מי שסבורים שיפתרו את בעיות המשק תוך התעלמות מבעיות הבריאות, אינם רציניים ואינם אנושיים. ומי שסבורים שיוכלו לפתור את בעיות הבריאות, תוך התעלמות ממצב מערכת הבריאות או מהוראות הזהירות של משרד הבריאות או לחלופין על-ידי הכשלתן, אינם מבינים את המציאות בה אנו חיים. יש בעולם כיום כ-200 מדינות שנפגעו ממגיפת הקורונה ורק 22 שהצליחו לחמוק מכך, מהן שסבלו פחות מישראל ואחרות שהוכו הרבה יותר.
גישה ילדותית היא לבחור מדינה כניו-זילנד ולהפוך אותה למודל השוואתי לצורכי שיח ציבורי מנותק וחסר אחיזה בהוויה המקומית שלנו. מכל בחינה אפשרית, ניו-זילנד היא האנטי-תזה המוחלטת למדינת ישראל - גודל, אקלים, תרבות פוליטית ואזרחית, מסורת לאומית, היותה אי-מבודד ממגע פיסי עם מדינות אחרות הווה אומר בעלת שליטה מוחלטת על הגבולות. במציאות נבדלת זו, מצאה ראשת ממשלת ניו-זילנד נוסחה יעילה לביצוע מהלך כפול שלבים, כדוגמת זה שנעשה בישראל מתוך שיתוף פעולה מלא ומוחלט של האוכלוסייה, ומתוך יישום יעיל וקיצור כל שלב לכדי מחצית או שליש ממשך התהליכים שקויימו אצלנו.
מי שמחפשים תירוצים וסיבות-קש להסברת הפערים, ימצאו אותם בנימוקים הביזריים ביותר שניתן לחשוב עליהם: היות ראש הממשלה הניו-זילנדית אישה, קיצור השלב הראשון של הסגרים חריפים לכחודש ימים וחידוש מודרג ומוצלח של הפעילות המשקית לאחר מכן עד למציאות הנוכחית, בה המדינה חזרה לפעול "כמעט" ללא הגבלות. ובכן, מסתבר שאצל הניו-זילנדים סגירת גבולות איננה אסון לאומי. הסגירה התחיל עם פרוץ המשבר ונמשכת עד עתה חרף ההצלחות במאבק. בישראל, זו הוויה הגובלת ב"אסון לאומי". לא העובדה שאנו מתקרבים במהירות ל-650 מתים (כאשר בתום השלב הראשון (אמצע מאי בקרוב) היו כאן פחות מ-200!
דומה שכל עולם המושגים של מדינת היהודים השתבש - העיקר הפך טפל והטפל - לעיקר.
אלא, שבעולם של פייק ניוז, כידוע, אין ערך לעובדות. הכל מוכתב ע"י גחמות, סיסמאות והשוואות הזויות ומצוצות מן האצבע, למציאות המתאימה ביותר לטיעונים במקום שהטיעונים יסבירו את הפערים בין מציאויות שונות זו מזו בתכלית.
בתחילת השלב הראשון היו לישראל הישגים מצויינים. העם הנהתן שלנו טרם הרגיש את ההשלכות הכלכליות של המשבר ומאידך הפנים במהירות את האיום הבריאותי החמור שלו. אותו עם "חכם" שכח לצרף למכלול השיקולים את העובדה, שסגירת המשק לא באה לפגוע בציבור אלא נגזרה משתי סיבות מרכזיות: קצב התפשטות הנגיף והתחלואה הנגרמת על ידו והעדר תרופה למחלה, לצד
אי הכרה ואי-הבנה מלאות של תכונותיו ושיעור האיום האמיתי הטמון בו. גורמים אלה לא השתנו אלא שעתה מורגשת ביתר שאת המכה הכלכלית המצטברת. למכה זו אין ולא יהיה מענה קל ונוח בשנה הקרובה כל עוד לא ימצא חיסון אמין. גם בשנים הבאות נלקק את פצעי הפגעים שכבר חווינו; דבר אינו עתיד להיעלם רק מפני ששונאי נתניהו יפגינו בבלפור. גם בימין יש שוטים ונהנתנים וגם הם, לפחות בחלקם, יקנו את האגדה שיש פתרון קסם למשבר ויצטרפו למפגינים בתקווה שהאחרים מבינים את המציאות טוב מהם; אולם זו תקוות שווא.
