"השירות לאזרח שמשרדי הממשלה מעניקים צריך להיות בממשק אחיד, מסונכרן בין כל משרדי הממשלה", כך אמה ח"כ
עינב קאבלה, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של
הכנסת. הוועדה קיימה בשבוע שעבר דיון בעקבות הצעה לסדר של ח"כ
איתן גינזבורג (
כחול לבן) לעסוק בנושא ריכוז והצגת כל המידע באזור האישי הממשלתי.
בהצעה לסדר אמר ח"כ גינזבורג כי הוא מקבל תלונות מאזרחים על כך שהם צריכים למלא את אותם פרטים על אותה בקשה במספר יישומים ממשלתיים במסגרת ממשל זמין.
"הקורונה לימדה אותנו שאפשר בהרבה דברים לעבוד מרחוק, וגם בדברים שהיו מכריחים אנשים לבוא פיזית כדי לקבל שירות, התברר שאפשר גם אחרת", אמר גינזבורג, "הגישה שלנו בכל השירותים הממשלתיים צריכה להיות מותאמת ומופשטת לכל אזרח, נגישה ונוחה, כדי שכל אחד ברמתו יכול לעשות את הפעולות", המשיך וטען ח"כ גינזבורג, שפתח את הדיון.
"משרדי הממשלה ויחידותיהם עתירי שירות לאזרח, אך האזרח לא יכול לפעמים למצוא את עצמו גם באינטרנט מול סבך של הזדהויות שונות וממשקים שונים", אמרה ח"כ קאבלה בדיון. "היעד הרצוי לשירות האזרח צריך להיות בזיהוי אחד ובממשק מרוכז לכל המידע והפעולות", הוסיפה קאבלה.
"חשוב שהעיקרון הזה יובא לידי ביטוי גם בגופים שאינם בהגדרה הפורמלית של 'משרדי ממשלה', והכוונה היא לגופים סטטוטוריים, כמו
הביטוח הלאומי ו
רשות המיסים, שאינם כפופים חוקית לרשות התקשוב", הוסיפה ואמרה ח"כ קאבלה.
בדיון השתתף ראש
רשות התקשוב הממשלתי, שחר ברכה, שהציג לוועדה את התוכנית ליישום החלטת הממשלה לשיפור השירות לאזרח - מדיניות ממשל פתוח לאזרח. ברכה אמר בין היתר כי אחד הפתרונות שיאפשרו הזדהות ואיחוד נתונים הוא האזור האישי הממשלתי, שממשל זמין מפתח.
על-פי הנתונים שברכה הציג, עד היום קרוב למיליון ורבע אזרחים כבר נרשמו למערכת האזור האישי הממשלתי, כאשר כ-46 שירותים הוכנסו כבר לאזור האישי, ובעתיד אמורים להיכנס עוד כ-600 שירותים נוספים. לדבריו, בממוצע נכנסים בכל חודש לאזור האישי מעל 200 אלף אזרחים.
עוד אמר ברכה בהתייחס לדבריו של ח"כ גינזבורג: "כל השירותים שעולים מהמשרדים, הם באחריות המשרדים. אנחנו לא נעסוק בפרטי הצהרות וכדומה, אלא המשרדים הם המוסמכים לדרישות בכל מוצר דיגיטלי. אנחנו מעניקים את המעטפת והתהליך", הבהיר ברכה.
הרשות היא גוף מייעץ ואינה יכולה לכפות על המשרדים את אופי התכנים, אולם ברכה ציין כי קיים שת"פ פורה עם כל המשרדים.
