בשבוע שעבר ספטמבר 2020, בהכוונה מדויקת של חבר קיבוץ באזור איתרתי סוף-סוף את בית הקברות "הסודי" וצילמתי אותו מכל עבריו וזוויותיו. הוא נמצא מאחורי חורשת עצי אקליפטוסים, נחבא נסתר מעיני העוברים בכביש למלכישוע, המרוחק כ-50 מטרים מבית הקברות ונמצא מול "חוות התבלינים" בגלבוע מעבר לכביש. כמעט לא ניתן להבחין בו מהכביש שכן הוא נמצא במורד. הכניסה אליו דרך שביל עפר-כורכר.
זהו בית עלמין קטן בשטחו. אורכו כ-40 מטרים, רוחבו-כ-30 מטרים (הערכה) הוא מגודר בגדר רשת חדשה יחסית עם שער כניסה. משמאל לשער הכניסה תלוי על הגדר שלט חדש יחסית בצבע לבן ועליו כתוב: "מועצה אזורית גלבוע בית עלמין ותיקי הישוב נורית נא לשמור ולכבד את המקום". עד כאן הכל בסדר, והמתקרב לבית הקברות מתרשם כי מדובר בבית עלמין במצב סביר, אלא כשאתה נכנס לבית הקברות ורואה מצבו מקרוב אתה מבין את גודל החרפה.
כל שטח בית הקברות מכוסה בעשביה גבוהה, חלקה קוצים דוקרניים. העשבייה הגבוהה מכסה מסתירה חלק מהקברים. על חלק מהקברים גלי-ערימות אבנים מאולתרות במקום מצבות כקבורת כלב. גם על קברים שיש עליהם מצבות לרוב הכיתוב עליהן מחוק כמעט לגמרי ואינך יודע מי קבור בהם.
למעשה רק על שניים מתוך כל הקברים בבית עלמין זה יש כיתוב קריא (מצבות חדשות יחסית). ואלו שתי המצבות: על אחת המצבות נחקק: "פ"נ שושנה גרסי (אולי גדסי) בת סעדיה נפ' טבט תשי"ה בת 11 לחייה ז"ל ת.נ.צ.ב.ה. על מצבה נוספת (חדשה יחסית) נחקק בזו הלשון: "פ"נ אבינו היקר שלום יעקב יעיש נפטר כ"ב סיון תשי"ט בשנת 70 לחייו".
בפינה בית העלמין אני מבחין בגללי פרה שנכנסה דרך השער הפתוח מן הסתם לאכול עשב. אם חלילה תפרוץ שריפה במקום, הקוצים והעשבים היבשים הנמצאים בבית הקברות יגרמו לנזק ופגיעה קשה בבית הקברות שגם ככה מראהו לא מלבב.
אני ממליץ לבקר בשטח בית הקברות עם נעליים גבוהות שכן סביר להניח כי במקום נטוש ושומם מסוג זה עם עשביה גבוה עלולים להסתתר נחשים וזוחלים ארסיים אחרים.