בשם אומרם

חברי ג.א. (לא ביקשתי את רשותו לנקוב בשמו) שלח לי קטע שכתב אחד המפגינים מטעם הדגלים השחורים: "הערב בקיסריה הגענו הכי קרוב לביתו של הנאשם. זה קרה בזכות אישה נפלאה, ענת פרקש, אמו של תם פרקש ז"ל, טייס מסוקים שנהרג במלחמת לבנון השנייה. "ענת שמעה אותנו מפגינים מחוץ לביתה, קבוצה של רוכבי אופניים עם דגלים שחורים ודגלי ישראל, מנסים להגיע עם הקריאות שלנו אל הבית השכן - מר נתניהו. המשטרה לא איפשרה לנו להמשיך ולהגיע למרחק של 100 מטרים מהבית כפי שמותר על-פי חוק. ואז יצאה ענת. חשבנו לרגע שהיא באה לבקש מאיתנו להפסיק. אולם היא דווקא פנתה לשוטרים וביקשה מהם להפסיק, להפסיק להפריע לנו להפגין, לתת לנו לעבור. כשהם סירבו היא צעקה, זעקה, וכולנו נדהמנו. היא אמרה להם שהאנשים האלה, אנחנו, הולכים עכשיו להיכנס לבית שלה ואיש לא יעצור אותם. היא אמרה שאנחנו צריכים להפגין לסלק את המושחת מהשלטון, כי בנה תם לא נהרג על-מנת שאדם מושחת ינהל את המדינה מבלי לדאוג לאזרחים שלה, מבלי לדאוג לאף אחד מלבד לעצמו. היא אמרה שמגיעה לנו הנהגה טובה יותר. השוטרים נאלמו דם ונתנו לנו לעבור. נכנסנו לבית של ענת פרקש, שתינו מים קרים ולימונדה שבני המשפחה הכינו לנו, ויצאנו לחצר הצמודה למשפחת הנאשם. שם עמדנו זמן רב וצעקנו, זעקנו בשבילנו, בשביל הילדים שלנו, בשביל ענת ובשביל תם, והנאשם שמע אותנו היטב". עד כאן. וטיפה משלי: שמע ישראל. שמע עם ישראל.