מה שיקרה באמת כתוצאה מרדידות ההבנה של חלקים בימין הוא שהמעמד שרכש לעצמו הגוש בימי שלטונו של נתניהו ישחק, השמאל יתאושש ויחזור לעמדות העליונות החברתית -כלכלית שלו והימין, לכשיתעורר, יאכל שוב את העיסה ש"בישל" לעצמו.
חרף האמור לעיל, ממשלת ישראל בטיפולה בנושא עד כה, ביצעה מספר שגיאות קשות -- הראשונה: אי-מתן רשת ביטחון כלכלית מהירה לציבור שניפגע ועתיד היה להיפגע מהמשבר. הרשת שנפרשה בשלבים, ללא תוכנית ברורה וללא כלי-ביצוע מתאימים, הביאה לתוצאה הפוכה מהמצופה: - התססת הציבור במקום הרגעתו. השנייה: ניהול ריכוזי מדי של הטיפול במשבר, כאשר אין לממשלה הידע, הנתונים וכוח האדם הדרוש לכך, וכשבמקביל היא פוטרת את האזרחים והגופים האזרחיים (בעיקר רשויות מקומיות) מאחריות לאזרחיהן. שלישית: הסברה לקויה - כאשר דיווחי אמת של המציאות אינם ממקור מוסמך אחד, תוך שימוש בנתונים אמינים, הימנעות מתהפוכות תכופות ושימוש במקורות דיווח חסרי אחריות, שרק בילבלו את העם. רביעית: חילופי גברי נרחבים בכל המשרדים הממשלתיים הנוגעים ישירות לטיפול במשבר, עובדה שיצרה ואקום ממושך מדי בשלב הקריטי של המעבר מהגל הראשון לשני. חמישית: אי-זיהוי רגישות עיתוי המשבר בשילוב עם חוסר היציבות הפוליטית במדינה לאחר הבחירות השלישיות ללא הכרעה. שישית: כשל מחשבתי באי הבחנה מבעוד זמן שהסקטור העצמאי הוא הסקטור הכלכלי החלש ביותר במשק, התזזיתי ביותר ולפיכך גם זה שיפגע מהר וחזק מהשבתת הפעילות. הוא גם זה שאינו מאורגן - בראש וראשונה באשמתו - לספיגת מהלומה כלכלית בלתי צפויה במשבר לאומי דוגמת משבר הקורונה.
רבים מהעצמאיים התרגלו בשנות השפע שסיפק להם נתניהו, להכנסות עתק ו"לחיים ללא חשבון". ללא חסכון אישי, ביטוחי הכנסה, ביטוחי אבטלה ובריאות ועוד כהנה וכהנה "הקלות" בפועל שנטלו לעצמם בימי השפע. ימי "המן משמים" חלפו עם הכניסה לארץ-ישראל לפני 3500 שנה בקירוב. מעתה
עצמאיים אינם רק בעלי עסק, הם גם אדונים לגורלם. השעור ממפגע הקורונה הוא מ"דאורייתא" לקראת המבחנים שיבואו.
עם פרוץ המשבר, היו העצמאיים, גורמי תיירות וחוגי האומנים, במצב הנפשי והכלכלי הנוח ביותר להפוך לראש חץ אופוזיציוני לממשלה, מרגע שזו שיחקה לידיהם כאשר במקום לתפקד כממשלה ורגולטור, ניסתה לנהל את פתיחת וסגירת העסקים ותפעול הפעילות הכלכלית עצמה. במצב משברי יצא תמיד חלק מהציבור משווי-משקל ויטה לצעדים חריפים וקיצוניים. ככל שהאיום נוגע יותר ל"ציפור הנפש" היקף אי-שיווי המשקל יגדל מספרית ויעמיק ריגשית.
