|
החוברת כוללת סקירה היסטורית, משפטית וחוקית באשר למעמדה של השבת במדינת ישראל, ובין היתר יש בה מענה לשאלות נפוצות. כך למשל, ביחס לרעיונות של אמנות המבקשות להגיע לפשרות חדשות, נכתב כי במישור המעשי, אם יוסכם לוותר על השבת בתחומי התרבות והבילוי, בשלב הבא יידרש לוותר עליה גם בתחום המסחר והתחבורה, ואופיה של השבת יימחק לחלוטין. וכן: "במישור המהותי, לא שייך כלל לדבר על השבת הציבורית במושגים של פשרה. השבת איננה חפץ או רכוש שאפשר לחלק, אין כאן חשוב יותר או פחות ולאיש אין מנדט לשאת ולתת על השבת".
ביחס לטענות כי החוק אינו נאכף כיום כדבעי, נכתב בחוברת: "העובדה שיש אנשים שעוקפים את החוק, כמו בכל תחום אחר, אינה אומרת שמדובר בתופעה גורפת. ברוב הענפים וברוב המקומות בארץ, החוקים הנוגעים לשבת עדיין נשמרים. מעבר לזה, הדיון אינו רק מה אנשים יעשו בפועל, אלא מעל לכל מהי עמדתה של המדינה. החוק הוא אחד מהביטויים לרצונות ולערכים של החברה. חברה נורמלית אוסרת על אזרחיה לגנוב ולרצוח, ובזאת היא מבטאת את היותה חברה מוסרית וצודקת, גם אם יש בקרבה אנשים הגונבים ורוצחים".
על החשש, אותו מעלים לא פעם גורמים דתיים ליברליים, כי הדבר ירחיק אנשים מהיהדות, ולכן המסקנה המתבקשת היא הפרדת דת ומדינה, משיבים בחותם: "אם שירותי הדת יופרטו ותופרד הדת מהמדינה, ייתכן כי תחושת הכפייה אכן תפחת. ברם, המחיר של אובדן זהותה היהודית של המדינה גדול מנשוא, שכן מדובר בביטול מהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. גם צה"ל מגייס בכפייה, וכן מערכת בתי המשפט, הצבא או המשטרה, כולן מערכות כופות, שלא ניתן להעלות על הדעת קיום מדינה בלעדיהן. איש לא יעלה על דעתו להפריט את המערכות הללו, שכן הן ליבת מהותה הממלכתית של המדינה.
"ובכלל, נראה כי הפרדת הדת מהמדינה לא תביא לעלייה ברצון של הציבור החילוני 'לצרוך' שירותי דת, ואולי אף להפך. וזאת משום שבתפיסה הציבורית, 'שירותים' שהמדינה מעניקה או מממנת הינם שירותים בסיסיים וחיוניים, גם אם חלקם נכפים על האזרח. צה"ל, כדוגמה, הינו הגוף האהוב ביותר על אזרחי המדינה. הדרך להפחית את תחושת הכפייה עוברת בהטבת השירות, הנגישות ומאור הפנים, ובהסברה נגד הדעות הקדומות, החששות והניכור השוררים בקרב הציבור החילוני".
בעניין הטענה כאילו מיעוט כפה על הרוב במדינה את שמירת השבת, נכתב: "בניגוד לנטען כיום, חוקי השבת נחקקו בהסכמה מלאה, מתוך הבנה בחשיבותם הלאומית, ולא מתוך חשבון פוליטי צר, כלשונו של ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון מעל בימת הכנסת: 'יחוקק חוק מנוחת שבת – ואני רוצה להוסיף שחוק זה נעשה ע"י יוזמתם של חברי גלילי ושלי, לא על-פי יזמתו של הפועל המזרחי – ואנחנו הודענו לשאר המשתתפים, שאנחנו כמפלגת פועלים נציע חוק מנוחת שבת שיחול על בתי מסחר וחנויות, מפעלי מלאכה ותעשיה שבהם עובדים שכירים ועצמאיים'".
|
