מבוא: תזכורת, מוכנות ותקווה
עוד בשלהי מלחמת-השחרור באה על ישראל "תקופת הצנע", ממנה החלה יציאה מדורגת רק בשנת 1952. החברה הישראלית, אשר נפגעה באלפי הרוגים באותה מלחמה (כאחוז מכלל האוכלוסייה! ), עברה תקופה קשה וממושכת של שנות צנע וקיצוב מזון תוך קליטת עלייה והמשך פיתוח בממדים נרחבים. עם-ישראל, שעבר מבחן כלכלי-חברתי כה קשה בדור ההוא, ומבחנים לא קלים אחרים בעשורים הבאים, אמור להתמודד בהצלחה גם עם מבחני ההווה.
מאמצים רבים ומגוונים נעשים, מזה זמן, במקומות רבים ברחבי העולם, למציאת פתרונות מול ה"קורונה" ומחולליה, בין במניעה וחיסון ובין בריפוי של המחלה לאחר פגיעתה. עם הצורך להתכונן גם לקשיים מתגברים או חדשים, אין להתעלם מהתקווה לשינוי משמעותי לטובה, שיתגלה או יתרחש... אף בקרוב! חבל יהיה, אם את תקופת-הביניים הנדרשת, ארוכה או קצרה, לא יעבור הציבור הנכבד בישראל בצורה נכונה, ראויה וללא נזקים שאינם ניתנים לתיקון. את הדוגמה והלקחים של הדורות הקודמים, ואת הדאגה לדורות של ימינו - מוטב כי נשים כולנו מול עינינו.
מלקחי "המיתון הגדול" - אחדות-גורל מעל הכל
בשנים 1967-1966 עברו על ישראל שנות מיתון כלכלי, אשר פגעו בכל שכבות הציבור. מכך נחלצה ישראל בעקבות "מלחמת ששת הימים", וקשה לשער מה היו משכו והשלכותיו של אותו מיתון "גדול" אילמלא המלחמה שנכפתה עלינו. אך לקח חשוב ניתן ללמוד מאותה תקופה: הציבור התמודד בכבוד ובהצלחה עם קשייה, בזכות תחושת אחדות הגורל והסולידריות החברתית אשר הקיפו את הכלל.
המצב שונה לחלוטין, כאשר חלקים של הציבור נפגעים במידה חמורה הרבה יותר בהשוואה לחלקיו האחרים, תוך היווצרות פערים כלכליים-חברתיים ממשיים. חומרה מיוחדת תתווסף, עקב פער אמון בין ההנהגה לבין הציבור בכללו, או מול חלקיו הנפגעים יותר עקב המצב.
הלקחים הנזכרים הינם בסיס לגישה ולצעדים מעשיים, המחייבים כיום את המנהיגים האחראים ואת כלל חלקי הציבור. בצדה של הסולידריות המתחייבת יש לזכור, בנוסף, כי הציבור בישראל, הידוע באינטליגנציה ובהכרת הערך העצמי הגבוהות שלו, איננו מוכן להיות מובל או מחויב, אלא לצעדים אשר מובנים לו כצעדים של היגיון והגינות: בהעדר אלה, יתעוררו קשיים של ממש, למצער.
מתחייבת, אפוא, רמה נאותה של הבהרה והסברה לציבור, על כל חלקיו, לגבי כל מהלך ממשי, או בעל השלכה על הרבים. מעלותיו הנזכרות של הציבור בישראל, העומדות ביסוד עקרון-העל הישראלי של העדר נכונות "לצאת פראייר", הינן גם מקור לדרישותיו למתן הסברים ולהצגת הגיון והגינות במהלכים "שלטוניים", מבלי לשכוח כי ביסוד כל סמכות שלטונית עומדת חובה ואחריות של הנושאים ב"הגה השלטון"; כפי שהנוהג ברכב מחזיק באמצעי להכתבת התקדמות בדרך ולבחירת מסלול, אך חייב בשמירת כללים מתחייבים למען נוסעיו ומבלי לפגוע באחרים, כך גם האוחזים בהגה "שלטוני" זה או אחר.