הדרך הנכונה לטפל בעצמאיים הייתה ועודנה להותיר בידיהם את ניהול עסקיהם - הם שבחרו להיות עצמאיים והם שאחראים לעצמם גם בעיתות משבר. הממשלה חייבת להסתפק בניהול מרכזי של תהליכי-יסוד ואסטרטגיה לאומית, ניהול שמתחשב בצרכים ענפיים, אבל לא מחליף את בעלי העסקים עצמם. בעניין העצמאיים, מענים מרכזיים אמורים היו לכלול - בתחום הבריאות: קביעת נורמות חוקיות מחייבות להתנהלות עסקי העצמאים, תוך שמירת בריאות הציבור הפוקד אותם: מסכה, מרחק, היגיינה ובדיקה של הנכנסים למצבם הבריאותי (מדידת חום וכו'). בתחום ההפעלה, קיום מתמיד של כללים אלה ע"י העובדים והאורחים - באחריות הבעלים המפעילים. בתחום הפיקוח על הביצוע - ממשלה בסיוע המשטרה ופקחי הרשויות המקומיות, תוך אכיפה קפדנית של החוק, וענישה קשה של מפריו במיוחד מֵֵֵפרים סדרתיים או "דווקאיסטים"
עד כדי השבתת העסק לזמן קצוב, או סגירתו מכל וכל.
באופן זה ניתן לבעלי העסקים ולציבור חופש פעולה מירבי, חרף קיומה של המגיפה ללא תרופה אך בתנאים שמצמצמים את הסכנות לציבור. יש בתנאים אלה לא מעט מרווח לשיקול דעת של בעלי העסקים להיערכויות מחדש (על בסיס תוכנית עסקית מתאימה), שיתופי-פעולה ביניהם וסיוע נוסף מצד הרשויות המקומיות, שגם הן יוצאות מכך נשכרות.
מינוי "הפרויקטור" (פרופ' גמזו) לריכוז הפעילות הרפואית במשבר, הוא צעד בכיוון הנכון, שבא באיחור ולכן גרם נזק קשה למשק ולמערכת יחסי-האמון בין הממשלה לציבור (ואני מבודד באמירה זו את התחמנות הפוליטית מהסוגיות הבריאותיות והכלכליות האמיתיות). "פרויקטור" רפואי איננו פתרון מתאים לטיפול בבעיות הכלכליות או בתפעול מערכת החינוך בשנת הלימודים הקרובה. לכל תחום תכונותיו המיוחדות ומיצויין האופטימלי מחייב תכלול ארצי, שבו פועל מוקד מקצועי ייעודי במסגרת המשרד הממשלתי המתאים ובכפיפות לשר הממונה.
על-רקע ההערכה המתגברת שחיסון הוא עדיין מאתנו והלאה וכלל לא ברור לכמה זמן יספיק חיסון יחיד; על-רקע אי-הבהירות לגבי תוכניות היחלצות מהמשבר הכלכלי ושינויים במבנה המשק ובדפוסי ההתנהגות האזרחית שיסגלו לעצמם אזרחים רבים; ועל-רקע ההשלכות של השפעות בינלאומיות שיחזרו אלינו כבומרנג כאשר יפתחו מחדש הגבולות ויורחב השימוש במערכות התקשורת רחבת הפס - צפוי המשק לעבור שינויים גדולים ומורכבים ולא ישוב לקדמותו; כדאי לכולם להפנים זאת לאלתר.
עם זאת, בשום פנים ואופן אסור להילחץ מהתנהלות אנרכיסטית וארוגנטית וחייבים לבדל היטב בעיות- אמת מרעשי רקע ולתקן את הטעון תיקון. וחשוב מכל: לאכוף בקפדנות את הוראות הזהירות והחוקים הקיימים, שכן
ריפיון מתמשך, הוא הזמנה לאנרכיה שתשתלט על הדמוקרטיה במסווה של שיח זכויות. 