על משטרת ישראל ללמוד ממשטרת צ'ילה

"Rocie agua solo en los pies" - "להתיז מים רק ברגליים" את המשפט הזה בספרדית שמעתי מהדהד מרמקול משטרתי ב-1989, לפני 31 שנים, בכיכר בלבה של העיר סאנטייגו בצ'ילה. עוצמת הקול של מפקד המשטרה, שנתן הוראה ברמקול לאנשי הצבא להתיז מים לעבר המפגינים, נשמעה גם במרחק של ק"מ ממקום האירוע. קצין משטרה במדינת הרודן פינושה היה מודע לנזק, שעלול לגרום פרץ המים, לכן נתן אזהרה לכוון את זרמי המים רק לעבר רגלי המפגינים. קשה להבין מדוע מפקדי משטרה בירושלים לא השכילו לתת פקודה, כפי שנתנו מפקדי משטרה בסאנטייגו שבצ'ילה. רעייתי ואני נשלחנו להורות עברית בבית הספר התיכון ע"ש חיים ויצמן בסנטייגו. מספר לא מועט של תלמידים מהכיתות הגבוהות השתתפו בשעות הערב בהפגנות המוניות וסוערות נגד שלטון פינושה. גם אם הם היו חניכים בתנועת "מכבי צעיר" או תנועת "השומר הצעיר", הם מצאו לנכון להפגין עם המוני צ'יליאנים נגד הרודנות של פינושה. אנחנו כמורים עמדנו במרחק רב מהכיכר. גם במרחק של יותר מקילומטר ניתן היה לשמוע את ההוראה "להתיז מים רק ברגלים". מצער, שילדי המשתתפים בהפגנות בירושלים, חווים את חווית התזת המים הפראית של שוטרי משטרת ישראל. אני מפאת גילי, לצערי, נאלץ להישאר ספון בביתי. לי ולרעייתי כישראלים המעמד הזה בצ'ילה הרחוקה היה קשה מסיבה נוספת. כאמור, מתוקף תפקידנו עמדנו במרחק רב ממוקדי ההתרחשויות אך היה קשה לנו לשמוע מהתלמידים את סיפור האותיות העבריות, החרוטות על הרכבים, המצוידים בתותחי מים, מהם ירו בעוצמה רבה סיליוני מים צבעוניים לעבר המפגינים. האותיות העבריות על הרכבים נושאי תותחי המים ציינו את שם הקיבוץ בית אלפא בו יוצרו הרכבים נושאי תותחי המים. היה זה מאוד קשה ואף מכאיב ללמד לפני הצהרים שיר המוקדש לקיבוץ בית אלפא וליישובי העמק, שכתב המשורר נתן אלתרמן והלחין המוסיקאי נתן סמבורסקי, ובערב לשמוע את השם בית אלפא בכיעורו צובע בסילוני מים צבעוניים, המכים במפגינים בצ'ילה למען אותם אידאלים, שהנחו את חלוצי בית אלפא. היה זה מכאיב לקרוא בעיתונות הצ'יליאנית הפרוגרסיבית, שתותחי המים מיובאים מישראל, ואף צוינו גם עסקות של יבוא נשק מישראל למשטרו הרודני-הרצחני של פינושה. 31 שנים אחרי האירוע הזה אני נושא את הכאב, שבשעות לפני הצהרים רעייתי ואני לימדנו בהתלהבות רבה את המילים:

בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל

עַל שְׁדוֹת עֵמֶק יִזְרָעֵאל

טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל

מִבֵּית אַלְפָא וְעַד נַהֲלָל......

מִי יָרָה וּמִי זֶה נָפַל

מִבֵּית אַלְפָא וְעַד נַהֲלָל......

תְּבֹרַך אַרְצִי ותהולל

מִבֵּית אַלְפָא וְעַד נַהֲלָל.

לבית אלפא הייתה נוכחות יפה בשעות לפני הצהרים בשיעורי העברית בבית הספר. שרנו לה שיר הלל בכיתות. הנחלנו בעקבות השיר את המלים עָמָל, מַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל, מְנוּחָה לַיָּגֵעַ. הנחלנו מושגים בגאוגרפיה ובהיסטוריה של הארץ על נהלל, ראשון למושבים, ועל בית אלפא, הקיבוץ הראשון של תנועת "השומר הצעיר" בארץ ישראל. אותה בית אלפא בשעות הערב קיבלה נוכחות מאוד מכוערת בלב עיר הבירה של צ'ילה. גם חניכי תנועת "השומר הצעיר" יצאו מצולקים ברגליהם מזרמי מים, שהיכו במפגינים הלוחמים למען אותם הערכים, שלמענם לחמו חניכי תנועת "השומר הצעיר" שהקימו את המפעל המפואר בשנת 1922, הקימו את הקיבוץ בית אלפא. בימים אלו, כשאני משוטט בעשור התשיעי לחיי, אני נושא את כאב התזת המים, המסכנת את חיי המפגינים למען ישראל דמוקרטית, ונושא את הכאב, שכלי מסוכן זה מיוצר במפעל תעשייתי בקיבוץ הראשון של תנועת "השומר הצעיר". כלי ששרת משטר חשוך ורצחני של הרודן פינושה בצ'ילה, וכיום הוא מכה בלוחמי החופש בישראל.