"עמודי-התווך" של המדיניות החברתית בישראל
ניהול שוטף של ענייני המדינה והשקעות המדינה בתשתיות לסוגיהן, בשנים שחלפו ולעתיד, ממומנים בעיקרם מהכנסות המדינה ממסים, בהם מס ישיר כמס-הכנסה, ומס עקיף כמס-ערך-מוסף, אותם משלמים האזרחים על-פי הדין המחייב בישראל. בצד תשלומי חובה אלה, ובנפרד מהם - תשלומים למוסד לביטוח לאומי, על-פי נושאים מגוונים המוסדרים כולם בחקיקה מחייבת; "אודות הביטוח הלאומי" אנו למדים כבר מאתר-האינטרנט של המוסד, ומדבריו שם:
"המוסד לביטוח לאומי הוא אחד מעמודי התווך שעליהם נשענת המדיניות החברתית בישראל. הוא פועל מתוקף חוק הביטוח הלאומי שהתקבל בכנסת בנובמבר 1953. המוסד לביטוח לאומי נועד להבטיח לאוכלוסיות חלשות ולמשפחות שנקלעו למצוקה זמנית או ממושכת בסיס כלכלי לקיומן.... המוסד לביטוח לאומי מופקד גם על ביצוע חוקים נוספים והסכמים בתחום הביטוח הסוציאלי; החשוב שבם הוא חוק הבטחת הכנסה שנועד להגן על כל משפחה בישראל מפני אובדן הכנסה ולהבטיח קיום בסיסי לאוכלוסיות נזקקות".
כידוע, הצטברו בקופת "המוסד לביטוח לאומי" סכומי-עתק, לשם הבטחת סיוע כספי לזכאים לכך לטווח ארוך של עשרות שנים. אין זה סוד, כי ממשלות ישראל מסתייעות בעתודות-עתק אלה למימון צרכים לאומיים שוטפים, בעקבות העברת מיליארדי שקלים מקופת המוסד לאוצר המדינה, מדי פעם. אם עומדת הממשלה הנוכחית לממן כך לפחות חלק מתוכניות הסיוע הקיימות והעתידיות אל מול פגעיה הכלכליים והחברתיים של "מגיפת הקורונה", הרי ככל שהממשלה מבקשת לסייע בהכוונה ובפיקוח לגבי הניצול הלאומי-החברתי המיועד של כספים אלה - יש אף לברך על כך;
עם זאת, אין לשכוח את ייעודם המקורי של הכספים ושל התשלומים שהביאו לריכוזם בידי המוסד לביטוח לאומי, על בסיס היותו "אחד מעמודי התווך שעליהם נשענת המדיניות החברתית בישראל", ולמטרות של הבטחת עתידם של המשלמים ומשפחותיהם, גם ( ואף בעיקר) לעתיד רחוק. יש להניח, כי ככל שיוצאו כספים מאלה כבר בהווה, על-ידי כל גורם שהוא - ייעשה הדבר בשקיפות מלאה לציבור, גם בשלב תכנון התמיכה והסיוע, עקב היקפי העתק של הסכומים ושינוי הייעוד ה"עקרוני" (בצד מודעות הציבור לכך, כי לביצועים פופולריים כאלה נילווה גם... "ערך-מוסף" פוליטי, וד"ל).
בד-בבד, אם יילקחו כספים מהמוסד לביטוח לאומי, יש לאמץ עמם גם את המטרות והעקרונות שנקבעו לגבי אותו מוסד ולגבי כספים שגבה מהציבור; על אלה הנזכרים כבר לעיל, מתווספים גם אחרים המחייבים לפי "חוק הביטוח הלאומי", בהם הגיבוי למפוטרים שמעסיקם נמצא בהליכי חדלות-פירעון (פרק ח' בחוק הנ"ל). לפחות עקרונית, אמור "גיבוי סוציאלי" דומה לחול גם על מי שעסקו קרס כלכלית עקב המגיפה, אף מבלי להתייחס לאחריות המדינה לבלימתה או לצמצום השלכותיה.
