אני לא מקנא בשוטרי משטרת ישראל. בעצם איש לא צריך לקנא בהם, עבודתם באופן קבוע קשה, תובענית, כפוית טובה ואינה מתגמלת, תרתי משמע. ברם, נדמה כי בימים אלה עבודתם מתכנסת לתוך הכאוס הכלכלי שיצרה מגיפת הקורונה. הפגנות עלייך ישראל, ריכוז עצום של עשרות הפגנות ביום, הפגנות הדורשות אבטחה, סדר, שמירה, התעמתות, הכלה, ספיגה, עצבי ברזל וסבלנות פלדה.
לצד זה פריסה ארצית לאכיפת הוראות הקורונה, ממסכות ועד אירועים מפירי חוק. בנוסף לכל זאת יש את העבודה השגרתית, השוטפת, שודדים, פורצים, אנסים, ארגוני פשיעה וריב שכנים מיותר. לא בכדי למשטרת ישראל יש דימוי של משטרת "השוטר אזולאי". אין משרד יחסי ציבור שיכול להפוך את הקערה על פיה, ואת הדימוי השלילי והלא מחמיא למציאות אחרת, לא בהכרח באשמת השוטרים.
שוטרי וקציני משטרת ישראל לא ראויים ליחס הפוגעני, המשפיל, המבזה, המזלזל ומאשים. הם זקוקים לדברים רבים אחרים, בוודאי לא ליחס זה. הנחת היסוד היא שהשוטרים הינם משרתי ציבור, המבקשים להגן על הציבור מפני עוולות, אלימות, בריונות, רצח, שוד. אך טבעי היה שמי שכל מטרתו היא לחזק את הביטחון האישי של האזרח, לחזק את החוסן, יזכה למחיאות כפיים סוערות כל השנה, ועל אחת כמה וכמה בימי מגיפת הקורונה.
הרופאים שזכו לחיבוק אוהב ואוהד מהציבור על כל גווניו, מצילים חיים. השוטרים הזוכים לכתף קרה, שומרים על החיים שלנו. אני לא מקנא בשוטר שעשה כל שלאל ידו, פעל במקצועיות ובנחישות, הצליח לסכל אירוע אלים או בריוני, ובסוף מואשם על-ידי האנשים שביקש להגן עלינו, החברה, מפניהם.
זכות יסוד
משטרה משמעותית, נחושה, היא סימן לבריאות העם, היא תו תקן לגוף מקצועי הפועל בנחישות להגן על אזרחי המדינה הדמוקרטית. בתוך כל המציאות הבלתי אפשרית הזו, צפה ועולה התהייה מדוע אין הלימה בין משרתי ציבור אלה, לובשי המדים הכחולים, לבין היחס לו הם זוכים ממי שלמענם ולביטחונם הם פועלים?
נדמה כי התשובה מורכבת מאוד. התשובה הקלה הייתה, הציפו את המשטרה בכוח אדם איכותי, הנוכחות ברחובה של עיר תוגבר, ובא לציון גואל. ברם, נדמה כי חוסנה של המשטרה כגוף לאומי המבצע את עבודותיו על-פי חוק במדינה דמוקרטית, חייב לקבל הדהוד מראשי המדינה, בראש ובראשונה מחויבת ההנהגה, בכבוד כל השוטרים, לא פחות ממחויבותה בכבוד של בית המשפט העליון. כשהשוטרים יפסיקו להיות הספוג והמיכל אליו מתנקזים כל התסכולים, הכשלים, אלא יהיו מגדלור של שמירת חוק ואבטחת שלומו של האזרח, משהו בשיח ישתנה.
השילוב של תקנים, כוח אדם איכותי נוסף באופן משמעותי, כבוד ללובשי המדים, שיח שאינו מאשים אותם בעוולות העולם כולו, הם המפתח לשינוי. יש לנו קצינים איכותיים, שוטרים מסורים, אין לנו משטרה אחרת, ועליה יש לשמור. בימים אלה כשרוב עם ישראל נמצא ברחובות הערים, מאנשי תרבות, דרך בעלי הדגלים השחורים ועד לשולמנים המוחים על המצב הכלכלי הקשה, נגד הממשלה, נגד, נגד, נגד.
זכרו, הפגנה היא זכות יסוד בחברה דמוקרטית, הגנה על חוקי המדינה חשובה לא פחות, השוטר והשוטרת, הפרש והאופנוען, מחויבים לחוק ולסדר. אל תראו בהם את האשם, אל תוסיפו להם משקולות, אנו נמחה ונפגין והם יבצעו עבודתם. אין לנו משטרה אחרת, אל תמחאו להם כפיים, אך גם אל תיידו בהם בליסטראות בכינון ישיר.
