את מה שנראה כקוריוז באפריל 2018 הצלחנו להפוך לפוטנציאל של איום אסטרטגי. כל זה מעשה ידי אדם, האויב החמאסי מעזה ולא תוצאה של אסון טבע. שרפה של חבל ארץ פורח וריבוני והפיכת חיי תושביו לסיוט. לשאלה איזו מדינה בעולם הייתה מאפשרת מצב כזה ללא תגובה מוחצת כלפי מחולל האסון התשובה ברורה - מדינת ישראל בלבד.
ואלה תולדות
הסגה העזתית לא נולדה אתמול והיא נעה בסקלה שבין מטרד לאיום מהותי מיום קום המדינה. הפרק הנוכחי של הטרור העזתי החל עם השלמת "ההינתקות", מהלך שהוביל ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל באוגוסט 2005. שרון הבטיח להגיב ביד קשה על כל פעולת טרור שתצא מעזה. מאז חלפו 15 שנים ובפועל לא נעשה דבר למעט מספר מבצעים בהם צה"ל חדר לרצועה, תקף יעדים שונים וחזר לבסיסיו. החמאס אינם מפסיקים לתקוף את ישראל באופנים שונים, החל בירי טילים על ריכוזים אזרחיים וכלה בהבערת שדות גידולי שדה, שמורות טבע והפיכת חיי תושבי עוטף עזה לקשים מנשוא. התגובות המינוריות של ישראל רק מחזקות את המוטיבציה של החמאס לייצר טרור בלתי פוסק. ניתן לסכם שהחמאס אינו מורתע מישראל.
מחזה בשלוש מערכות
יש שלושה שלבים עיקריים לטרור הזה. הראשון מיום ההינתקות ועד מבצע עופרת יצוקה ב 2008, קדמו למבצע שגורי של אלפי קאסמים ורקטות סטטיסטיות אחרות, המבצע השיג רגיעה זמנית שנוצלה על-ידי החמאס להתחמשות ושדרוג יכולות השיגור, השני מבצע עמוד ענן שהתקיים בשנת 2012 ופגע בתשתיות השיגור של החמאס באופן זמני ומבצע צוק איתן ביולי-אוגוסט 2014 בתגובה להמשך שיגורי הטילים המסיבי על העוטף ואזורים נרחבים אחרים במדינה והשלישי טרור "הבלונים" שהחל בהפרחת בלוני תבערה באפריל 2018 ו"השתדרג" לאשכולות בלונים לתבערה ולנשיאת חומרי נפץ.
התוצאות בלתי נסבלות.
כ-50 אלף דונמים שלי גידולי שדה עלו באש, אלפי דונמים של שמורות טבע נשרפו ועשרות מינים של חיות שדה מגוונות נכחדו. חיי תושבי העוטף וערי המחוז הפכו לבלתי נסבלים.
ישראל מגיבה או שלא
התגובה של מדינת ישראל הריבונית לשלושת שנות הטרור נעה בין עליבות לחוסר הגיון. פעילות הצלפים הראשונה שנועדה לפגוע נקודתית במשגרי אמצעי הטרור נבלמה על-ידי הפרקליט הצבאי הראשי, שירד לרזולוציה בליסטית ומבצעית, לאן לכוון ומתי.
עמותות "חוץ ממשלתיות" שונות לכאורה זו מזו עתרו לבג"ץ "נגד הוראות הפתיחה באש" והבג"ץ במקום לגלגל אותן מכל המדרגות ישב על המדוכה (אך לזכותו יאמר כי פסק ש"הכוחות בשטח פועלים לצמצם את הפגיעה בחיי אדם ואין להתערב בשקול דעתם")..
מנגד למחוללי הטרור רובצת אוגדה על כליה ולוחמיה וצופה במתרחש כבמחזה אבסורד. מניח שלב החיילים והמפקדים כבד עליהם אך הם מנועים מלפעול.
בזמן כתיבת שורות אלו הושגה "רגיעה" בתמורה לאתנן ול"הבנות".
מדובר ב"פרוטקשן" נטו. חבורת מרצחים בנדיטים שאוחזים מדינה ריבונית באשכים.
ההתנהלות האימפוטנטית של הצבא מול הטרור החמאסי תוך הפקרת האזרחים והשטחים הריבוניים, מהווה תקלה אסטרטגית ששחקה את שארית ההרתעה מול החמאס ומייצרת מוטיבציה להמשך הפח"ע והסחטנות. התנהלות שאיננה מתקבלת על הדעת, בלתי נסלחת.
והאחריות לכך הינה על שני הדרגים - המדיני והצבאי.