הקהילייה המחקרית העוסקת בחקר הטרור נחלקת כבר מספר שנים בנוגע לשאלה עד כמה משמעותית המעורבות בפשיעה מאורגת עבור ארגון חיזבאללה. חוקרים רבים טוענים כי המימון שמשיג חיזבאללה מעיסוק בפשיעה מאורגנת בינלאומית, במיוחד הברחות עבור קרטלי הסמים הדרום-אמריקניים, בטל בשישים לעומת המימון האדיר שמקבל הארגון השיעי מפטרוניו האירנים.
מנגד, יש הטוענים כי מעורבות בפשיעה מאורגנת משמשת את חיזבאללה להשגת מימון קבוע ויציב גם ביום סגריר, כמו במקרה של הטלת סנקציות בינלאומיות על מקורות המימון הרשמיים של הארגון. מבחינה זו, מעורבותו של חיזבאללה במודל הקרטל הדרום אמריקני מצטיירת כמשמעותית לשרידותו של הארגון.
גישה שלישית, אליה מתייחסים חוקרי מיינסטרים בספקנות רבה, הינה "תיאוריית הנרקו-טרוריזם", הידועה גם כ"תיאוריית ההצפה". לפי תיאוריה זו, רואה חיזבאללה את הברחות הסמים מדרום אמריקה לארה"ב כמטרה בפני עצמה, ופחות כאמצעי. הברחת סמים, במקרה זה, הינה בראש ובראשונה טקטיקת טרור, ורק לאחר מכן אמצעי להשגת מימון. מטרתו של חיזבאללה הינה להציף את רחובותיה של ארה"ב בסמים קשים מתוך כוונה לדרדרה חזרה לימיה האפלים של "מגיפת הקראק" של שנות ה-80. הצפה שכזו צפויה לגרום לאבידות כבדות וכואבות בקרב הציבור האמריקני, וכן לנזקים כלכליים קשים לאין שיעור ביחס לפוטנציאל הנזק של מתקפת טרור קינטית, "מרהיבה" ככל שתהיה. לטענת חוקרים המתריעים מפני הנרקו-טרוריזם, לסדרת מתקפות "הצפה" יש פוטנציאל ממשי למוטט את כלכלת ארה"ב ואף להוביל לקריסתו של הסדר החברתי לא פחות.
ניסיונותיהם של חוקרי טרור לבטל את תיאוריית הנרקו-טרוריזם כתיאוריית קונספירציה פראנואידית הולכים ונחלשים לנוכח הראיות ההולכות ונערמות להיקפה העצום של פעילות חיזבאללה בתחום הברחת הסמים. בשלושת העשורים האחרונים ביססו פעילי חיזבאללה בדרום אמריקה קשרים אמיצים עם גנרלים מושחתים, קבוצות מורדים, פקידים ואנשי ממשל בכירים על-מנת להעצים את כמות הסמים שביכולתם לנייד - עבור אותם קרטלים - אל תוך תחומה של ארה"ב ואל תוך תחומי הדמוקרטיות המערביות.
כתב אישום שהוגש לאחרונה על-ידי ה-FBI נגד עאדל אל-זאביאר, פעיל חיזבאללה יליד סוריה, חבר המועצה הלאומית הוונצואלית ובכיר בארגון הפשע הוונצואלי "קרטל דה לוס סולס", מוכיח עד כמה הפכו מיזמי הפשע של חיזבאללה בדרום אמריקה למבוססים. מיזמי ההברחה עליהם חלש זאביאר כללו העברת מקלעים וטילי כתף לידי ארגון המחתרת הקולומביאני FARC - אחד מיצרני הקוקאין הגדולים בעולם - בתמורה לטונות של סם, אותם ניסה להבריח במטוסי קרגו לתחומה של ארה"ב. ההברחות, אשר דרשו אופרציה מורכבת ומסונכרנת שהתרחשה על פני ונצואלה, קולומביה, מקסיקו, אירן, סוריה ולבנון, הסתכמו במטרה עיקרית אחת: ניסיון להציף את רחובותיה של ארה"ב בקוקאין. כתב האישום קובע חד-משמעית כי מעבר לכסף הרב שצבר הנאשם, הוא ושותפיו "תכננו להשתמש בקוקאין כנשק נגד ארה"ב". גיוס פעילי חמאס וחיזבאללה לשם השתתפות במחנות אימונים מחתרתיים בוונצואלה היה עבור זאביאר מעין "חלטורה", אותה ביצע בין הברחה אחת לאחרת.
"קרטל דה לוס סולס" - הקרטל בו היה חבר זאביאר - הוא ארגון פשע עוצמתי ביותר המנצל את מוסדות המדינה ועושה בהם כבשלו. הצבא, מנגנוני המודיעין, בתי המשפט ומשרדי הממשלה עקודים כולם בזרועות התמנון של הקרטל, אשר פעל בעשורים האחרונים על-מנת לבסס את השפעתו באמצעות שוחד ויצירת נורמות של שחיתות ממסדית בלתי הפיכה. ניקולס מאדורו מורוס, נשיא ונצואלה, הינו ממנהיגי הקרטל וידיד אישי של זאביאר.
ניתן להעריך כי זאביאר עצמו הגיע לוונצואלה מתוקף שירותו ביחידת העילית 910 של חיזבאללה (המקבילה של הארגון ל"מוסד"). חבירתו ל"קרטל דה לוס סולס" הובילה למינויו כחבר במועצה הלאומית של ונצואלה עם עלייתו של מאדורו לשלטון בשנת 2013. באותה שנה עזב זאביאר את עיסוקיו הרבים בדרום אמריקה על-מנת לנסוע לסוריה, זאת בכדי להילחם כמפקד בשורות יחידות הקומנדו של החיזבאללה, אשר סייעו באותה העת לכוחותיו של אסד במלחמתם במורדים. תצלומיו של זאביאר מהחזית, בהם הוא נראה חמוש במקלע ועוטה מדי קרב, שותפו בחשבון הטוויטר של מאדורו. עם חזרתו לוונצואלה התקבל זאביאר באסיפה הלאומית בתשואות רמות.
חשיפת פעילותו של זאביאר אינה מותירה מקום לספק כי בעיני חיזבאללה, הברחת סמים אל תוך תחומי מדינות המערב איננה רק אמצעי אלא מטרה בפני עצמה. תיאוריית הנרקו-טרור מקבלת כעת חיזוק משמעותי, ויש בכוחה לצייר באור מדאיג את הניסיונות לקדם את השימוש בסמים כפעילות פנאי בלתי מזיקה. הצבת הלגליזציה של סמים קלים כתנאי לגיטימי במו"מ קואליציוני איננה סחר בקוקאין, כמובן, אך היא עלולה לרמז על תחילתה של מגמת "הצפה" גם בקרב הציבור הישראלי.
