מגיפת הקורונה תחלוף לה מתישהו וימצא לה חיסון. אבל ניתן לקבוע בוודאות שבקעת הירדן לא תעלם לה, והיא תמשיך להיות חיץ אסטרטגי מהמעלה הראשונה בין מדינת ישראל והעולם הערבי מוסלמי וחומה מול כלל האיומים והזעזועים ממזרח. עכשיו יש לישראל אפשרות להחיל עליה את ריבונותה ולהפכה לגבול המזרחי של מדינת ישראל. אולם, יש אפשרות של 50 אחוז שאם טראמפ לא יבחר, נוכל לשכוח מכך. ועכשיו לטענות והנימוקים שהועלו נגד ה"סיפוח", מושמעים ברעש עז וממומנים, כנראה, בכספים לא מעטים. ותחילה לשתי הערות עקרוניות ביחס לטענות והנימוקים הללו.
הראשונה היא בהקשר להכללה הגורפת של נימוקי ההתנגדות. הכללה זאת יוצאת נגד "הסיפוח". היא לא עושה שום הפרדה בין המרכיבים של 30 האחוזים מהשטח שעל-פי תוכנית טראמפ ישראל תוכל להחיל עליהם את ריבונותה, ובמרכזם בקעת הירדן. לא רק זאת, בעצם הזעקה נגד ה"סיפוח" נוצר מצג שווא כאילו ישראל עומדת לספח אליה את כל יהודה ושומרון. כיוון שכך, זה יוצר תמונה מסולפת לגמרי בזירה הבינלאומית ובתקשורת העולמית, שם לא מדברים על בקעת הירדן, למשל, אלא על "הסיפוח". גם אצלינו זה יוצר בלבול שלם בסקרים, כך שניתן "לשחק" בהם ולסלפם כרצון מזמין הסקר.
לא רק זאת, נערכים תחשיבים כלכליים מלומדים המראים ש"הסיפוח" יעלה למדינת ישראל עשרות מיליארדים לשנה. איך זה? כי יוצאים מנקודת מוצא שכל השטח של יהודה ושומרון יסופח בסופו של דבר וישראל תצטרך לשלם למיליוני פלשתינים ביטוח לאומי וכיוצא באלו תשלומים נוספים. בגלל הכללה זאת אנו לא יודעים, למשל, האם כאשר "מפקדים למען ביטחון ישרא " יוצאים נגד ה"סיפוח", הם גם נגד "סיפוח" בקעת הירדן, או לא.
השנייה, נוגעת לדו-שיח. הדו-שיח הציבורי אצלנו מתאפיין בכך שכל צד לוויכוח אינו מקשיב כלל לטיעוני הצד השני; ולא רק זאת, הוא לא רוצה להקשיב, ואם לפתע הוא שומע דעה שאינה "תקינה" ונוגדת דעתו, הוא מיד מסלק מקבוצת הדיון שלו את ה"כופר" (שמאל או ימין). משהו מהסוג הזה אני רואה גם בקמפיין נגד "הסיפוח": כולו שלילה, אצלו כל ה"סיפוח" הוא פצע וחבורה ומכה טריה". אין מילת זכות אחת, אין מילת הסתייגות ביחס לבקעת הירדן. יתר על כן, כשאני מתבונן ברשימת הנימוקים והטיעונים נגד ה"סיפוח", בכללם גופים אקדמאים מכובדים, אני רואה לפני רק רשימה של שואות ואסונות.
בזמן הגל הראשון של הקורונה, הוציא מכון יוקרתי רשימה של שואות שעלולות לפקוד את האזור בעקבות המגיפה, תוך שהוא מדגיש שהוא מציג את השואות בלי לנתח את הסתברותן, רק כדי לסבר את האוזן למה שעלול להתרחש. לגיטימי לחלוטין. הבעיה היא שכך בדיוק בנויות עבודות אקדמאיות מכובדות, וניירות שונים. הכל שחור, רק שואות, שכל תכליתן, כנראה, היא להבהיל כדי שממשלת ישראל לא תקבל החלטה.
בעיני דומה הדבר לילד שאמו מזהירה אותו לבל ייצא עם אופניו לרכב ברחוב: יהיה פנצ'ר, יעלה עליו אופנוע, הוא יפול ורגלו תכאב; יפול עליו עמוד חשמל; השכנה המרשעת תקלל אותו; אביו יכה אותו כשיחזור מהעבודה, הוא יתנגש באופני הילד הרע של השכונה, ועוד "אלף" סיבות. העיקר שלא ייצא החוצה עם אופניו. יש המקצרים סיטואציות דומות באמירה: מה הוא האמצעי הטוב ביותר לא להביא ילדים לעולם? לא לעשות כלום! בהמשך לגופם של טיעוני הנגד. אחזור על דעתי: רק בקעת הירדן!
