בשנת 2010 הצטרף מייק פנס, אז חבר בבית הנבחרים, לאירוע שערך עמיתו ג'ון לואיס, מחלוצי זכויות השחורים, לציון 45 שנה לצעדת המחאה הידועה בגשר אדמונד פטוס. הנשיא דונלד טראמפ לא היה מאוהדיו של לואיס, בלשון המעטה, וכאשר הלה הלך לעולמו בחודש שעבר – המתין פנס לאיתות מהחדר הסגלגל. רק לאחר הודעת האבל של הבית הלבן, הרשה פנס לעצמו לפרסם הודעה בה שיבח את לואיס כ"אייקון, עמית וחבר". זה היה מהלך קלאסי של פנס, אומר וושינגטון פוסט בכתבה מקיפה: לחכות עד שיראה מה טראמפ רוצה.
פנס, לשעבר מושל אינדיאנה, הכפיף את עצמו לחלוטין לטראמפ – וכעת הקריירה הפוליטית שלו תלויה כולה בתוצאות הבחירות בנובמבר. הוא אחד הבכירים היחידים ששרדו את כל הקדנציה הראשונה של טראמפ, וכגמול לנאמנותו קיבל שוב את המועמדות לסגן הנשיא – מה שברוב הממשלים האחרים כלל לא היה מוטל בספק.
בתחילת השנה קיבל פנס את תפקידו החשוב ביותר בממשל: תיאום המאבק בקורונה. הוא הכניס משמעת וארגון לתגובה הכאוטית למגיפה, אך בשורה התחתונה מדובר בכישלון מהדהד: קרוב ל-6 מיליון חולים, 175,000 מתים, נזק כלכלי אדיר. בשיחות פרטיות טוענים פקידי ממשל ואנשי כוח המשימה, כי פנס היסס לקבל החלטות בלא אישורו המוקדם של טראמפ, וכי הוא וצוותו עסקו בעיקר בהיבט התקשורתי של המשבר במקום בשאלות המהותיות.
העובדה שטראמפ הטיל את המשימה על פנס איננה מפתיעה. הוא מיצב את עצמו במשך שנים כשחקן-משנה נאמן, וכמי שמסוגל להעביר בצורה מלאה וללא פקפוק את מסריו של הנשיא. עם זאת, מכריו טוענים שכניעותו מסתירה שאפתנות, הבאה לידי ביטוי במסירותו לטראמפ.
פעם בשבוע מקיים פנס שיחת וידאו בנושא הקורונה עם מושלי המדינות, הנמשכת לרוב למעלה משעה, והוא המוביל אותה. למרות שבפומבי הוא מקפיד לשבח את טראמפ ואת הממשל, בשיחות אלו כמעט ואין אזכור ישיר של הנשיא. פנס מפגין שליטה וידע, תוך שהוא מחמיא למושלים וזוכה לאהדה אפילו מצד מבקריו של טראמפ. לצד זאת, אומר הפוסט, נמתחת ביקורת על אופן פעילותו של כוח המשימה: הפגישות סובלות מחוסר החלטיות ובזבוז זמן, ופנס – חסר ידע וניסיון בניהול מגיפות – התנגד תחילה למסיכות ולסגר. חלק מההחלטות החשובות התקבלו בידי ג'ארד קושניר, מחוץ לכוח המשימה.
כמה מאנשי הסגל אומרים, כי פנס הציג לטראמפ תמונה אופטימית אך חסרת בסיס של הקורונה, תוך שהוא ממעיט בהתפשטות הנגיף ואומר שהמצב נמצא בשליטה. הוא אמר לכמה מאנשיו, כי הוא מחפש כל העת התפתחויות חיוביות שניתן להציג לטראמפ. גם כאשר המצב החמיר, פנס שמר על ארשת חיובית. הרופא המוביל בצוות, אנתוני פאוצי, אמר לפוסט, כי "פנס הוא אדם הגון וחכם מאוד, העושה כמיטב יכולתו במצב קשה ונזיל. הוא אופטימיסט הרואה את חצי הכוס המלאה", אך למרות שתמיד הציג לטראמפ דעה אופטימית – הוא מעולם לא מנע מהנשיא את הצד השלילי. "יש האומרים שפנס וצוותו 'יותר מדי אידיאולוגיים', אבל ככלות הכל הם אנשים פוליטיים וזה צפוי".
באמצע חודש יוני פרסם פנס מאמר בוול סטריט ז'ורנל, תחת הכותרת "אין 'גל שני' של הקורונה". לצידו של טראמפ, הוא דחף שוב ושוב לפתוח מחדש את בתי הספר; וכמו טראמפ, הוא נמנע זמן רב מלעטות מסיכה. אנשי צוותו אומרים שטראמפ שיבח אותו שוב ושוב על ניהול המשבר, אם כי אחרים אומרים שבשיחות פרטיות הטיל עליו טראמפ את האחריות לסיקור התקשורתי השלילי.
