הסגר הכללי שמדינת ישראל נכנסה אליו עקב רמת התחלואה הגבוהה מעמיד שוב במבחן את הקשר בין הטכנולוגיה למרקם החיים השוטף במגזר העסקי, הממשלתי, ובחיים הפרטיים שלנו. על פניו נראה, כי הכניסה אליו מעט חלקה יותר, בין היתר מפני ששגרת הקורונה שהייתה ערב הסגר הראשון ממשיכה למעשה גם כעת. חלק גדול מהחברות, בהן חברות היי-טק, ממשיכות לעבוד מהבית.
למידה מרחוק: בעיות בתשתיות התקשורת
אחד הסממנים של שגרת קורונה, עם סגר ובלעדיו, הוא הנושא של למידה מרחוק. בין הסגר הראשון ליציאה ממנו ועד הסגר השני היו לה חבלי לידה קשים. עיקר הבעיות היו לא במתודולוגיה של הלימוד מרחוק ולא במורים שמלמדים, אלא בתשתיות התקשורת ובבעיות נקודתיות אצל התלמידים, ההורים והמורים. כשכולם בו-זמנית צריכים למלא משימות באמצעות ממשק מחשב נייד או נייח, מתחילות הבעיות, שמביאות לתסכולים, שמייצרים זעם כלפי האנשים הלא נכונים - המורים שמלמדים מרחוק, בעוד שהכתובת היא משרדי החינוך והאוצר, שבמשך 10 שנים לא השלימו פרויקטים של מחשוב ותקשוב בתי הספר.
האם כל הלקחים הופקו לקראת הסגר השני? בהיבט של תכני הלימוד מרחוק, התשובה היא כן. בהיבטים פיזיים לוגיסטיים, עדיין יש 150 אלף ילדים בארץ שלא יכולים ללמוד מרחוק, ומחצית מבתי הספר בישראל לא מתוקשבים.
לעומת זאת, האוניברסיטאות הודיעו אתמול, כי הלימודים בשנת הלימודים האקדמית שתיפתח מייד אחרי חג הסוכות יהיו מרחוק בלבד. היציאה מהסגר נפלה על האוניברסיטאות בתקופת בחינות ותחילת סמסטר שני. לא היה מענה לביצוע בחינות מרחוק. סטודנטים היו צריכים לבוא פיזית, עם מגבלות הקורונה. האם לקראת סוף הסמסטר הראשון, אי-שם בינואר, נוכל לשמוע על הפקת לקחים גם בנושא בחינות מרחוק? בספק. מעבר לזה, המעבר ללימוד מרחוק באקדמיה היה קל יותר, המרצים הסתגלו לכך במהירות רבה, לחלק מהם זה לא היה זר ולאחרים לא הייתה ברירה. והנה עוד קו משותף בין הסגר הראשון לשני: שניהם הוכיחו, כי הקורונה שינתה מציאות מאפס למאה בן לילה, ולא מותירה הרבה ברירות. האם אפשר לעשות זאת טוב יותר? ודאי שכן, וכרגיל אצלנו מתקדמים, מסתערים ומנצחים תוך כדי תנועה.
הדיגיטל יהיה גם הפעם בשירותים ממשלתיים. משרדי הממשלה ממשיכים בחלקם לעבוד מהבית עוד מהסגר הראשון, כך שאין מעבר דרמטי. אבל השוני הוא, שמסגרת השירותים, הדרך שבה הם ניתנים תהיה מוסדרת יותר. זאת בעקבות חוקים מיוחדים שהעבירה ועדת המדע, שמסדירים את כל נושאי השירותים אונליין, ולצד זה דאגה גם לאלו שאין להם גישה לאמצעים דיגיטליים. האם זה צמצם את הביורוקרטיה? כנראה שלא. דיון סוער, שנערך הבוקר בוועדת הקורונה בראשותה של חברת הכנסת ד"ר
שאשא ביטון, לימד אותנו, שגם קורונה לא מדבירה ביורוקרטיה. תוכניות ממשלתיות עתירות כסף, שנועדו לסייע לעסקים ולאנשים שנפגעו מהקורונה, לא מומשו, לא רק בגלל טכנולוגיה באופן ישיר, אבל בגלל פיגור בהשקעות במערכות ובתשתיות שהיו יכולות לצמצם במעט את הסבל של אנשים רבים. כאן הקורונה האיצה הרבה תהליכים שלא נעשו קודם, אבל עדיין ייקח זמן עד שיבשילו. מעבר לזה, אנחנו נמשיך לראות פריחה בעל עולם האונליין בקמעונאות, במשלוחים, בשירותים פיננסיים ועוד.
אתגרים לא פשוטים בפני מנהלי משאבי אנוש
בכנס המשרד החדש שערכנו בשבוע שעבר, עמדו כמה מנהלות משאבי אנוש על האתגרים שעומדים בפניהם בתנאים שבהם העובדים פזורים בבתיהם. שם המשחק, כפי שניתן היה להבין מהן: חבקו את העובדים הקשיבו להם והפנימו את העובדה, שעבודה בבית אינה דומה לעבודה במשרד, ועובד שנמצא עם משפחתו צריך להתמודד עם אתגרים לא פשוטים. כעת, עם הסגר השני, אותם מנהלים צריכים לחזור למשימות אלו.
בסגר הראשון דובר רבות על רציפות עסקית ועל ההצטיינות המיוחדת של המנמ"רים ויחידות ה-IT בכל הסקטורים שאפשרו להמשיך את שגרת החיים. יש לקוות, שבסגר השני, שהחל בשבוע שעבר ואיש לא יודע כרגע מתי יסתיים, יעבור בצורה חלקה, ללא קריסות מערכות תקשורת וללא שיבושים מיוחדים בחיים.
