ביום המיוחד הזה יום תשעה באב חשבתי לנכון לחזור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית ראשון וחורבן בית המקדש. לראות האם למדנו משהו מההיסטוריה, שהרי מוזהרים אנו כי לפרקים "ההיסטוריה חוזרת על עצמה". כמה מפתיע להיווכח שאשר אירע אז עם העם תחת המלך יהויקים חוזר היום ומאיים על ישראל תחת שלטונו של "המלך" נתניהו. עומד אז הנביא ירמיהו בפני יהויקים ומזהירו שמעשיו ודרכיו יביאו אסון וחורבן על העם, על ירושלים וגם לחורבן בית המקדש.
ירמיהו פרק כ"ו: "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה: אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ, אֵלַי, לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם. ו וְנָתַתִּי אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה, כְּשִׁלֹה (שכבר חרבה); וְאֶת-הָעִיר הזאתה (הַזֹּאת) אֶתֵּן לִקְלָלָה, לְכֹל גּוֹיֵ הָאָרֶץ. ז וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים, וְכָל-הָעָם, אֶת-יִרְמְיָהוּ, מְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יְהוָה וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים, וְכָל-הָעָם לֵאמֹר--מוֹת תָּמוּת. ט מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם-יְהוָה לֵאמֹר, כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה, וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב, מֵאֵין יוֹשֵׁב וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים, אֶל-הַשָּׂרִים, וְאֶל-כָּל-הָעָם, לֵאמֹר: מִשְׁפַּט-מָוֶת, לָאִישׁ הַזֶּה, כִּי נִבָּא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם יב וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל-כָּל-הַשָּׂרִים, וְאֶל-כָּל-הָעָם לֵאמֹר: יְהוָה שְׁלָחַנִי, לְהִנָּבֵא". (מה אתם רוצים ממני אני רק השליח למה אתם מבקשים להרגני?).
המלך יהויקים שמע, ויוצא לנפוש בארמון החורף (באזור ברמת רחל של היום - "קיסריה"), ברכיהו בן נריה התייצב בפניו ובפני ושריו בארמון כדי להוכיחם ולהקריא בפניהם את מגילת איכה של ירמיהו אודות חורבן ירושלים, חורבן בית המקדש וגלות העם.
תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כ"ו
חז"ל מתארים בגמרא במסכת מועד קטן דף כ"ו את הדיאלוג שהתנהל בין ברכיהו בן נריה למלך יהויקים ושריו - שיח עקר שמביע את תגובתו הצינית של המלך יהויקים לאירועי החורבן והגלות באומרו: "אני המלך". לא משנה ולא מעניין מה יקרה לעם, או לירושלים, לכל ערי ישראל ואף לבית המקדש העיקר: "אני המלך": ציטוט ממסכת מועד קטן דף כ"ו:
"אמרו ליה ליהויקים כתב ירמיה ספר קינות אמר להו מה כתיב ביה, איכה ישבה בדד אמר להו אנא מלכא א"ל בכה תבכה בלילה אנא מלכא גלתה יהודה מעוני אנא מלכא דרכי ציון אבלות אנא מלכא היו צריה לראש אמר להו מאן אמרה"?
כמה מדאיג ומצמרר לראות את ההיסטוריה מאיימת לחזור, להכות ולפגוע בנו, מאותן סיבות של אז - הנהגה אטומה ומנותקת מהעם שלא ערה למציאות. ראש ממשלה שחושב רק כיצד יבטיח את המשך אחיזתו בכיסא בהכריזו מעל כל במה "אני ואני המלך", ראש ממשלה שכופה מרותו על משרתיו/עבדיו שיכורי השררה. מאמץ בלתי פוסק של נבחרי שליחיו ("הרביעיה") לזעוק חמס, להשתיק את התקשורת ולהרוג את "השליחים".
ממשיכים לסמא את עינו של העם (לפחות מחציתו) לראות מציאות מדומה, כאילו שאין מחר, אין אמת ואין חשבון.