בנוסף, כספי הביטוח הלאומי, אף שניגבו לעתיד רחוק, ניתן להקדים את ניצולם לייעודם הסוציאלי והאנושי מול קשיי ההווה, כאשר ההתחשבנות המתבקשת מול המבוטח תידחה למועד שלאחר ההתחשבות המתחייבת, החיונית כעת.
חיזוק אמון הציבור - חובות ההנהגה במעשים ובהסברה
מול מכלול רחב היקף של משימות בתחומי הבריאות והכלכלה, נדרשת מערכת מתאימה של בקרה, איסוף נתונים ומחקר לאיתור צרכים ואפשרויות, משולבת עם מערכות מתואמות של תכנון וביצוע. במצב הנתון לשינויים מתמידים, כצפוי לפחות בעתיד הקרוב, נדרשת בחינה מתמדת, יסודית ומקיפה, בכל מישור התייחסות ולגבי כל חלק של הציבור הנזקק לתמיכה ולסיוע, תוך ביצוע מהיר ויעיל של התאמות והשלמות. כל זאת, תוך הקפדה מתמדת על מתן הסברים לציבור, לקראת כל צעד ממשי או לפחות בו-זמנית עם ביצועו, במיוחד כאשר הצעד מופנה לאזרחים ומכתיב שינויים בהתנהלותם.
עם הדאגה המתחייבת לצרכיהם השוטפים והמיידיים של הזכאים לתמיכה ולסיוע, גם הדאגה ליצירת מקורות תעסוקה ומחיה חדשים או מתחדשים. באלה ניתן לשלב מאמצים לפתרון בעיות לאומיות ישנות (ועדיין מעיקות), כהפחתת מצוקת הדיור והוזלת מצרכים חיוניים:
א. הכשרת פועלים ובעלי מקצוע בתחומי הבנייה, יחד עם מחקר ופיתוח להוזלה ולייעול של הבנייה עצמה, בצד צעדים נוספים - "נזעקים" כבר מזמן להקלת מצוקת הדיור.
ב. מצרכים חיוניים נרכשים בישראל על-ידי "קהל שבוי", אשר אין להתיר קיפוחו במחירים המגלמים רווחים בלתי-סבירים. נדרש כבר מזמן פיקוח ממשלתי על כל מצרך שיוגדר כחיוני בצו רשות מוסמכת, עם זכות לכל יצרן ומשווק לנסות להצדיק את המחיר בבדיקה כלכלית חסויה שתיעשה על-ידי הרשות. על אלה - במאמרי הח"מ שנתפרסמו באתר זה: "סדר עדיפות במצעד הדגלים הלאומי", "בסיס לפתרונות דיור - גם לעתיד רחוק" ו"הדיור הלאומי: ניצול השקט לקראת הסערה").
ג. ארגון אזורי או מקומי של ייצור מזון מן הטבע ושל שיווקו במחירי סיוע (בתיאום המשלב חקלאים, גופי-שיווק ורשויות גם יחד), מתבקש במיוחד בתקופה זו.
כל אלה הם בנוסף למשימות ממשלתיות חיוניות ומובנות מאליהן, כתמיכה והרחבה של המערכים הרפואיים בישראל ושל מערכי העבודה הסוציאלית בארץ כולה.
