X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
פחות אכפתיות לנושא השבת [איור: חותם]
ביקורת פנימית בציונות הדתית
מלחמה סרוגה על השבת הציבורית
ארגון חותם מותח ביקורת על הציונות הדתית וטוען כי היא דואגת לנושאים לאומיים אך זונחת את הדאגה לשמירת השבת הציבורית שעליה נאבק מורה-דרכה הרב קוק, וטוען כי יש לקדש מלחמה על הנושא ולא לשתף פעולה עם רעיונות ליברליים להפרדת הדת מהמדינה
מתוך החוברת:
"בשנים האחרונות שב המאבק על קדושת השבת הציבורית לקדמת הבימה, ודומה כי חומת השבת סופגת זעזועים ומהלומות ומאיימת להיסדק. פוליטיקאים בשמאל החילוני הרדיקלי מתחרים ביניהם על חשבונה, ראשי ערים גוזרים על גבה קופון פוליטי. בתל אביב ובערי המרכז ניסו לשווא קמעונאים קטנים לשכנע את העירייה לאכוף את חוקי העזר נגד המרכולים הפתוחים בשבת, ולמרות מאבק משפטי עיקש שינתה העירייה את חוקי העזר כדי לאפשר להרבה חנויות ומרכולים להציע את מרכולתם ביום המנוחה. גם שחקני הכדורגל, שניהלו מאבק חשוב וביקשו להזיז את משחקי השבת מיום המנוחה, נכשלו לעת עתה במאבקם והמשחקים ממשיכים להתקיים, כמאז גם היום, ביום השבת.
המסחר בשבת, שהחל בפתיחת מרכזי הקניות בשטחי הקיבוצים והתפשט גם למרכזי הערים הגדולות, חטאו כפול - לצד אווירת החולין, הרעש וההמולה שיוצר המסחר, אלפי עובדים נאלצים לעבוד ביום השבת, בידיעה שאם יסרבו לא יתקבלו לעבודה. בעלי עסקים קטנים, החפצים לעמוד ממלאכתם ביום השביעי, נאלצים לפתוח את עסקיהם בשל נתח פדיון המכירות שעבר ליום השבת. מנהג מגונה נוסף השתרש ואין פוצה פה ומצפצף כאשר שבת אחר שבת הפכה בכבישי גוש-דן ליום השיפוצים הלאומי. הרחבת כבישים, תיקון מסילות והנפת גשרים, כל אלו נעשו ביום השבת, בביצוע ובאישור ממשלתי, תוך רמיסת השבת הציבורית. לבנה נוספת בחומת השבת הציבורית ניתקה כאשר עיריות במרכז הארץ החליטו לממן מכיסן תחבורה ציבורית בשבת, לדרוס תחת גלגלי האוטובוסים את קדושת השבת במרחב הציבורי בישראל ולעקוף בפס לבן את משרד התחבורה.
מנגד, עם ישראל בהמוניו הולך ומתחבר למסורת אבותיו, על כך אין עוררין. עם ישראל אוהב את השבת, מכבד את השבת, אך לא תמיד יודע מדוע וכיצד, נסחף בים של תעמולה בלתי פוסקת על חשבונה של שבת המלכה, ואינו מכיר דיו את חשיבותה של השבת במרחב הציבורי בישראל כערך לאומי. מחאת הכדורגלנים, עשרות האומנים שחדלו מלהופיע בשבת, קידושים וקבלות שבת המוניות, כולם כאחד מעידים על רצון העם לצאת לקראת כלה, פני שבת נקבלה"

הרפיון שמגלה הציבור הדתי-לאומי בכל הקשור לשמירת השבת הציבורית עומד במרכזה של החוברת "שבת מבוכה" שמפרסם השבוע ארגון חותם, העוסק בהעלאת נושא היהדות לסדר היום. החוברת היא חלק מקמפיין שבמסגרתו הופץ סרטון [ראו בהמשך] שבו נטען כי את הציבור הסרוג "מקפיצים" נושאים לאומיים אך לא נושאים דתיים.
