צופפתם את השורות שלכם כדי לחסום את חוכמת הנשים? את ניסיונן כשרות הבריאות של המשפחה? ושוב תמשיכו במשתה האווילים, שבו האגו משחק והרצון לפזז בפני העם בטלוויזיה ולהשמיע את דבריכם הנבובים. משגים על גבי משגים כפי שקרה בסבב הראשון שלכם. אתם ילודי אישה או שמא טיפל בכם וסעד אתכם חייזר שצנח מהשמיים. שכחתם מי הייתה שרת הבריאות כשגדלתם בזרועותיה בעת מחלה? מי טיפלה בכם כאשר שכבתם חולים עם כל הצטננות מצויה או שפעת קלה? מי דאגה להוריה המזדקנים ולעתים תכופות גם להוריו של האיש אשר אתה?
מי טורחת קרוא את כל הכתבות בעיתונות על מחלות והדרכים לריפויין? מי האזינה למומחים בבעיות הרפואיות השונות ברדיו והלכה לשמוע הרצאות בנושא בריאות וגידול ילדים? מי שקראה את כל הכתבות העוסקות במחלות, את כל הספרים העוסקים בגידול ילדים.
ולפתע כל המומחים הם גברים? ואילו הרופאות, מנהלות המעבדות, האחיות, ואנו "העמך" של האימהות והסבתות המגדלות דור אחר דור, יולדות אותם, סועדות אותם, מבינות וחשות את הכאב - אנו כבר לא נחשבות יותר?
אז אתם מגיעים למכשיר הטלוויזיה ומשמיעים את דברי חוכמתכם, המלומדת או הנבובה, את הנבואות שלכם, שמתקיימות או המופרכות לחלוטין. ברצינות ובטון סמכותי. לעיתים בדיונים בשולחן במרחק של שני מטר, אתם מתלהטים וקובעים עובדות שמתבררות רק לאחר ימים כבלתי תואמות המציאות, בלשון המעטה.
גם לנו דעה וידע. התייחסו לדיעותיהן של נשים המבינות לפחות כמוכם והרבה יותר חשות את הדופק האמיתי של המציאות התברואתית.
אני יודעת שחכמתן של נשים וניסיונן טובים לא פחות מזה שלכם. אולי, אולי קצת יותר. פיתחו את השורות ותנו לנו להשמיע את קולנו, לחלוק את הידע שצברנו. אנו המיעוט הסמוי של 51% מתושבי המדינה הזו.