כשחשבתי שכבר לא אוכל להזדעזע יותר ממה שמספרים העיתונים ואתרי האינטנרט על נפילתם של מאות אלפי ישראלים בגלל הקורונה, הנה הגיע סיפור חדש. מדובר בכתבה שהתפרסמה בכלכליסט לפני ימים ספורים, תחת הכותרת "כמו באמריקה".
באמריקה יש מתחמים של קרוואנים בהם חיים אנשים שאין להם את היכולת הכלכלית לדור בבית נורמלי. מדובר בכעשרים מיליון בני אדם. כעת, בחסות אוזלת ידה של ממשלה הסובלת ממשקל יתר כרוני, יובא גם 'החלום האמריקני' הזה אלינו, לתפארת מדינת ישראל.
עשרות אנשים שאינם יכולים עוד לשלם שכר דירה בעקבות פיטוריהם, הקימו בפאתי העיר חולון מתחם של קרוואנים, ושם הם גרים ללא מים זורמים 'בבתים', ללא שירותים נורמליים ובלי הגיינה מינימלית.
כשקראתי את הכתבה, לא יכולתי שלא להזכר בדרישתו של המנהיג החדש הדגול שלנו, מר בני גנץ, לקבל מעון רשמי בתוקף מעמדו הפתאטי כ"ראש ממשלה חלופי". שלא לדבר על השיירה המכובדת שתוביל את כבודו ממקום למקום במכוניות שרד הדורות העולות למשלם המיסים מאות אלפי שקלים, ויותר. צפו ועלו לנגד עיני הפוסטרים המפוארים מימי הבחירות: "דואג לישראל". "ישראל לפני הכל". והמילים היחידות שעולות בראשי כעת, בהקשר ל'תקווה הגדולה', הן "גנץ, שקרן עלוב שכמוך!".
מישהו בתקשורת כינה את גנץ "ההונאה הגדולה ביותר בישראל". ואכן זה כך. לפני הבחירות באפריל 2019 הוא העמיד את עצמו, הגנץ הזה, כמנהיג אלטרנטיבי לנתניהו, בטענה שנתניהו מושחת ומהווה סכנה לדמוקרטיה ולמדינה. הוא הבטיח אז, אם זכרוני אינו מטעה אותי, שלעולם לא יישב עם נתניהו אל אותו שולחן ממשלה. שנה וחצי לאחר מכן, ואת זאת כולכם יודעים, כל ההבטחות של גנץ התאדו להן כלא היו. ולא זו בלבד שהוא יושב עם נתניהו באותה ממשלה, אלא שהוא שבר את כל שיאי השקרנות והשחיתות שאפשר לדמיין. לא היה נבחר צבור בהיסטוריה של מדינת ישראל שהפר את כל מה שהבטיח והסתאב לחלוטין במהירות בה עשה זאת בני גנץ. נכון, כל הפוליטיקאים כולם מושחתים, כל אחד בדרכו שלו. אבל איש לא עשה את הדרך אל השחיתות במהירות בה עשה זאת גנץ. ממש שיא עבור ספר השיאים של גינס.
כמובן, שגנץ ואנשיו אשר פרקו את כחול לבן ונפרדו מ'יש עתיד' אחרי הבחירות תולים את מעשיהם בצורך השעה להלחם בקורונה. אלא שהתירוץ הזה הולך ומתאדה - כמו כל ההבטחות של גנץ - בפני המציאות. התקשורת מבארת לנו כמעט בכל יום שהקואליציה המוזרה הזאת שהביאה להקמתה את הממשלה מנופחת ביותר בתולדות המדינה, מקרטעת, צולעת, ונגועה נגיף חמור יותר מקורונה: האגו והגאווה. והתוצאה היא, כצפוי, ששום דבר לא באמת זז ומשתפר בארץ. רק שלשם (28 ביוני) התפזר קבינט הקורונה מבלי לקבל את ההחלטות הנחוצות בדחיפות ובבהילות על-מנת לעצור את התפשטות התחלואה! אז לשם מה, לעזאזל, הם יושבים שם, בכנסת??? למה היו ההחלטות צריכות להמתין יום נוסף???
אני תוהה, בכנות, מה חושב לעצמו אדם כמו גנץ כאשר הוא מתסתכל במראה. מה הוא אומר לעצמו? איך מסביר לעצמו בעליו של בית יפה בראש העין את הדרישה ל'מעון רישמי', שעה שעשרות ומאות ישראלים נאלצים לגור בקרוואן, בתנאים-לא-תנאים?. את השאלה הזאת העברתי לדוברת של מר גנץ, אך תשובה לא קיבלתי. מישהו מופתע?
