האם אביחי מנדלבליט משקר או שמא בנימין נתניהו? האם עמית סגל משקר או שמא רביב דרוקר? והתשובה היא שהאמת כלל לא מעניינת. מה שמעניין הם הנושאים שכולם מסכימים עליהם. בואו נפרטם:
1. מחלקת חקירות שופטים, מח"ש היא מחלקה בפרקליטות.
2. מטרת מח"ש היא לחקור ולהגיע למסקנות בנוגע לעבירות פליליות ועבירות משמעת חמורות של שוטרים.
3. מח"ש הוקמה כאשר היה ברור שהמשטרה מנועה מלחקור את עצמה.
4. מרגע שהוקמה מח"ש - ניגוד העניינים של המשטרה הועבר לפרקליטות, כי מחד הפרקליטות אחראית על חקירת שוטרים, ומאידך היא תלויה בחקירות המתבצעות על-ידי שוטרים במטרה להעמיד חשודים לדין.
והשאלה המרכזית העולה מחשיפותיו של עמית סגל היא: האם המתח המובנה הזה הקיים בין הצורך של הפרקליטות לעבוד עם בכירי השוטרים, ובין הצורך של אותה פרקליטות לפקח על ניקיון הכפיים של בכירי המשטרה, חצה את גבולות המותר, ואם כן מה היה המניע לכך, ומה היו ההשלכות.
אז בואו נוסיף עוד כמה נדבכים למוסכם:
1. באותה עת בדקה מח"ש ניגוד עניינים של קצין חקירות בכיר, והגיעה למסקנות של אפשרות לחשש פלילים.
2. באותה עת בדקה מח"ש את הירי של השוטרים באום אל חיראן, ירי ממנו קיפד את חייו תושב המקום ועקב אובדן השליטה ברכב, נדרס למוות שוטר. מח"ש הגיעה למסקנות הפוכות לחלוטין מהקונספציה שהושרשה אז במשטרה וממנה הונחלה לדרגים הפוליטיים, כאילו מדובר בפיגוע טרור.
3. כאשר פנה ראש מח"ש לראשי הפרקליטות עם ממצאיו, הם קיררו אותו והסבירו, אם במישרין ואם ב-SUB TEXT, שזה לא הזמן להיכנס במשטרה ובמפכ"ל ראש בראש. תיקי נתניהו על הפרק ונושאים אחרים אשר עלולים להוות אבן נגף בתיקים האלה יכולים לחכות.
4. מאוחר יותר מונתה ראש מח"ש ידידותית יותר לאלה שמינו אותה ומח"ש מיתנה על מעורבותה בחקירות הקשורות לבכירי המשטרה.
בואו ננסה לנתח את התנהגות הפרקליטות באותם ימים:
האפשרות האחת היא לומר שמדובר בפעולות אחראיות של שיקול דעת והחלטה על עדיפויות, קצין חקירות במשטרה שאולי סרח, וירי באזרח בדואי, אשר ממנו נהרג אותו אדם ונהרג בעקיפין גם שוטר, אין בהם חשיבות הגוברת על השלמת החקירות והגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה ולכן יש להסיר את התיקים האלה מהדרך.
האפשרות השנייה היא שמדובר כאן בטובות הנאה. אשכרה טובות הנאה שנותנת הפרקליטות למשטרה ולמפכ"ל במטרה מובהקת לקבל תמורה בתיקי נתניהו. טובת הנאה ותמורה, טובת הנאה ותמורה, שוחד. מזכיר לכם משהו מתיקי נתניהו?
- האם כבישת חקירת מח"ש בעניין אותו חוקר ובעניין אום לא חיראן מהווה טובת הנאה למפכ"ל ולמשטרה כולה? ודאי שהיא מהווה טובת הנאה. אם עיתונות טובה היא טובת הנאה ודאי מניעת חקירה אשר אם תתקיים תזעזע את אושיות המשטרה ותזעזע את כיסא המפכ"ל היא טובת הנאה.
- האם הפרקליטות ציפתה לתמורה? ודאי שציפתה. הציפייה הזו ברורה ומובהקת מהתכתובות שפורסמו.
- האם המשטרה והמפכ"ל הם אנשי ציבור? ודאי.
- והאם העובדה שהפרקליטות היא גוף ציבורי מפריעה? ודאי שלא מפריעה כי מדובר באנשים ספציפיים שהביעו את ציפייתם לתמורה כתוצאה מטובת ההנאה הזו, ואמנם החוק דורש שמקבל השוחד יהיה איש ציבור, אך החוק אינו שולל את האפשרות שגם נותן השוחד יהיה איש ציבור.
יש לנו כאן דילמה בין אפשרות של פעולה נכונה במסגרת סמכות הפרקליטות, קבירת חקירות של חשש לניגוד עניינים קיצוני וחשש לעלילה על אדם שנהרג מאש השוטרים, כאילו הוא מחבל, ושוטר שנהרג כתוצאה עקיפה של הירי הזה, מתוך מטרה שלא לסכן את את תיקי ראש הממשלה, ובין מתן נופך מאוד שלילי אם לא פלילי של טובת הנאה ענקית ותמורה ענקית לכל הסיפור הזה.
והמסקנה היא לטעמי שאנו במצב באקאקט. אין צורך בביקורת של ראש הממשלה על-מנת להסיק שאמון הציבור במערכת אכיפת החוק אבד ולא ישוב, אלא אם ינוקה השולחן, אלא אם מישהו יצליח לשכנע 8 מיליון אנשים עם ראש על כתפיים כי לא היה כלום ואין כלום או שפרקליטות המדינה תנוער מהמסד עד הטפחות. רמונט פרסונלי מהקצה עד הקצה.
