רשימות אחוזי הנדבקים לפי ערים בתקשורת, מעידות על כך שעיקר הבעיה היא בריכוזי החרדים והערבים. נבצר מבינתי מדוע משרד הבריאות מתעקש להגביל את החיים באזורים בהם מספר הנדבקים הוא נמוך, ומרכז מאמציו בבריכות, בחדרי כושר ובמסעדות.
א.מוקדי המחלה בריכוזי חרדים וערבים
סער הס כתב בכתבה שפירסם ב-ynet "שב-183 יישובים נרשמו נדבקים בקורונה בשלושת הימים האחרונים, אבל כמו בשיא הגל הראשון מוקדי הסיכון הם יישובים חרדיים וערביים: בבני ברק אובחנו יותר מאלף בשבוע, בביתר עילית כל בדיקה רביעית היא חיובית, גם קלנסווה ובית שמש מדאיגות. בת"א: ירידה יחסית".
"בביתר עילית שיעור החולים בפועל הגבוה ביותר (1,862 ל-100 אלף איש), ואחריה יבנאל (1,614 ל-100 אלף), בני ברק (1,270), קריית מלאכי, קלנסווה, רכסים, לוד, אלעד, קריית יערים, מודיעין עילית, כפר קרע ובית שמש. בירושלים אובחנו 701 חיוביים לקורונה בשלושת הימים האחרונים לעומת 383 בבני ברק, 186 בבית שמש, 165 בתל אביב. אחד ההסברים לשיעור התחלואה הגבוה ביישובים חרדיים וערביים הוא הצפיפות הרבה בבתים באותם יישובים".
ב. אין פרסום נתונים מבריכות, חדרי כושר ומסעדות
מדוע משרד הבריאות אינו מפרסם נתונים מהמצב בבריכות, בחדרי הכושר ובמסעדות. שר הבריאות טוען שזה ילדותי לבקש נתונים אבל המשרד מפרסם נתונים כל הזמן - רק לא מבריכות, חדרח כושר ומסעדות. יש לכך 2 הסברים אפשריים: א. אין נתונים. ב. הנתונים אינם מוכיחים שהתחלואה שם גבוהה.
ג. מדוע משרד הבריאות מתעקש לפגוע באורח החיים החילוני?
אין הסבר מתקבל על הדעת למצב אבסורדי זה. אין ספק ששני מרכזי התחלואה הם ביישובים חרדיים וערביים, אבל, משרד הבריאות מתעקש לסגור בריכות, חדרי כושר ומסעדות. הנזק הכלכלי והפגיעה בעובדים הם ממשים. תמהני, מהי הסיבה לרצון להסיט את הזרקור מהתחלואה הגבוהה בריכוזי החרדים לאורח החיים החילוני.
בדוח מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה מתפרסמת מדי יום רשימת מוקדי הסיכון. לפי המרכז, גוף של אגף המודיעין, בני ברק נמצאת בראש הרשימה: 1,069 נדבקו בעיר בשבוע האחרון ושיעור הבדיקות החיוביות בשבעת הימים האחרונים הוא 19% - למעשה כמעט כל בדיקה חמישית היא חיובית. [
לעיון בדוח מרכז המידע לחצו כאן]
לצד בני ברק נמצאות בצמרת רשימת מוקדי הסיכון גם קלנסווה (118 נדבקים בשבוע, 15% בדיקות חיוביות), ביתר עילית (182 נדבקים, 25%), אלעד (82 נדבקים, 22%), בית שמש (431 נדבקים, 22%) ועין מאהל (47 נדבקים בשבוע, 16% בדיקות חיוביות). המשותף לכל היישובים הללו: מפלגה חרדית או ערבית זכתה בהן במרב הקולות בבחירות האחרונות.
1,843 נדבקים בשבוע בירושלים
למעשה, הן בבני ברק, הן בביתר עילית והן באלעד יותר מ-85% בבחירות 2020 הצביעו ליהדות התורה או לש"ס. בבית שמש 55% הצביעו לשתי המפלגות. בקלנסווה ובעין מאהל 98% הצביעו לרשימה המשותפת.
גם בהמשך רשימת מוקדי הסיכון נראה רוב ברור ליישובים חרדיים וערביים, וגם שיעור הבדיקות החיוביות שם גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, הגבוה גם כך, שהגיע הבוקר לשיא בגל השני של יותר מ-8%.
בירושלים מספר הנדבקים החדשים הגבוה ביותר בשבוע האחרון - 1,843. שיעור הבדיקות החיוביות בבירה הוא 12%. בהמשך הרשימה נמצאים גם היישובים החרדיים מודיעין עילית, רכסים וקריית יערים, שבהם אחוז החיוביים עוד יותר גבוה. עוד במוקדי הסיכון: יבנאל, שם ניצחה ש"ס בבחירות האחרונות, וכן היישובים הערבים נצרת, יפיע וג'ת.
ירידה בקצב התחלואה בתל אביב
יוצאות הדופן, יחסית, הן גבעת זאב וקריית מלאכי, שם הליכוד ניצח - אך גם ביישובים אלו יש שכונות חרדיות, ולראיה כ-40% מהתושבים שלהן הצביעו בבחירות האחרונות לש"ס וליהדות התורה.
תל אביב היא היחידה מבין מוקדי הסיכון העיקריים שבה אחוז הבדיקות החיוביות נמוך מ-10%, והוא אף נמוך משמעותית - רק 5% בשבוע האחרון. בעיר נדבקו 484 איש בשבעת הימים האחרונים, רק מעט יותר מביתר עילית שאוכלוסייתה קטנה פי 7. בשלושת הימים האחרונים חלה ירידה נוספת בקצב התחלואה בעיר, ואובחנו בה רק 165 נדבקים חדשים - פחות למשל ביחס לבית שמש.
גם נתוני תחלואת הערים שפרסם היום משרד הבריאות מספרים סיפור דומה. על-פי הנתונים, היישובים הגדולים מ-3,000 איש עם שיעור התחלואה בפועל הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה הם ברובם אותם יישובים שהופיעו בדוח מרכז המידע.
הפתרון: להוציא למלוניות
בביתר עילית שיעור החולים בפועל הגבוה ביותר (1,862 ל-100 אלף איש), ואחריה יבנאל (1,614 ל-100 אלף), בני ברק (1,270), קריית מלאכי, קלנסווה, רכסים, לוד, אלעד, קריית יערים, מודיעין עילית, כפר קרע ובית שמש. בירושלים אובחנו 701 חיוביים לקורונה בשלושת הימים האחרונים לעומת 383 בבני ברק, 186 בבית שמש, 165 בתל אביב ו-134 בביתר עילית.
אחד ההסברים לשיעור התחלואה הגבוה ביישובים חרדיים וערביים הוא הצפיפות הרבה בבתים באותם יישובים. לכן גם ראשי הערים של בני ברק וביתר עילית, בין היתר, קראו להוצאת הנדבקים למלוניות קורונה וטענו כי סגר אזורי לא יסייע להפחתת מספר הנדבקים, אלא להפך. גם נתוני משרד הבריאות, שמראים כי רוב מקרי ההידבקויות מתרחשים בבתים, מסבירים זאת.
