|
נסיים את הפרק האפל בתולדות ארה"ב
|
|
איתמר לוין
|
|
מתח ביקורת חריפה על טראמפ בלי להזכיר את שמו אפילו פעם אחת: נכשל בהגנה על ארה"ב, וזה בלתי נסלח * מציג תוכנית למאבק בקורונה: בדיקות מהירות ותוצאות מיידיות, ייצור בארה"ב של ציוד המגן, מימון לבתי הספר, הסתמכות על מומחים * "אעמוד לצד בעלי בריתנו ואבהיר ליריבינו: נגמרו הימים של חנופה לדיקטטורים"
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
המפלגה הדמוקרטית סיימה (יום ו', 21.8.20) את ועידתה בנאומו של המועמד לנשיאות, ג'ו ביידן. אהרון בלייק, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט, מצביע על ארבע נקודות מרכזיות בנאום ובאירוע.
הנושא המרכזי: הקורונה?/B>
אם היה ספק כלשהו מה יהיה הנושא המרכזי בקמפיין של ביידן, נאומו של ביידן הסיר אותו: הקורונה. "הנשיא הנוכחי נכשל בחובתו הבסיסית ביותר לאומה: להגן עלינו", האשים ביידן. הוא הזהיר, כי אם טראמפ ייבחר שוב – מספר החולים והמתים יישאר גבוה מדי, ועסקים רבים ייסגרו לתמיד. המצב גרוע בהרבה מאשר בקנדה ובאירופה, וטראמפ מחכה לנס שיעלים את הנגיף, "ויש לי חדשות בשבילו: נס לא יתרחש".
ביידן גם הציע תוכנית, אם כי כללית בלבד. הוא קורא לבצע יותר בדיקות ולהבטיח יותר ציוד רפואי; הוא קורא לחובת עטיית מסיכה; הוא קורא להישמע לעצת המומחים ולומר לציבור את האמת במלואה. הוא מבטיח שהדבר הראשון שיעשה כנשיא יהיה "להשתלט על הנגיף שהרס את חייהם של כה רבים". לגישתו, "לעולם לא נחזיר את הכלכלה שלנו למסלול, לעולם לא נשיב את ילדינו בבטחה לבתי הספר, לעולם לא נקבל בחזרה את חיינו עד שנטפל בנגיף".
לדעת בלייק, מטרתו של ביידן הייתה לדבר על העבודה הקשה הצפויה, שאינה מעודדת במיוחד את מי שרק רוצה להיפטר מהמגיפה. ההימור שלו הוא שזה מה שהציבור רוצה כרגע, ושזהו הבדל ראוי לציון בינו לבין נשיא שלעיתים קרובות אינו מבין את התמונה האמיתית.
הדגשתו של הגמגום
אחת ההתקפות הפופולריות ביותר על ביידן הוא שכשליו בדיבור נובעות משקיעה נפשית כלשהי. הדמוקרטים התמודדו עם הטענה הזו ממש לפני נאומו של ביידן, בעזרתו של בריידן הרינגטון בן ה-13 הנאבק בגמגום, ממנו סבל גם ביידן בצעירותו. בסרטון בו גמגם לעיתים, סיפר הרינגטון כיצד ביידן פנה אליו ואמר: "אנחנו שייכים לאותו מועדון".
לדבריו, "היה מדהים לשמוע איך מישהו כמוני נהיה סגן הנשיא. הוא סיפר לי על ספר שירים של ייטס שהיה קורא בקול כדי להתאמן. הוא הראה לי כיצד הוא מסמן את נאומיו כדי שיהיה לו קל יותר לדבר בקול. אז אני עושה עכשיו את אותו דבר. אני סתם ילד רגיל, ותוך זמן קצר ג'ו ביידן העניק לי יותר ביטחון בדבר שהטריד אותי כל ימי חיי. לג'ו ביידן אכפת. תחשבו מה הוא יוכל לעשות למען כולנו".
לדעת בלייק, היה זה צעד נבון מצד ביידן. כעת על יריביו להתמודד עם בחירה בלתי נעימה: להמשיך לתקוף אותו על מעידותיו הלשוניות ואולי להרחיק לכת מדי – כפי שעשו בביתו שרה האקבי-סנדרס, הדוברת לשעבר של בית הלבן, ולארה טראמפ, כלתו של הנשיא – או לוותר על אחד מקווי ההתקפה העיקריים שלהם.
דגש על האמונה
מוקדם יותר בלילה הדגישו הדמוקרטים, ולדעת בלייק בהצלחה, את חשיבותה של האמונה בעיני ביידן. הבולט ביותר היה סרטון של שיחה בין ביידן לבין כומר, ששאל אותו על מותו של בנו, בו היידן, זמן קצר לפני שגזען לבן רצחו תשעה שחורים בצ'רלסטון. השיחה הוקרנה כמות שהיא, והיא הבליטה את הכרתו של ביידן באמונה ואת האנושיות שלו – מה שיעמוד בניגוד לתדמית הקשוחה של טראמפ ואת השימוש הציני שלו בתנ"ך.
עדות יותר מפתיעה על אמונתו של ביידן באה מפיו של כריסטופר קונס, שהחליף אותו בסנאט: "האמונה שלו חזקה, אישית ופרטית. מבחינתו של ג'ו, האמונה היא איננה כלי פוליטי. אני מכיר את ג'ו 30 שנה וראיתי את אמונתו בפעולה. ג'ו מכיר בכוחה של התפילה, וראיתי אותו פונה לאלוהים לשם התחזקות ברגעים של שמחה וניצחון וברגעים של אובדן ויאוש. ג'ו ניחם אותי ברגעים הקשים ביותר שלי, וכך עשה לרבים אחרים. לעולם לא אשכח כיצד הוא מצא את הזמן לומר לי מילות עידוד כאשר אבי שכב בהוספיס". יהיה מעניין לראות עד כמה נקודה זו תופעל מול טראמפ בחודשיים וחצי הבאים.
הבדיחות
כמה וכמה גבות הורמו כאשר התברר שהמנחה של הערב היא הקומיקאית ג'וליה לואיס-דרייפוס. הבדיחות החלו כמעט מיד. אנדרו יאנג, שהתמודד גם הוא על המועמדות הדמוקרטית, אמר שלואיס-דרייפוס והוא חולקים 11 מועמדויות לפרס האמי; "עשיתי נכון את החשבון?", הוסיף. השניים השתעשעו מעט בהגיית שמו של מייק פנס – כנראה בתגובה לעיוות שמה של קאמלה האריס בידי טראמפ והרפובליקנים.
העקיצה החדה ביותר באה מפיה של לואיס-דרייפוס, כאשר התייחסה לפיזור המפגינים בכיכר לפאייט כדי לאפשר לטראמפ להצטלם בפתחה של הכנסייה הסמוכה: "תזכרו, ג'ו הולך לכנסייה לעיתים כה קרובות, עד שהוא לא צריך גז מדמיע וכוחות פדרליים כדי שיוכל להגיע אליה". היו שאהבו את הבדיחה; אחרים חשבו שהיא לכל היותר קטע קישור גרוע, מעיר בלייק. קשה לבצע סטנד-אפ, וקשה עוד יותר – בלי קהל; ללא ספק זה היה ניסוי מעניין.
|
