- ד"ר טדרוס גברייסוס הוא מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי. מאמרו פורסם השבוע (9.9.20) באקונומיסט.
העולם סובל, אך יש קרני אור. כמה חיסונים לקורונה מצויים בשלבי הניסוי האחרונים ומפעלים מייצרים אותם בתקווה שיאושרו. ייתכן שבסוף השנה יינתן חיסון בהיקף ניכר למצויים בקבוצות סיכון. למרות שיש להמשיך ולהישמר, אפשר להתחיל לראות את סופו של המשבר הבריאותי והכלכלי שגרם נגיף הקורונה.
עם זאת, כדי לעצור את המגיפה במהירות וביעילות, על העולם להתנגד ל"לאומנות חיסונית" – הרצון של מדינות לעשות זאת בכוחות עצמן. גישה כזו לא תסיים את המשבר אלא תעמיק אותו. היא תוביל לאותן בעיות שראינו עם הסגר בחודש מארס, כאשר רשויות שונות נאבקו על ציוד מגן. כאשר יהיה חיסון, הביקוש יעלה פי כמה על ההיצע והמצב יהיה הרבה יותר גרוע מאשר אז.
החיסון לקורונה יהיה משאב יקר ערך. בהעדר תוכנית בינלאומית לניהולו ההוגן, המחירים יזנקו ללא הצדקה, עם עודף בלתי נחוץ במקומות אחדים ומחסור מסכן חיי אדם במקומות אחרים. זה לא יעזור לאיש. למרות שממשלות חייבות להגן על אזרחיהן, הרי ששום מדינה לא תהיה בטוחה עד שכל המדינות יהיו בטוחות. לאומנות חיסונית תגזור על מדינות רבות סבל מתמשך, מה שיביא להתאוששות כלכלית איטית יותר בעולם כולו. שיתוף פעולה גלובלי הוא חיוני. הוא יבטיח שהחיסונים יחולקו על בסיס הצורך. גישה של שיתוף פעולה נכונה מבחינה מוסרית וחכמה מבחינה מעשית. היא יותר יעילה, עם פחות אובדן חיים וחזרה מהירה יותר לשגרה.
החודשים האחרונים לימדו, כי הדרך המהירה ביותר להשתלט על המגיפה ולפתוח מחדש את הכלכלה, היא על-ידי הגנת המצויים בסיכון הגבוה ביותר. הדבר מייצב את מערכות הבריאות, מבטיח שהשירותים החיוניים יתחדשו ומאפשר לפתוח מחדש את החברה. חלוקה שוויונית של החיסונים בין המדינות, כך שכולן יוכלו להגן בעת ובעונה אחת על קבוצות הסיכון, היא הדרך המהירה ביותר להציל חיים ומחיה.
המדינות העשירות ייצאו נשכרו מן ההתאוששות העולמית. לשום מדינה לבדה אין גישה לכל המחקר והפיתוח, לייצור ולמלוא שרשרת האספקה של החומרים החיוניים והתרופות. לכן, שימוש במלאי בצורה אסטרטגית וגלובלית הוא האינטרס הלאומי של כולן, לא צעד של נדיבות.
הבשורה הטובה היא ש-170 מדינות דחו את רעיון הכזב של לאומנות חיסונית והצטרפו לתוכנית החיסון הבינלאומית COVAX. התוכנית מתאמת את הגישה לתשעה חיסונים הנמצאים בשלבי פיתוח וניסוי, כולל השניים שבניסויים הסופיים. אלו נותנים לעולם את הסיכוי הטוב ביותר למצוא שורה של חיסונים יעילים. ברית זו היא דרך חדשנית לחלוקת הסיכונים בין החיסונים השונים, היא מממנת מחקר ותרכוש מיליארדי מנות מחברות רבות, משלמת מקדמות ובכך מאפשרת לחברות להשקיע כבר כעת בייצור. הדבר מאפשר למדינות להזמין יחדיו את כל החיסונים, כך שלא משנה אלו יעבדו – לכולן תהיה גישה אליהם בה בעת.
בשלב הראשון של החלוקה, החיסונים יחולקו בה בעת בהתאם לגודל האוכלוסייה של כל המדינות המשתתפות, כדי שניתן יהיה להגן על המצויים בסיכון הגבוה ביותר. מדובר בצוותים רפואיים המצויים בחזית ובצוותים של בתי אבות, בקשישים ובבעלי מחלות רקע כמו בעיות לב וסוכרת. החלוקה הזאת משרתת את כל המדינות, משום שהתוכנית מעניקה ביטחון נוסף בדמות הגישה לכל החיסונים והעלאת הסיכוי להגעה למוצר מצליח. העובדה שמדובר ב-170 מדינות, מבטיחה אספקה בקנה מידה נרחב ובמחיר הטוב ביותר – אולי 10% מזה שתשלם כל מדינה לבדה.
בשלב השני, כמה חודשים מאוחר יותר, החיסונים יחולקו למי שמצויים בסיכון נמוך יותר. מטרת התוכנית היא לספק לפחות 2 מיליארד מנות עד סוף 2021. למרות שאין בכך די לכולם, ייתכן שזה יספיק כדי לסיים את השלב הקשה של המשבר ולהעלות את העולם על המסלול להתאוששות.
COVAX מתאמת גם את ההפצה, עם תוכנית שמטרתה להבטיח שכל מדינה תקבל את האספקה המוגבלת הראשונית ותפעל יחד עם היצרנים וחברות התעבורה כדי לנהל את השינוע ולרכוש גם את מיליארדי הבקבוקונים והמזרקים הדרושים.
רוב מדינות העולם כבר הצטרפו לתוכנית, אם כי כמה מדינות אומנם מתחבטות ובודדות מתעקשות לפעול לבדן [ובראשן ארה"ב – א.ל]. זהו נושא קריטי, כי ככל שיותר מדינות יצטרפו – החלוקה תהיה הגיונית יותר ויעילה יותר. כך למשל, מחויבותה של ארה"ב להפחתת האיידס באפריקה לאורך שני עשורים, הביאה לא רק מזור אלא גם תקווה – מה שהעולם צריך כיום יותר מתמיד. העולם מביט, בתקווה שהמדינות שטרם החליטו יצטרפו עד תאריך היעד – 18 בספטמבר. אבל התוכנית תהיה יעילה גם אם כמה מדינות יישארו מחוצה לה.
בעוד מדינות התחייבו להשקיע 10 טריליון דולר כדי להקל על המצוקה הכלכלית, ההשקעה של 40 מיליארד דולר ב-COVAX היא קטנה יחסית. היא מהווה איתות רב-עוצמה: איום משותף על האנושות ייתקל ברוח של סולידריות גלובלית. נכון לעכשיו, העולם צריך להישאר דרוך. למרות שייתכן שניתן לראות את סופו של המשבר, ההגעה לקו הגמר תהיה ארוכה וקשה. חיוני שמדינות ובודדים לא יפחיתו את ערנותם. אנחנו עדיין בעיצומה של הסכנה ומנהיגים צריכים להנהיג. סיום המשבר והתנעה מחדש של כלכלותינו מצויים בידינו המשותפות. ההחלטה האם להשתתף במאמץ החיסון תקבע האם העשור הקרוב יצור נורמה חדשה של שיתוף פעולה בינלאומי.
