איך אני אמור להרגיש? ילדים רבים נחשפו לפניקה של ההורים שלהם בעקבות הקורונה, מה שעלול לעורר חרדה גדולה בפרט אצל ילדים קטנים שמאוד סומכים על הוריהם. חשוב להמעיט ככל הניתן לשתף את הילדים בחרדות ולגלות לידם סימנים של מצוקה כי אין להם את הכלים להכיל את מצוקות ההורים והם מפתחים חוסר אונים עצום לנוכח מצוקות אלו.
2.
ילדים קטנים אינם נמצאים בסכנה ממשית מהקורונה ולכן מאוד חשוב להדגיש זאת בפניהם. עיקר השמירה שלהם היא כדי לא להדביק אחרים והם עצמם לא נמצאים בסכנה. רצוי שההורים ידגישו זאת בפני הילדים שוב ושוב.
3.
ילדים שומעים וקולטים את כל מה שנאמר סביבם ולמרות זאת למבוגרים רבים יש נטייה לדבר ליד הילדים כאילו שהם חרשים או לא נמצאים בחדר. שימו לב שילדים קולטים הכל גם אם הם משחקים הם יכולים לחזור על מה שנאמר בחדר לידם. נסו זאת ותיווכחו. המלצה חמה - לא לשוחח על נושאים מעוררי חרדה ליד הילדים.
4.
הימנעות היא טקטיקה גרועה. ישנם מצבים בחיים שבהם איננו יודעים לטפל ולכן אנחנו נמנעים. כאשר ילדכם נמצא במצוקה או מגלה סימנים של חרדה חשוב להגיב במהירות שכן חרדה לא מטופלת מתעצמת ואף לעיתים מתיישבת על התנהגויות לא רצויות והופכת לקשה יותר לעיכול ולטיפול. אם אינכם יודעים כיצד להגיב פנו לאיש מקצוע. בכלל מקרה שוחחו עם הילד על מצוקותיו ואל תתעלמו מהם.
5.
ילדים שואלים שאלות. ילדים אוהבים לשאול הרבה שאלות, דבר המעמיד למבחן את סבלנות הוריהם באופן תדיר. אך בזמן של דרמה, כמו בתקופת הקורונה, חשוב לענות על שאלות הילדים ולתת להם כמה שיותר מידע פרקטי, שקול ומרגיע.
6.
במקום של אי-ידיעה תיכנס פרשנות גרועה. ילדים כמו מבוגרים אינם אוהבים אי-ודאות ולכן כאשר הם חשים שמשהו קורה ואין להם מידע ממשי הם עשויים להניח את הגרוע מכל. לילדים אין כלים לנהל אי-ודאות ולכן הם זקוקים לתחושת ביטחון ולמידע מוחשי מאיתנו.
7.
משימות, תחומי אחריות, שיתופיות. בתקופה זו שבה כל שגרת החיים מקבלת תפנית בכל רגע ושום דבר לא בטוח גם אנחנו ההורים לא תמיד יודעים מה צופן העתיד. בתוך הכאוס הזה חשוב לייצר איזו שגרת חיים ברוכה בתוך כתלי הבית. מצאו משימות פשוטות יומיומיות שאתם יכולים לתת לילדים כדי להפוך אותם לשותפים במטלות הבית מתוך מתן תחושת אחריות ושיתופיות ולא מתוך מתן מטלה או עונש. הדרך שבה ההורה מציג לילד את המשימה משפיעה על האופן שבו הוא תופס אותה ומבצע אותה. נסו לתת לילדכם תחושה של בגרות, אחריות ושותפות כאשר אתם נותנים לו משימות בבית. נסו לאתגר אותו גם אם הוא צעיר מאוד.
8.
בכל רע יש גם טוב. למדו את הילדים שלכם שיש להם גם רווחים בתקופה זו. שימו לב שאתם יוצרים יחד חוויות משותפות לחיים. ארגנו לעצמכם ערבי סרטים לכל המשפחה ודאגו שכולם יהיו נוכחים. התחילו לשחק יחד משחקי קופסה מעניינים או לחלופין תנו לילדים לקבוע מה עושים היום יחד. זה הזמן לייצר זיכרונות משפחתיים חיוביים.
9.
עליות וירידות במצבי הרוח, הם דבר טבעי למבוגרים ולילדים. הדבר הלא טבעי הוא לצפות להתנהגות רגילה במצבים לא רגילים. לכן כהורים התייחסו בסבלנות ואף בטולרנטיות למצבי הרוח המשתנים של הילדים זה לא הזמן לחנך אותם להיות נינג'ות. בשעת קטסטרופה בממדים שכאלה גם מבוגרים רבים מאבדים את שווי המשקל שלהם התייחסו באהבה וחמלה לתגובות הלא שגרתיות של הילדים.
10.
אהבה וחמלה עם גבולות. למרות הכל עדיין תפקידו העיקרי של ההורה הוא להכין את הילדים שלו לחיים עם ערכים ויכולות שישרתו אותם לטווח הארוך. מצאו דרכים לשים לילדיכם גבולות בתוך הכאוס ואף ללמד את הילדים שלכם כיצד ניתן להיות בערבות הדדית ובדאגה ונתינה לזולת גם בימים קשים. הילדים שלנו בעיקר לומדים ממה שאנחנו עושים ופחות ממה שאנחנו אומרים ולכן דאגו לתת דוגמה אישית לילדכם בזמנים האלה.
בהצלחה!
