"האזנות סתר הן כלי חשוב במאבק בפשע המאורגן", מסביר סר האמפרי אפלבי לג'ים האקר, הזועם על כך שהיה נתון להאזנות בשבתו באופוזיציה. "הממשלה היא פשע מאורגן?!" מתפוצץ האקר, אך האמפרי נותר רגוע: "טוב, לא פשע
מאורגן".
אם לא היינו מכירים את הממשלה שלנו, על שריה ופקידיה, היינו יכולים לחשוב שהם עסקו בחודשים האחרונים בתרגיל פסיכולוגי מבריק ומתוכנן לתלפיות. מאז תחילת הקורונה הבטיחו לנו שוב ושוב שיינתן סיוע לשכירים ולעצמאים. כידוע, בפועל פחות ממחצית הועבר בפועל, בטלאי על גבי טלאי ובסכומים שלא התחילו לגרד את הצרכים האמיתיים. כעת הממשלה מאשרת בקול תרועה רמה "תוכנית סיוע מקיפה" לטווח של שנה - וביחס למה שנעשה עד כה, זה נראה כמו התקדמות עצומה. במילים אחרות: ביחס לאצבע המשולשת שקיבלנו עד עכשיו, אפילו אצבע מגונה היא שיפור.
אבל באמת היא, שמדובר שוב - כמה לא מפתיע - בזריית חול בעיניים. מספר הקסם - 7,500 שקל בחודש - הוא בלוף אחד גדול. ראשית, זהו הסכום המירבי; הממוצע צפוי להיות 4,000 שקל בחודש. שנית, הסכום הזה חייב במס הכנסה - אז תורידו ממנו לפחות 20%. שלישית, ואולי המקומם ביותר, חלק מן הכסף ולעיתים אף רובו יחזור מיד למדינה כתשלומי מיסים.
נסביר. כל עצמאי חייב לשלם מדי חודש (או חודשיים) שלושה תשלומי מיסים: מקדמות מס הכנסה על-פי מחזור עסקותיו, מע"מ מתוך עסקותיו ומקדמות ביטוח לאומי על-פי הדוח האחרון שלו למס הכנסה. את המע"מ נשים בצד; העצמאי מקבל אותו ומעביר אותו הלאה, ובדרך מקזז את ההוצאות העסקיות שלו. מקדמות המס הן על ההכנסה השוטפת - ולא על ההכנסה נטו; את החשבון הזה עושים בסוף השנה. ואילו מקדמות הביטוח הלאומי הן סכום שנקבע מראש ועובר התאמה לאחר הגשת הדוח לרשות המיסים.
כעת נניח שמדובר בעצמאי בעל הכנסות חייבות בהיקף צנוע, המשלם מקדמות של 20% בלבד. זה אומר, שעליו להעביר לרשות המיסים 200 שקל מתוך כל 1,000 שקל שנכנסים לעסק. מקדמות הביטוח הלאומי צריכות לשקף 17.5% מההכנסה, כלומר - עוד 175 שקל על כל 1,000 שקל. את הסכומים הללו חייב העצמאי לשלם גם כעת, ולא משנה בכמה ירדו הכנסותיו בגלל הקורונה. לכל היותר הוא יקבל איזושהי דחייה, אבל בסופו של יום - אלו סכומים שיהיה חייב להוציא מכיסו.
הטבלה שבראש המאמר מלמדת, כי המענק נטו ייבלע - בחלקו הקטן ולרוב בחלקו הגדול - בתשלומי המיסים השוטפים. זהו חישוב מדגמי בלבד, שאינו מתיימר להיות מדויק או לנבא את הסכומים בפועל, אבל הרושם ברור. כמה הערות על אופן החישוב בטבלה:
- ההכנסה חושבה על-פי ירידה של 60% בהשוואה לתקופה שלפני המשבר.
- המענק בשתי השורות הראשונות כולל הן את מה שמכונה "הסיוע הסוציאלי" והן את הסיוע בהוצאות השוטפות, הניתן לבעלי מחזור שנתי של עד 300,000 שקל.
- המענק נטו חושב לפי שיעור מס של 20% בלבד. ברור ששיעור מס גבוה יותר, ינגוס חלק גדול יותר מן המענק.
- גם מקדמות מס ההכנסה חושבו לפי 20% בלבד. ושוב: ככל שהמקדמות גבוהות יותר, ההכנסה נטו נמוכה יותר.
- מקדמות הביטוח הלאומי חושבו לפי 17.5%, שהוא השיעור השנתי בו חייבים עצמאים. זהו השיעור מן ההכנסה החייבת במס ולא מן ההכנסה הכוללת, כך שייתכן שבפועל הן נמוכות יותר. החישוב כאן נעשה לצורך הפשטות וההדגמה, והוא גם סוג של התאמה לכך שבדרך כלל - מס ההכנסה גבוה משמעותית מאשר 20%.
השורה התחתונה ברורה: בין שליש לשני שלישים מן המענק יחזרו למדינה בתשלומי מיסים - מיד או בהמשך הדרך. זה לא שהמדינה מרוויחה; היא עדיין מוציאה את הכסף, ואת המיסים היא אמורה לקבל ממילא. אבל מה שברור הוא, שהעצמאים שוב מפסידים.
הסיוע עצמו, עוד לפני כל החישובים, הוא לעג לרש. קחו כמה מספרים להשוואה. השכר הממוצע בישראל הוא 10,428 שקל לחודש. קו העוני ליחיד הוא 3,593 שקל לחודש, לזוג הוא 5,750 שקל, ולמשפחה עם ארבעה ילדים - 12,218 שקל. שכר המינימום הוא 5,300 שקל לחודש. וכאן אנחנו מדברים על סיוע מירבי נטו של 6,000 שקל לחודש, שרובו יצטרך לשמש לתשלום מיסים. אז נכון שהסיוע מיועד להחליף חלק מן ההכנסה שאבדה ואינו מקור הקיום היחיד, אבל צריך להציב מולו את הארנונה ודמי השכירות וההוצאות הקבועות והוצאות המימון. לכן, הוא לא יספיק אפילו למחיה בסיסית.
בקיצור: מה שהיה - הוא שיהיה. לא סיוע ולא בטיח. ונאמר בפעם המי-יודע-כמה: יש מהיכן להביא סכומים של ממש לסיוע אמיתי. לבנק ישראל יש יתרות של 142 מיליארד דולר; יתכבד וימכור 10% מהם, אחרי שמאז תחילת המשבר הגדיל את היתרות באותו היקף. אין אינפלציה ואנחנו במיתון עמוק, כך שניתן להדפיס עשרות מיליארדי שקלים. אפשר לקחת הלוואות ולהנפיק אג"ח בריבית אפסית. צריך לחייב את הבנקים לוותר על חלק מרווחיהם ולהעמיד הלוואות בתנאים מועדפים.
את כל זה - חבורת המנותקים האטומים בקריית הממשלה ובכנסת לא עושה. הם עסוקים ברעיונות הזויים (אוטובוסים בלי מזגנים), בהנחיות סותרות (בריכות כן ובריכות לא), במאבקי כוח (משרד הבריאות נגד צה"ל), בכיסיהם הפרטיים (הטבות מס ו-34 שרים). בפשטות: ממשלת הג'ובים של
בנימין נתניהו ו
בני גנץ משקרת לנו בפרצוף. היינו אומרים שזוהי התוצאה של תרגיל הונאה רחב היקף - אבל מה שלא קורה בממשלת הוד מלכותה, מן הסתם לא קורה בממשלת הוד מלכותם. זו לא תרמית; זה טמטום. והאידיוט גרוע בהרבה מן הפושע.