להסכם השלום המשמש ובא עם איחוד האמירויות, יש גם היבט כלכלי ונדל"ני. האיחוד, ובמיוחד הערים הראשיות שלו, דובאי ואבו דאבי, הפכו במהלך עשרות השנים האחרונות לדוגמה מצויינת כיצד ניתן על פני תא שטח מצומצם ביותר, לרכז מיליוני בני אדם ולחיות ברמת חיים גבוהה וברווחה.
איחוד האמירויות, כמו מדינת ישראל, מתאפיין בגידול אוכלוסייה מהגבוהים בעולם. נכון להיום מתגוררים בשבע הנסיכויות כ-11 מיליון בני אדם, רובם הגדול מרוכזים בערים הראשויות שלו. מגמה זו דומה להפליא לזו שלנו. כיום מתגוררים אצלנו כ-9.3 מיליון תושבים ותוך כ-30 שנה בלבד המספר יוכפל ויגיע לכ-20-18 מיליון, רובם המכריע במטרופולין גוש-דן וסביבותיו.
כיצד אם כן הצליחו באיחוד האמירויות לעמוד במשימה זו? באמצעות שני כיוונים עיקריים: האחד, בניית מאות גורדי שחקים במרוכז, שלא היו מביישים אפילו את מנהטן, ניו-יורק, כולל בורג' חליפה, גורד השחקים הגבוה בעולם, 163 קומות, ויותר מ-828 מטרים גובה. תפיסה זו איפשרה לא רק ריכוז מיטבי של כמה שיותר בני אדם באותו מגדל בעירוב שימושים מקסימלי אלא גם "שחררה" לא מעט שטחים לשימושים ציבוריים, כולל פארקים, פיאצות וכו', מה שמעניק לתושבי האמירויות איכות חיים מהגבוהות בעולם.
השני, ייבוש חלקים מהים ויצירת מאות רבות של איים, לשימושים רבים מגוונים, החל ממגורים, דרך בתי מלון וכפרי נופש, מרכזי מסחר, מרינות שייט וכן מתקני אנרגיה שונים שפונו משטח היבשה ובכך פינו שטח יקר מפז לטובת שימושים אחרים.
גם בישראל נבנים יותר ויותר גורדי שחקים ומגדלים, ובמיוחד בערי גוש-דן המורחב, ולאחרונה גם בפריפריה. במשך שנים התנהל ויכוח על כך, האם זה משפר או גורע מאיכות החיים, אולם כבר היום ברור שמדובר ברע הכרחי ועלינו ללמוד מבני בריתנו החדשים באמירויות כיצד עושים זאת נכון וכיצד לא רק שלא פוגעים באיכות החיים של התושבים, אלא אף משפרים אותה (והכול במינימום ביורוקרטיה).
עיר חוף בינלאומית
אביא לדוגמה את בת ים, עיר בגוש-דן הצמודה לתל אביב, ואף דובר לא אחת על איחוד ביניהן, נהנית מרצועת חוף מרהיבה בת יותר משלושה קילומטרים, אולם עתודות הבנייה שלה מועטות יחסית, הן בשל שטח שיפוט מצומצם (כ-8,000 דונם בלבד) והן בשל בנייה "בזבזנית" שבוצעה בה במהלך עשרות רבות של שנים. בת ים, רובה ככולה, מתאפיינת בבניינים ממש נמוכים, בני שלוש-ארבע וחמש קומות, ואחוז רבי הקומות בה, שלא לאמר מגדלים, נמוך ביותר, וקודם רק במהלך השנים האחרונות, ובמיוחד בשכונות החדשות שבדרום-מערב העיר. אמרתי פעם: העיר בת-ים תהיה הונג קונג והיום אני אומר שהעיר בת-ים תהיה דובאי!
בכוונתי ליישם את מודל דובאי" בבת ים במהלך העשור הקרוב, זאת באמצעות בניית שורה ארוכה של גורדי שחקים, ביניהם מגדלי "פארק האמנים", שיוקמו בסמוך לחוף הים. 2 מגדלים בני 50 קומות, מגדל אברהם שכבר היום הולך ומתקדם תכנונו והינו לקראת ביצוע, ושיוקם בצמוד לקניון בתימון הוותיק, וכן "מזרחי ביזנס סנטר", ארבעה מגדלים בני 50 קומות שישלבו משרדים, מסחר, בתי מלון, דיור מוגן ומגורים ושיוקמו בסמוך לציר הקו האדום של הרכבת הקלה ובנגישות מירבית לעיר הגדולה, תל אביב.
גורדי שחקים אלה, ונוספים, לא רק ישנו לחלוטין את קו הרקיע של בת ים, אלא גם ישדרגו ללא היכר את מיתוגה ויהפכו אותה מ"עיר עממית" לעיר חוף בינלאומית בעלת חוף ים מרהיב, אטרקציות אינספור לתיירים מהארץ ומחו"ל, בתי מלון מהיוקרתיים והמפוארים ביותר ועד לבוטיקים לתיירות עממית יותר והכי חשוב, יתרמו באופן משמעותי לניצול מיטבי של תא השטח הקטן שלה ויהפכו אותו מ"חסרון" ל"יתרון" והעיר תהפוך לעיר שתרכז מרכזי עסקים וכלכלה.
בד בבד, וכנשיא לשכת הקבלנים, אני שוקד כבר היום על הכנת "תוכנית מגירה" שתביא בפני מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל רעיונות אפשריים להקמת איים מלאכותיים לצד חופי ישראל, כפי שהצעתי בזמנו לעשות במקרה של שדה דב שלא נותר על-כנו. אני עדיין חושב כי זה היה מהלך שגוי וניתן היה לשלב הן רבבות יחידות דיור בשטח שדה דב והן להעתיקו לאי מלאכותי סמוך.
פתרון זה שהוא הכרח המציאות, יוכל לשחרר שטחים רחבי ידיים התפוסים כיום על-ידי מתקני תעשיה ואנרגיה ותחנות כוח שונות ומשונות, ולאפשר בהם בנייה של מאות אלפי יחידות דיור לטובת מיליוני התושבים שיתווספו למדינת ישראל במהלך העשורים הקרובים. כיום, אדגיש, קיימות טכנולוגיות מתקדמות ביותר וחסכוניות לייבוש איים, זאת תוך התחשבות מירבית בצרכי הסביבה, ועל כן, גורדי השחקים ואיים מלאכותיים זהו העתיד הכלכלי בכלל והנדל"ני בפרט של מדינת ישראל!".