בחוברת, המתפרסמת במקביל לציון 85 שנה לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מהוגי הרעיון הציוני-דתי, מותח הארגון ביקורת על התנהלות ציבור חובשי הכיפות הסרוגות, וכותב כי "תפקידה של הציונות הדתית אינו יכול להסתכם רק ברצון להאהיב על עם ישראל את מצוות התורה – כסגנונה של תנועת חב"ד, אף שאין כל ספק כי יש בכך חשיבות ותועלת רבה - אלא יש לפעול באופן אקטיבי לקידום הרעיון הציוני דתי – עד שתהא המדינה הזו ראויה לשליחות שהוטלה על עם ישראל בארצו – להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש", כחזונו של הרב קוק.
בחותם מציינים את הכוחות הפועלים נגד השבת, וכותבים כי קמפיין ההדתה אינו מחאה תמימה, אלא מהלך רחב שמנסה לזרוע חשש בציבור מפני כל ביטוי של יהדות במרחב הציבורי בישראל. משכך, הם אומרים, דווקא בעת הזו מוטלת על הציבור הדתי-לאומי (לצד פעילות הפצת התורה, ההתיישבות והחינוך) השליחות לעמוד על המשמר ולהיאבק במחשבה ובמעשה על חיזוק פניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
בביקורת על ארגונים ליברליים בציונות הדתית, הם קוראים ש"לא לשתף פעולה עם הפועלים, בהם גם מקרב הציבור הדתי לאומי, במטרה לייבש את הרוח היהודית במדינה בשיטה של הפרטת שירותי הדת ומסגורם במרחב הפרטי האישי", ומסבירים: "הולכת ונשמעת יותר ויותר עמדה ליברלית קיצונית שטענתה נגד הכפייה הדתית או 'ההדתה' נובעת משלילת הרעיון הבסיסי של מדינת ישראל כמדינה יהודית. האוחזים בדרך זו יודעים היטב כי הדרך למדינת כל אזרחיה חייבת לעבור בהפרטה ובהפרדה של הדת מהמדינה, ובביטול המרחב הציבורי היהודי במדינת ישראל... מדינת ישראל כוללת בעצם הגדרתה מרחב ציבורי בעל אופי יהודי. במרחב הפרטי יעשה כל אדם כרצונו, אך המרחב הציבורי כולל נורמות שעל הפרט לעמוד בהן, נורמות של דרך ארץ כגון לבוש ושיח, נורמות חוקתיות כגון חוקי תנועה וביטחון פנים, וכן נורמות תרבותיות. לא מדובר בכפייה דתית כמשמעה – כפייה על הפרט, אלא במהותה הבסיסית של המדינה שכל פרט ופרט מכיר בה מעצם שייכותו אל הכלל וכאזרח המדינה".
ארגון חותם אינו מסתפק בביקורת, אלא מתווה את דרכי המאבק תוך הגדרת מטרתו, כלא פחות מאשר מלחמה: "מדובר במאבק תרבותי ראשון במעלה שלא היה כמותו מאז הקמת המדינה, והוא כולל זירות רבות – בתקשורת, במשפט, בתרבות, וכמובן בשדה הפוליטי. הקריאה מכוונת כמובן לנציגים ולמנהיגי הציבור, אך אין זה פוטר את השאר. מלחמת השבת היא מלחמת מצווה שאין חוזרים עליה מעורכי המלחמה, ועל כולנו להיות מגויסים".
בין היתר מוצע להעדיף תוצרת מחנויות המכבדות את השבת, פנייה לפוליטיקאים והצבעה עבור שליחי ציבור המתחייבים לפעול למען השבת. כמו-כן, מתבקשים אוהבי השבת, כלשון המחברים, לפעול בחינוך, בהסברה, במעשה, ובמישור הציבורי-פוליטי. "אנו חייבים לשנן לעצמנו את דבריו של הראי"ה, ששב וטען כי פגיעה בשבת מהווה פגיעה אנושה בתחיית האומה וביישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. הרכבת המתקדמת לפי תהום לא תעצור מאליה".

