רעייתי דנה ואני, וחברתנו דליה נאמן, נסענו הערב להפגנה מול ביתו של בנימין נתניהו בבלפור, ירושלים. הקדמנו והמתננו, ובעודנו מניפים את דגל הכחול-לבן ניגש אלינו אדם שהזדהה (והבטחתי לא לחשפו) והזכיר את הבזבזנות של ביבי. הוא עבד בתפקיד שחייב אותו להימצא במשך כמה וכמה שנים בבית ראש הממשלה. עתה, אמר בעצב שקשה לו, "לחשוב שפעם ראש הממשלה אמר לי לסגור את החימום כי חבל על הכסף". איזה חימום? שאלתי. איזה כסף?
"הוא ירד מהקומה השנייה", סיפר המפגין, "ואמר שאסגור את החימום כי חבל על הכסף" (של המדינה). אבל מי זה? שאלתי בסקרנות. "אה", אמר, "זה היה מנחם בגין". אכן, אמרתי לו, עליזה ומנחם בגין היו רגילים לדירה צפופה בתל אביב עד שהוא נבחר לראשות הממשלה. "הם גרו ברחוב רוזנבאום 1", גילה האיש בקיאות, "והדירה בכלל לא הייתה שלהם אלא בדמי מפתח".
התגעגענו בעצב. הצגתי בפניו את חברתנו דליה. היא אלמנתו של עורך הדין אייבי נאמן, שהלך לעולמו לפני שנתיים וביקש לחרוט על מצבתו כי היה איש אצ"ל. אייבי נאמן, אמרתי לו, נכח בדירה בתל אביב. היו שם תומכי בגין כסגנו באצ"ל יעקב מרידור וחתנו יוסף קרמרמן. אז מה? תהה המפגין שביקש להיות אלמוני.
נאמן סיפר כי בגין הגיע עם נהגו יוסק'ה לשמוע מה בפיהם. מרידור וקרמרמן ידעו שבגין מתעקש להישאר בדירה הצנועה ברוזנבאום 1 בה עשה במסתרים כבר בהיותו מפקד האצ"ל. מנחם, אמר לו מרידור, איני נותן לך שום מתנה. קח את הדירה החדשה הזאת ותגור בה עם אלה (עליזה) ולאחר 120 היא תחזור אליי. לא קיבלת ממני דבר. ומה הייתה תגובתו של בגין? שאל המפגין. הוא אמר לנהג "יוסק'ה בוא, נוסעים".
ואז האלמוני המוכר לי ואני הצבענו לעבר מי שמתגורר עתה בבית ראש הממשלה בבלפור עם חמגשיות ושמפניה וסיגרים בכמויות מסחריות, ועוד היד נטויה בתיקי 2000 ו-4000, ופרשיית הצוללות שטרם פוענחה.
הייתה הלילה הפגנה מרהיבה. משה (בוגי) יעלון בא כדרכו מדי שבוע והתקבל באהדה. במרחק-מה משם פגשתי בקרדיולוג המטפל בלבי זה עשור שנים הפרופסור סמי ויסקין מ"איכילוב" ועימו עמיתו ד"ר סקולר. הם עסקו במתיחת שלט רחב ממדים "נלחמים בקורונה, נלחמים בשחיתות". מעורר גאווה. רופאים שאינם מסתגרים במגדל השן אלא אכפת להם.
במקום היו כ-15,000 מפגינים. זו השתתפות גבוהה בהתחשב בכך שביבי ייצר בין חמישי לששי את הסיפור על מרקם הקשרים הדיפלומטיים עם איחוד האמירויות. הקדמנו להגיע. יצאנו לאחר 21:00. חלפה עוד שעה וראינו בטלוויזיה כי המשטרה שוב עוצרת את המפגינים הפעילים. עולם כמנהגו נוהג.
אך הקשיים שמציב השלטון בפני האזרחים לא יצלחו. אנו נחזור. עם קורונה ובלי קורונה. עם סגר ובלי סגר. עד שבבית ראש הממשלה יישב אדם אשר גם בעתיד יירד בחורף מהקומה השנייה ויבקש לסגור את החימום כי חבל על כספי המדינה.
