היועץ לשעבר לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, דוחה את הביקורת שנמתחה על סגל המועצה לביטחון לאומי בנוגע לטיפול במשבר הקורונה. בספרו "The Room Where It Happened" טוען בולטון, כי השינוי המבני שביצע במועצה לא השפיע על הטיפול במגיפה, אלא היה זה העדר מנהיגות מצידו של הנשיא דונלד טראמפ.
בשבועות הראשונים של המגיפה חשפה התקשורת בארה"ב, כי ממשל טראמפ פיזר את הצוות שהקים הנשיא ברק אובמה במועצה לביטחון לאומי, ושתפקידו להתמודד עם מגיפות. בולטון כותב, כי פיזור הצוות היה החלטה שלו ולא של טראמפ, שכן מבחינה ניהולית עדיף היה להעביר את הטיפול בנושא המגיפות לצוות המופקד על לוחמה בלתי-קונבנציונלית (כולל ביולוגית). המאפיינים שלהם זהים, מסביר בולטון, כמו גם המומחיות הדרושה כדי להתמודד איתם. איחוד הצוותים ממקסם את היכולת לעבוד יחדיו בצורה יעילה, וגם העלה את חשיבות הטיפול בלוחמה ביולוגית.
לדברי בולטון, הוא עצמו המשיך להדגיש שהבריאות העולמית תופסת מקום גבוה בסדרי העדיפות של המועצה לביטחון לאומי. הביקורת על הארגון מחדש, הוא טוען, באה מצד יוצאי ממשל אובמה, אשר יצרו מלכתחילה את ההפרדה שבעיניו נבעה משיקולים פוליטיים והייתה שגויה. בולטון מסביר, כי היה זה ביטוי לתפיסת עולמו של הממשל הקודם, ולפיה עליו להיות מעורב בפרטי-פרטים ביצועיים, בעוד הוא עצמו סבור שהמועצה לביטחון לאומי היא גוף מייעץ ולא גוף מבצע.
עוד אומר בולטון כי מגוחך לחשוב ששינוי ביורוקרטי זעיר שכזה הוא שחרץ את גורלה של תגובת ארה"ב לקורונה. "לכל היותר, זה היה משק כנפי הפרפר בצונאמי של התוהו ובוהו של טראמפ", הוא סבור. "הצוות של המועצה לביטחון לאומי הגיב לקורונה בדיוק כפי שהיה צריך. הכסא מאחורי שולחן ה'רזולוט' [שולחנו של הנשיא בחדר הסגלגל] הוא שהיה ריק".
בולטון מסכים עם ביקורתו הקשה של טראמפ על התנהלותה של סין בשלבים הראשונים של המגיפה. סין עיכבה, השהתה, פברקה והטעתה במידע על מקורה של המגיפה, המועד בו פרצה, כיצד התפשטה ומהו היקפה - מאשים בולטון. היא דיכאה את הביקורת שמתחו רופאים ואחרים, פגעה במאמצי ארגון הבריאות העולמי לקבל מידע מדויק וניהלה מסעות דיסאינפורמציה בניסיון לטעון שמקור הקורונה אינו בתחומה. הוא מעיר, כי באופן אירוני - מדיניות זו של סין פגעה דווקא בבעלות בריתה הקרובות ביותר ובראשן אירן, שהיא אחת הנפגעות הקשות ביותר מן הקורונה.
הקורונה הפכה כמעט מיד לסוגיה פוליטית בארה"ב, משום ש-2020 היא שנת בחירות. יש מקום להרבה ביקורת על הממשל, כותב בולטון, החל מתגובתו הראשונית ולפיה הנגיף נמצא בשליטה והשלכותיו יהיו אפסיות. לדעת בולטון, התגובות השליליות של שוקי המניות להתנהלות הממשל, היא שכנראה שבסופו של דבר העמידה את הבית הלבן על חומרת המשבר.
"הדחף של טראמפ לחלץ את עצמו על-ידי דיבורים מכל בעיה, אפילו ממשבר בבריאות הציבור, רק פגע באמינות שלו ושל המדינה. הצהרותיו נראו יותר כמו בקרת נזקים פוליטית מאשר עצה אחראית בתחום הבריאות", מאשים בולטון. הוא מצטט דיווח תקשורתי, לפיו הממשל ניסה למנוע מנימוקים של ביטחון לאומי את פרסומו של מידע בנוגע למקורו של הנגיף בסין. "ודאי שסין מעורבת, וזו סיבה להפיץ את המידע, לא להסתיר אותו", סבור בולטון. אבל לאורך המשבר ניסה טראמפ למנוע פרסומים כאלו, מחשש לפגיעה בהסכם הסחר עם סין שהוא כה יקר לליבו, וכדי שלא להעליב את שי ג'ינפינג הרגיש.
לדעת בולטון, משבר הקורונה מחייב שתי מסקנות מרכזיות. האחת: יש לעשות הכל כדי להכשיל את מסע הדיסאינפורמציה של סין, כדי להוכיח שטכניקות של שקרים גדולים אינן יכולות לפעול במאה ה-21. השנייה: לאחר עשרות שנים בהן לוחמה ביולוגית נחשבה ל"נשק האטומי לעניים", יש להתייחס אליה באותה רצינות בדיוק כמו ללוחמה גרעינית וללוחמה כימית. לדבריו, זה בדיוק מה שניסה להשיג כאשר איחד את הצוותים במועצה לביטחון לאומי.
