ועדת המדע של הכנסת קיימה השבוע דיון מרתק, שבו הוצגו פתרונות של חברות ישראליות, לצד מחקרים פורצי דרך באקדמיה, בנושאים שיכולים להוות פתרונות להתמודדות עולמית עם הנגיף.
חלק מהפתרונות כבר מיושמים בארגוני בריאות ברחבי העולם, כי ישראל נחשבת למובילת עולמית מבחינת מחקר ופיתוח, והמצגות היו מרתקות ומחממות את הלב.
אבל אי-אפשר היה שלא לצאת בתחושת חמיצות מהדיון, מאחר שחלק מהפתרונות זמינים להפעלה מיד, ומסיבות שלאיש אין פתרון עד היום בישראל לא הכניסו אותם לפעילות. שוב הוכח בדיון, שקיים נתק מוחלט בין משרדי ממשלה שאמורים לטפל ביחד בקורונה ולעשות הכל כדי לספק פתרונות.
בדיון השתתף שר המדע,
יזהר שי, ומנכ"לית המשרד,
שי לי שפיגלמן, ואנשי משרד המדע. מסתבר שבמשרד יש גוף שנקרא
צוות 19, שהוא צוות מתנדבים רב-תחומי, הפועל מזה כשישה חודשים, שמייעץ ומכין ניירות חקר ומדיניות עבור השר יזהר שי ולצוות חברי קבינט הקורונה. הצוות כולל ייעוץ רב-מגזרי קבוע, וקובע בניית מודלים והצעת חלופות תוך שימוש בהצעות לייעול ההתמודדות בעזרים טכנולוגיים. זאת בנוסף לעשרות מחקרים שמשרד המדע מממן יחד עם מוסדות אקדמיים, ואלו מייצרים פתרונות שיכולים מחר בבוקר להקל עלינו את ההתמודדות עם הקורונה ולאפשר אולי מתווים מהירים יותר ליציאה מהמשבר. חלק מהפתרונות כבר משווקים בארה"ב ובאירופה, אבל בישראל, בעיקר בגלל הביורוקרטיה, הם לא זמינים לתושבי ישראל.
השר שי, שישב במשך שעה ארוכה בישיבה והאזין לשלל הפתרונות שהוצגו על-ידי חברות אחרות, לא אלו של משרד המדע, לא הסתיר את השתוממותו מעוצמת הניתוק שבין מדינת ישראל לסטארט-אפ ניישן. "אני מודע לכל הביורוקרטיה הכבדה שהחברות סופגות מול משרד הבריאות, אבל אנחנו פה כדי לעודד, כי בסוף זה יקרה" אמר השר.
מנכ"לית המשרד הצביעה על בעיה נוספת, מוכרת מאוד בתחום האקדמיה: יש בארץ מאות חוקרים שעוסקים בצורה זו אחרת במחקר למאבק בקורונה. הבעיה המרכזית, אמרה, היא שאין שום שיתוף ידע ביניהם, אין שיתוף מידע ואפילו משאבים. תופעה, אגב, שהיא אינה רק ישראלית, אלא מוכרת בעולם האקדמי. וזו הסיבה שהמשרד מקים כעת קהילה גלובלית, שתשתף את הידע ותאחד כוחות כדי להגיע לפתרונות במהירות, ובעיקר כדי להציג למקבלי החלטות נתונים מלאים כדי שיוכלו להחליט. בשבוע הבא, אמרה שפיגלמן, תושק קהילה של מאות חוקרים ממגוון דיסציפלינות, והמשרד קורא לחוקרים נוספים להצטרף.
פתרונות לדוגמה
בין הפתרונות שהוצגו, לדוגמה, היה
פיתוח של פרופ'
זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן, המאפשר ניטור מרחוק של רמת רוויית חמצן בדם אצל חולי קורונה על-ידי עקיבה אחר תנועות העיניים. זוהי שיטה פשוטה, והיא יכולה לסייע בתהליך בדיקה קריטי זה. או, למשל, הוצג גם פיתוח של ד"ר
עמוס דניאלי מאוניברסיטת בר-אילן, שהוא מכשיר לבדיקות סרולוגיות מהירות ורגישות מאוד של נוגדנים, המבוסס על כוחות מגנטיים. המכשיר מגיע לאחוזי דיוק גבוהים וניתן לשים אותו במקומות הומי אדם.
ויש עוד פתרונות, שיכולים לחלץ במהירות את "מגדל הבבל" של נתונים שעוסקים בחולי הקורונה ומבלבלים את הציבור. כבר בסגר הראשון נשמעה ביקורת מצד חוקרים ואנשי היי-טק, כי יש כלים וידע, שיכולים לסייע לממשלה בטיפול ובהזרמת הנתונים כדי לקבל תמונת מצב אמינה יותר. דוגמה אחת הייתה בישיבת הוועדה, כאשר ד"ר
דבורה שמואלי, מאוניברסיטת חיפה, הציגה לוועדה את מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום, שפועל בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום במשרד הביטחון.
מרכז הידע פועל כגוף מחקר רב-תחומי, שיכול להזרים נתונים, תובנות והמלצות לצוותים ולמקבלי החלטות ו-15 מחקרים פעילים. כך, למשל, אחד המחקרים שעליו עמלו במרכז המחקר והידע קובע, כי "אמון הציבור בממשלה בישראל בתקופת משבר הקורונה נשחק. המגמה צריכה להדאיג את הדמוקרטיה הישראלית, אך עם זאת, אמון הציבור כלפי גופי המינהל הביצועיים גבוה. כמו-כן, יש להעניק להם יותר סמכויות ואחריות בקבלת החלטות".
שורה תחתונה: בעיצומו של גל שני, שכעת נמצא בעצימות נמוכה בישראל, ולקראת גל שלישי שכולם משוכנעים כי יגיע, למדינת ישראל יש את היכולות, ההון האנושי והמשאבים ליישם פתרונות חדשניים שמפותחים כאן. מה שטוב לארגוני בריאות באיטליה, בגרמניה ואפילו בארה"ב סביר להניח שהוא טוב לנו. הנה משימה לפרויקטור החדש, מעבר לטיפול במאבק בנגיף. אולי הוא יצליח למצוא תרופה לנגיף הביורוקרטיה.
פתרונות חדשניים בתחום הבריאות הדיגיטלית, יוצגו בכנס השנתי של אנשים ומחשבים D-HEALTH, שייערך ב-8.12.