100 ימים לבחירות בארה"ב

האמריקנים ילכו לקלפיות בעוד 100 יום לבחור בין דונלד טראמפ לבין ג'ו ביידן. USA Today מציג את אבני הדרך המרכזיות עד כה ואת הנושאים המרכזיים הצפויים לשלוט בכיפה בימים שנותרו. משפטו של טראמפ בסנאט בסוף 2019 עמד משפטו של טראמפ במרכז תשומת הלב, עם סימני שאלה סביב השפעתו הצפויה על הבחירות. בית הנבחרים אישר שני סעיפי אישור בפרשת אוקראינה – שימוש לרעה בכוח המשרה ושיבוש חקירת הקונגרס. טראמפ זוכה בידי הסנאט בתחילת ינואר השנה. באותה עת היו בעיצומן הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית; ברני סנדרס, אליזבת וורן ואיימי קלובוכר חילקו את זמנם בין הקמפיין לבין תפקידם כסנאטורים. מהצד הרפובליקני, המשפט היה מפגן של אחדות: כמעט כל הסנאטורים מן המפלגה הצביעו בעד זיכויו של טראמפ. השפעת המצביעים בני המיעוטים בני המיעוטים נחשבים בעיני רבים כעמוד השדרה של המפלגה הדמוקרטית והם מילאו תפקיד חשוב מהתחלת הבחירות המקדימות. פיט בוטייג'יג' הצליח מעבר לצפוי באייווה ובניו-המפשייר, אך התקשה לזכות בתמיכת השחורים והלטינים – והקמפיין שלו הגיע לסיומו אחרי כשלונותיו בנבאדה ובדרום קרוליינה בהן יש אוכלוסיית מיעוטים משמעותית. סנדרס ניצח בגדול בנבאדה וייחס זאת לתמיכת הלטינים; ביידן רשם התאוששות מרשימה בדרום קרוליינה, בזכות לתמיכת השחורים, ובעקבות זאת פרשו כמה מועמדים שהתמיכה בהם בקרב בני המיעוטים הייתה חלשה. לאורך הפריימריז הדמוקרטיים, הפכו בני המיעוטים לגורם המכריע. סנדרס המשיך ליהנות מתמיכה משמעותית בקרב הלטינים, שהובילה אותו לנצחונות בקליפורניה ובמדינות נוספות במערב כגון קולורדו. אבל התמיכה בביידן בקרב השחורים, לצד קבוצות מפתח ובהן המבוגרים ותושבי הפרברים, היא שהובילה בסופו של דבר לנצחונו. המאבק בין הדמוקרטים המתונים לפרוגרסיביים סנדרס מזהה את עצמו כדמוקרט סוציאליסט, וזכה לתמיכתם של צעירים רבים שהזדהו עם תוכניותיו לביטוח בריאות לכל, השכלה גבוהה חינם וטיפול בשינויי האקלים. סנדרס וגם וורן הציגו תפיסות פרוגרסיביות, בעוד ביידן (כמו גם בוטייג'יג' וקלובכר) פנו לדמוקרטים המתונים יותר. החלוקה התחדדה כאשר בשטח נותרו רק סנדרס וביידן; בסופר טיוזדיי (3.3.20) נהנה ביידן מתמיכתם של יתר המועמדים השמרנים שפרשו, הוא רשם ניצחון משמעותי וסנדרס פרש בתחילת אפריל. מאז עבדו השניים יחדיו כדי ליצור מצע שיהיה מושך לשתי הקבוצות. התגובה של טראמפ וביידן לקורונה הקורונה שינתה לחלוטין את הקמפיין והפכה לאחת מנקודות השוני הגדולות ביותר בין טראמפ לביידן. בחודש ינואר התייחס טראמפ בביטול לנגיף, אבל ב-29 בחודש הוא הקים כוח משימה למאבק במגיפה. ב-13.3.20 אסר טראמפ על-כניסת מבקרים מסין ולאחר יומיים אימץ את המלצות המרכז לבקרת מחלות. מדינות רבות הטילו סגר, עסקים נסגרו והאבטלה זינקה. ביידן מיהר לבדל את עצמו מטראמפ ופרסם תוכנית משלו למאבק בנגיף ולסיוע לכלכלה. שיעור התמיכה בטראמפ בכלל ומול ביידן בפרט נמצא בירידה מתמדת לאורך חודשי הקורונה. נושא זה, צופה USA Today, ימשיך להיות המרכזי ב-100 הימים הבאים. מותו של ג'ורג' פלויד והמחאה נגד הגזענות פלויד האפרו-אמריקני נרצח בידי שוטר בעיר מיניאפוליס והאירוע הוביל לגל של הפגנות ואף מהומות נגד הגזענות. רבים מבין המפגינים גינו את תגובתו של טראמפ לרצח ולמחאות. הוא מתח ביקורת באופן קבוע על המפגינים, במיוחד לאחר שחלקם פנו לאלימות. טראמפ הביע התנגדות להקטנת תקציבי המשטרה – ובכך ביידן מסכים איתו; שניהם ספגו על כך ביקורת מן המפגינים. ביידן ניסה להבליט את קשריו ארוכי השנים עם המצביעים השחורים. הוא נפגש עם בני משפחתו של פלויד לפני הלוויתו; טראמפ דיבר איתם בקצרה בטלפון. ביידן פרסם תוכנית להקציב כספים לתוכניות קהילתיות ותוכניות לסייע לאפרו-אמריקנים ולבני מיעוטים אחרים. תנועת המחאה נמשכה והתמקדה בדרישה לעשיית צדק עם שחורים שמתו במעצר או מפעילות משטרתית. השאלות שעלו ממנה יהיו נושא מרכזי ב-100 בימים הבאים. למה לצפות עד הבחירות הרבה יכול להשתנות בשלושה חודשים, מדגיש USA Today, אך יש כמה תאריכי מפתח: ועידות המפלגות (שיהיו הפעם וירטואליות), שלושת העימותים בין המועמדים ומה שנהוג לכנות "הפתעת אוקטובר". הנסיבות הפעם ייחודיות בכך שארה"ב מצויה בעיצומה של הקורונה ובשולי המחאה על מותו של פלויד. העימותים יתמקדו ביכולתם של השניים לנהל את המדינה: טראמפ יטען שביידן אינו כשיר, ביידן ימתח ביקורת על הרקורד של טראמפ. בחירת מועמדו של ביידן לסגן הנשיא תהיה גם היא משמעותית. ביידן כבר הבטיח לבחור אישה, ומופעל עליו לחץ לבחור אפרו-אמריקנית. הבוחרים יתמודדו גם עם השאלה כיצד להצביע בצורה בטוחה, בשל הקורונה. למרות שחלק מן המדינות הרחיבו את האפשרות להצביע בדואר בבחירות המקדימות, לא ברור כמה מזה יופעל בבחירות הכלליות.