שבת מבוכה - הציונות הדתית מול אתגר השבת הציבורית / חוברת
חוברת זו מוקדשת לבירור סוגיית השבת הציבורית במדינת ישראל. השבת היא כאבן בוחן, סוגיה מרכזית ומשמעותית ביחסי דת ומדינה, ובירור עניינה שייך באופן טבעי לסוגיות ציבוריות נוספות בתחום זהותה היהודית של המדינה. האם מדינה יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית? האם אין באיסור על עבודה בשבת משום כפייה דתית? כיצד ניתן למנוע תחבורה ציבורית בשבת? מדוע צריכה המדינה לפקח על שמירת השבת? האם לא מוטב לוותר על הכפייה כדי לקרב את עם ישראל לשבת? ומדוע לא להפריד דת ממדינה כברוב מדינות העולם? לשאלות אלו ולשאלות נוספות ובירור תפקידו של הציבור הדתי-לאומי, תמצאו מענה בחוברת שלפניכם. נוסף על כך תמצאו בחוברת סקירה היסטורית משפטית מעמיקה על הדרך שעברה השבת הציבורית מראשית ימי הציונות, דרך הקמת המדינה, החקיקה בכנסת, פסקי בית המשפט בעליון והמצב כיום. (32 עמ')
שבת הממלכה - שמירת השבת במערכות הלאומיות, עיונים, מקורות וסקירות / חוברת
עניינו של קובץ זה הוא להאיר באור עמקני מחד ועכשווי מאידך את האתגר הניצב בפנינו מאז קום המדינה - שמירת השבת במרחב הציבורי. לא רק אחריות אישית של כל אחד על חייו ועל ביתו אלא אחריות לאומית עלינו, כנושאי הדגל של חיבור התורה והמדינה, על אופייו של הרחוב, של המערכות הכלליות ושל כל המרחב הציבורי במדינת ישראל. (32 עמ')
שו"ת שבת
סרטון ההסברה של ארגון חותם

החוברת כוללת סקירה היסטורית, משפטית וחוקית באשר למעמדה של השבת במדינת ישראל, ובין היתר יש בה מענה לשאלות נפוצות. כך למשל, ביחס לרעיונות של אמנות המבקשות להגיע לפשרות חדשות, נכתב כי במישור המעשי, אם יוסכם לוותר על השבת בתחומי התרבות והבילוי, בשלב הבא יידרש לוותר עליה גם בתחום המסחר והתחבורה, ואופיה של השבת יימחק לחלוטין. וכן: "במישור המהותי, לא שייך כלל לדבר על השבת הציבורית במושגים של פשרה. השבת איננה חפץ או רכוש שאפשר לחלק, אין כאן חשוב יותר או פחות ולאיש אין מנדט לשאת ולתת על השבת".
ביחס לטענות כי החוק אינו נאכף כיום כדבעי, נכתב בחוברת: "העובדה שיש אנשים שעוקפים את החוק, כמו בכל תחום אחר, אינה אומרת שמדובר בתופעה גורפת. ברוב הענפים וברוב המקומות בארץ, החוקים הנוגעים לשבת עדיין נשמרים. מעבר לזה, הדיון אינו רק מה אנשים יעשו בפועל, אלא מעל לכל מהי עמדתה של המדינה. החוק הוא אחד מהביטויים לרצונות ולערכים של החברה. חברה נורמלית אוסרת על אזרחיה לגנוב ולרצוח, ובזאת היא מבטאת את היותה חברה מוסרית וצודקת, גם אם יש בקרבה אנשים הגונבים ורוצחים".
על החשש, אותו מעלים לא פעם גורמים דתיים ליברליים, כי הדבר ירחיק אנשים מהיהדות, ולכן המסקנה המתבקשת היא הפרדת דת ומדינה, משיבים בחותם: "אם שירותי הדת יופרטו ותופרד הדת מהמדינה, ייתכן כי תחושת הכפייה אכן תפחת. ברם, המחיר של אובדן זהותה היהודית של המדינה גדול מנשוא, שכן מדובר בביטול מהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. גם צה"ל מגייס בכפייה, וכן מערכת בתי המשפט, הצבא או המשטרה, כולן מערכות כופות, שלא ניתן להעלות על הדעת קיום מדינה בלעדיהן. איש לא יעלה על דעתו להפריט את המערכות הללו, שכן הן ליבת מהותה הממלכתית של המדינה.
