דונלד טראמפ הוא המכשול הגדול ביותר של עצמו בפני בחירה מחדש, כאשר הוא אינו מצליח לנצל את יתרונותיו של הנשיא המכהן – טוען דן בלץ, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט. מילותיו מסבכות אותו שוב ושוב: בין אם זה בדיווח הנטען על הבוז בו התייחס לחללי הצבא ובין אם זה בדבריו הישירים על זלזולו המכוון בקורונה.
לאורך כהונתו התמחה טראמפ ביצירת מחלוקות כאשר הדברים לא התנהלו לרוחו. כיום, האירועים הם שמקשים עליו ליצור מסר בחירות עקבי ויעיל. לפני הקורונה הכלכלה הייתה הנכס היחיד החזק ביותר שלו, כדי לשכנע את הבוחרים – במיוחד את אלו שהתחלחלו מהתנהגותו – לתת עוד כהונה שנייה. האבטלה הייתה בשפל היסטורי, ושוק המניות – בשיא היסטורי. הצמיחה לא הייתה מסחררת, אך יציבה. הקריסה הכלכלית בשל הקורונה נטלה מטראמפ כלי זה. המסר של הקמפיין שלו הוא שילוב של תקווה – הטענה שהכלכלה מתאוששת למרות הנתונים המוכיחים את ההפך – והטענה שהוא יהיה טוב יותר מאשר ג'ו ביידן בבנייתה מחדש. הסקרים אכן נותנים לו יתרון בתחום הכלכלי, אך הפער מצטמצם.
יתרון נוסף שהיה לטראמפ הוא הזמן להתכונן לבחירות וליצור דימוי של יריבו. ברק אובמה עשה זאת ב-2012 למיט רומני, וג'ורג' בוש הבן ב-2004 לג'ון קרי. ביל קלינטון הכניס את בוב דול למגננה מן הרגע הראשון ב-1996 ודול מעולם לא התאושש. ביידן הפך בפועל למועמד הדמוקרטי בתחילת מארס. היו לו מעט משאבים כספיים והקמפיין שלו היה רחוק מלהיות מוכן למאבק על הנשיאות. אבל טראמפ לא הצליח לנצל את הזמן ולהזיק לביידן.
לטראמפ גם היה יתרון כספי ניכר. הוא החל את גיוס הכספים ביום בו הושבע, ועד לפני שלושה חודשים בלבד נראה היה שהוא ישמור על יתרון משמעותי לאורך כל הדרך. ביידן היה הרחק מאחור בגיוס התרומות, והדמוקרטים חששו שיהיה עליו לוותר על הוצאות בכל התחומים. אבל בחודש שעבר ביידן גייס 365 מיליון דולר – לעומת 210 מיליון דולר של טראמפ. האחרון לא רק גייס הרבה, אלא גם הוציא הרבה: למעלה ממיליארד דולר עוד לפני הוועידה הרפובליקנית – חלק ניכר מזה על גיוס כספים נוספים. כעת נראה שלביידן יש מספיק כסף עד לסוף הקמפיין והוא משדר הרבה יותר פרסומות טלוויזיוניות במדינות המפתח – אם כי טראמפ ממש לא אמר את המילה האחרונה.
כנשיא המכהן, יכול טראמפ לנצל את תפקידו ולזכות בזמן אוויר רב. כך היה כאשר הודיע על הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין. הוא דוחף להודעה מוקדמת על חיסון יעיל לקורונה, ולמרות שההערכה היא שלא יהיה כזה לפני סוף השנה – טראמפ יכול, בסגנונו האופייני, להבטיח שזה בכל זאת יקרה. גם הדוח של ג'ון דורהם על פעילות סוכנויות הביון ב-2016 מול ההתערבות הרוסית בבחירות יכול להתפרסם לפני 3 בנובמבר, מציין בלץ.
ולבסוף: טראמפ ממשיך את מאמציו לפגוע באמון בהצבעה בדואר, ובכך לזרוע את הזרעים להטלת ספק בתוצאות הבחירות אם יפסיד. עם שבעה שבועות עד הבחירות וכאשר ביידן ממשיך להוביל בסקרים, טראמפ עדיין יכול להתאושש – במיוחד במפת האלקטורים, גם אם לא במניין הקולות. אבל עם כל שבוע בו הוא לכוד במחלוקת על מנהיגותו, יש לו פחות זמן לבנות את הטיעון נגד ביידן. טראמפ מאיץ כעת את הקמפיין שלו, וכמו ב-2016 מתכוון להילחם עד הרגע האחרון. יתרונותיו הצטמקו, אך לא נעלמו. האם יוכל לנצל אותם או שיפול קורבנותיו לשגיאותיו שלו – זה מה שכנראה יחרוץ את גורלו.