הפוסט עובר לקמפיין ומזכיר, שהיו קולות שקראו לטראמפ להחליף את פנס בניקי היילי, לשעבר שגרירת ארה"ב באו"ם ומושלת דרום קרוליינה. אחרים סברו שהמועמד לסגן הנשיא צריך להיות הסנאטור טים סקוט או מושלת דרום דקוטה, כריסטי נואם. טראמפ מיהר להגיב באוזני עוזריו: "מייק הוא הבחור שלי". מקורביו של פנס טוענים, כי מעולם לא הייתה אפשרות ממשית שהוא יוחלף. הוא צופה בעצרות של טראמפ, קורא את התמלילים של כל ראיונותיו והצהרותיו, ומקפיד שלא להאפיל עליו בצורה כלשהי. פנס מסרב להתראיין כאשר הוא-עצמו מוקד הראיון, מתאם מראש עם טראמפ את נאומיו ונמנע מלעשות כותרות.
טראמפ מצידו סומך על טראמפ, מתקשר אליו פעמים רבות מדי יום ומעדכן אותו. מאחר שלעיתים קרובות טראמפ משתכנע מהאדם האחרון שדיבר איתו, פנס עושה מאמץ להיות סמוך עליו פיזית, כולל כניסות רבות לחדר הסגלגל. הוא נזהר שלא לחלוק על טראמפ בפגישות עם יועצים אחרים, ומעדיף להביע את דעתו בשיחות בארבע עיניים. היו מקרים בהם עוזריו של טראמפ היו מתוסכלים מחוסר נכונותו של פנס לסייע בהזזת טראמפ מדעות שגויות והחלטות חפוזות.
כאשר פרצו המהומות בעקבות רצח ג'ורג' פלויד, הציע פנס להשתמש בחוק משנת 1807 ולהפעיל את הצבא כדי לדכא אותן. אך לאחר שטראמפ הסכים עם מפקדי הצבא שאין לעשות זאת, פנס הביע תמיכה בהחלטתו. עמדותיו בתחום מדיניות החוץ בדרך כלל ניציות יותר משל טראמפ והוא יותר שמרן מבחינה חברתית ותקציבית, אך כמעט תמיד הוא מסכים עם הנשיא. עובד לשעבר בבית הלבן מספר, כי טראמפ מלגלג על דבריו של פנס כאשר היה חבר קונגרס, ולפיהם לעולם לא יאכל לבדו עם אישה שאינה אשתו ולא ישתה אלכוהול בלעדיה, ואומר שצריך להקפיד לשלוח אליו עובדים גברים כדי שלא להכשילו.
באוקטובר שעבר החל פנס לפעול בצורה רשמית לבחירתו מחדש של טראמפ, ומאז ביקר 73 פעמים ב-27 מדינות – כולל עשר פעמים בפלורידה, שבע בוויסקונסין ושש בפנסילבניה, כולן מדינות מפתח. הוא יצא ל-11 מסעות באוטובוס, נאם בעשר עצרות ודיבר עם 150 אמצעי תקשורת מקומיים בקרוב ל-30 מדינות. את כל זה, אומר הפוסט, עושה פנס בשירותו של טראמפ, ולעיתים קרובות מתחיל את דבריו במסירת ד"ש מהנשיא.
לצד זאת, הוא גם מקדם את מערכות היחסים הפוליטיות של עצמו. פנס יוצא למסעות בחו"ל שטראמפ מעדיף לוותר עליהם, מארח בביתו אירועים לגיוס תרומות ונמצא בקשר קבוע עם מנהיגים שמרנים. בביקוריו במדינות מפתח הוא נוהג להיפגש לשיחות פרטיות עם פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים. פנס שם דגש על הקשר האישי, שולח כרטיסי תודה ומזמין פעילים ותורמים לארוחות. לשכתו משתדלת להעניק טובות קטנות, מארגן סיורים בבית הלבן ועונה לפניות של שתדלנים, מנהלים ואחרים.
קארן פנס ממלאת גם היא תפקיד משמעותי, הן כ"גברת השנייה" והן בהגנה על בעלה. היא אמרה לצוותו, כי אינה רוצה שיעניק ראיונות בשעות הבוקר המוקדמות וייצא לנסיעות בשעות הלילה המאוחרות. קארן פנס מזכירה את ננסי רייגן, בכך שהיא משקיעה בעתידו הפוליטי של בעלה לא פחות ממנו. היא השתתפה בפגישות עם אנשי סגל אפשריים ונפגשה עם עורך הדין שייצג אותו בחקירת הפרשה הרוסית.
רבים סבורים, כי אם טראמפ יפסיד בנובמבר – זה עלול להיות גם סוף הקריירה הפוליטית של פנס. ברור שהוא יירד מן הבמה לארבע השנים הקרובות, וספק אם יימצא מי שיתלהב להריץ אותו לנשיאות ב-2024. יש גם הסבורים אחרת, כמו יו"ר בית הנבחרים לשעבר, ג'ון בונר: "פנס הוא אדם הגיוני, אינטליגנט ושמרן. אני רפובליקני שיהיה לו הרבה יותר נוח להצביע בעד מייק פנס מאשר בעד דונלד טראמפ".