"ובכלל, נראה כי הפרדת הדת מהמדינה לא תביא לעלייה ברצון של הציבור החילוני 'לצרוך' שירותי דת, ואולי אף להפך. וזאת משום שבתפיסה הציבורית, 'שירותים' שהמדינה מעניקה או מממנת הינם שירותים בסיסיים וחיוניים, גם אם חלקם נכפים על האזרח. צה"ל, כדוגמה, הינו הגוף האהוב ביותר על אזרחי המדינה. הדרך להפחית את תחושת הכפייה עוברת בהטבת השירות, הנגישות ומאור הפנים, ובהסברה נגד הדעות הקדומות, החששות והניכור השוררים בקרב הציבור החילוני".
בעניין הטענה כאילו מיעוט כפה על הרוב במדינה את שמירת השבת, נכתב: "בניגוד לנטען כיום, חוקי השבת נחקקו בהסכמה מלאה, מתוך הבנה בחשיבותם הלאומית, ולא מתוך חשבון פוליטי צר, כלשונו של ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון מעל בימת הכנסת: 'יחוקק חוק מנוחת שבת – ואני רוצה להוסיף שחוק זה נעשה ע"י יוזמתם של חברי גלילי ושלי, לא על-פי יזמתו של הפועל המזרחי – ואנחנו הודענו לשאר המשתתפים, שאנחנו כמפלגת פועלים נציע חוק מנוחת שבת שיחול על בתי מסחר וחנויות, מפעלי מלאכה ותעשיה שבהם עובדים שכירים ועצמאיים'".

תאריך:  25/08/2020   |   עודכן:  25/08/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מלחמה סרוגה על השבת הציבורית
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
כל נסיון לכפות חוקים דתיים
הירונימוס  |  25/08/20 19:26
2
מכבי צהוב
איתי וייס  |  29/08/20 23:46
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דוד חרמץ
עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר הקימה ועומדת בראש עמותת 'שורת הדין', הנלחמת, בין היתר, מול ארגוני טרור בבתי משפט ותובעת בשם קורבנותיהם פיצויים בסכומי עתק. מה היא קיבלה מהבית, שמסייע לה במאבקים אלה?
איתמר לוין
ממשלת הג'ובים נכשלת בצורה מוחלטת במאבק בקורונה ובטיפול בכלכלה, וזו כבר אינה "רק" רשלנות"; זוהי פשיעה    חברי הכנסת, משני צידי הבית, אשמים משום שאינם מגלים אחריות וממלכתיות    על כולם מנצח בנימין נתניהו, שמבחינת ניהול ענייני המדינה - הוא אכן crime minister
איילת פישביין
למרות ריבוי מקרי האונס הקבוצתי בשנים האחרונות ולמרות שבשרות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך נרשמו בתש"ם 3,651 אירועי פגיעה מינית בילדים ובני נוער, בתוכנית לחינוך מיני יש שיעור אחד בלבד המוקדש לנושא האונס
איתמר לוין
אלו הן ההגדרות של אברהם אבן-שושן ואיתן אבניאון למילה "אנרכיה"    שניהם משתמשים גם בביטוי המקראי "איש הישר בעיניו יעשה", ואבניאון מוסיף: "העדר שלטון וסדרים חברתיים במדינה, הנגרם בדרך כלל בזמן מהפכה מדינית ושינוי משטר"    נשמע מוכר? בצדק: אנחנו עמוק בתוך זה והמצב רק ילך ויחמיר
רמי דניאל
למרות יתרונותיה היחסיים, לא הצליחה צרפת לקדם את יעדיה במזרח התיכון    ישראל יכולה לצאת נשכרת ממעורבות צרפתית, וגם להפיק לקחים מכשלונותיה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il