התארגנויות עצמיות בסיוע רשויות מקומיות
קשיים מיוחדים יצרה המגיפה לגבי פרנסות הכרוכות בהתקהלות צרכנים כמופעי תרבות ואמנות, בילוי, פנאי ומקומות ממכר לענפיהם. ההגבלות המוטלות על התקהלות, נובעות מהחשש מפני קירבה מאולצת לנושאי מחלה, מה גם על-רקע העדר הקפדה מצד רבים על עטית מסיכות ועל שמירת ריחוק מתמיד. ברם, המצב ניתן לשינוי בעזרת מגוון אפשרויות, ובראשן - מתן היתרים לחריגה ממגבלות, על-פי תנאי המקום והקהל, גם אם בהתאמות מיוחדות, בשילוב פיקוח ושמירה נאותים. אף מול החשש לקרבת יתר מסוכנת בכניסה וביציאה של קהל, ניתן למצוא פתרונות סבירים, אשר "יגזלו" אך תוספת זמן מעטה מהנוכחים. היערכות הרשויות (בעיקר - המקומיות) להסמכה, למתן היתרים ולפיקוח כאמור, מתחייבת אף במיידית.
בנוסף: לפחות בחודשי הקיץ ניתן לקיים מופעים במקומות פתוחים, באתרים שיעמידו לצורך זה הרשויות המקומיות, בשילוב סימון מקומות ישיבה והצבת כסאות ניידים, או השאלת כסאות מתקפלים לקהל. הקהל, ה"רעב" למופעי תרבות, יוכל לסייע לעצמו בעזרת מושבי פלסטיק המתקפלים "טלסקופית" ונישאים ברצועת כתף, המשמשים מזמן בענף הצילום.
שמירת כללי זהירות וקיום סדרים ופיקוח במהלך המופע, חשובים הן לבריאות הקהל והן להגברת נכונותו כצרכן להגיע למופעי תרבות ובידור בטוחים. אם מועסקים משגיחי כשרות להבטחת עניינם הלגיטימי של מאמינים - מוצדקת גם העסקת פקחים/נאמנים להבטחת בריאותם של באי מופע רב נוכחים.
לניצולה המועיל של המסכה, המכבידה לעתים, אך משמשת להגנה ולתזכורת אזהרה לאחרים - ראוי לעשותה ידידותית ו"מאירת פנים" בעזרת קישוט, הניתן לתפירה או לציור, ועם שם חדש כ"מגינה" או מגננית". ענידת צמיד חלול כמיכל אלכוג'ל אישי ("מיגיינה": היגיינה מגינה), או תליון חלול לילדים, הינה דרך נוספת בנושא, הפתוח - ואף משווע - ליוזמות הציבור.
קשיי ההווה כבסיס לעתיד משופר
בעיצומם של המאבקים ב"קורונה" ובהשלכותיה יש להזכיר, כי הפתגם "אין רע בלי טוב" עשוי להוכיח את נכונותו גם הפעם; בין האפשרויות:
א. מאמצי המחקר, הנעשים בהיקף עולמי מול המגיפה גם בתחומי המיקרוביולוגיה והננו-ביולוגיה, עשויים להביא לתגליות מול מחלות אחרות, לרבות סוגי סרטן.
ב. "אמנה חברתית-אנושית" בין המשתמשים במרחב הציבורי, למניעת הידבקות ב"קורונה" על-ידי כיבוד הנורמות המתחייבות, עשויה לשמש "מודל" לאמנה דומה בין המשתמשים בדרכים - לשמירת "עוברי-הדרך" מפני תאונות-דרכים, לפי דיני התעבורה וכללי הזהירות.
ג. השנים 2000-1960 הציגו לעולם נשים-מנהיגות עם גילויי נוקשות ותקיפות יתר; ברם, הדוגמאות החיוביות של הנהגה נשית במדינות הנאבקות במגיפה בהצלחה, סוללות את הדרך למגמה עולמית מתבקשת: הגדלת חלקן של נשים בתכנון, בניהול, בהנהגה ובחזון, לא רק כ"אפליה מתקנת", אלא כתרומה מתבקשת למען החברה והמדינה בכל ארץ, תוך שמירת מעמדם וכבודם של הגברים. תרומה ישראלית ייחודית עשויה להימצא בגיבוש צעדי-ביניים לשינויים הדרגתיים בקידום הנושא, כתנאי הכרחי במדינות בעלות מסורת פטריארכאלית. עולם-של-מדינות אמור להיות בעתיד, במידה רבה יותר - עולם של בני-אדם.
