הזינוק במספר חולי הקורונה בארה"ב נובע במידה רבה מאירועים המעניקים תחושה מוטעית של ביטחון, כמו סעודות, ערבי משחקים ונסיעות משותפות – מזהירים פקידים ומדענים המצוטטים בוושינגטון פוסט. צורת התפשטות זו קשה במיוחד למעקב, וצפויה להתגבר עוד יותר כאשר הטמפרטורות יירדו ועונת החגים תחל בסוף החודש.
כוח המשימה בבית הלבן קורא למדינות בהן יש מוקדי התפרצות להמליץ על עטיית מסיכות גם במפגשים משפחתיים וחברותיים, ומזהיר שלעיתים נדבקים כמה וכמה בני אדם במפגש אחד. בניו-יורק, אוהיו, יוטה, קונטיקט, קולורדו, אורגון ורוד איילנד הוטלו מגבלות על מספר המשתתפים במפגשים כאלה. ואילו בשיקגו הוטל סגר חלקי, בו מותר לצאת מן הבתים רק לעבודה, ללימודים ולצרכים חיוניים.
במשך חודשים עמדו התכנסויות המוניות במוקד תשומת הלב של המגבלות ושל הסיקור העיתונאי, ופחות תשומת לב ניתנה למפגשים קטנים עם מי שנראו בריאים ונקטו אמצעי הזהירות. אלא שבפועל, כל מגע מגביר את סכנת ההידבקות, ודאי בחללים קטנים שאינם מאווררים כיאות. הסכנה גדלה בחורף, משום שהנגיף שורד זמן רב יותר באוויר יבש וקר.
בכמה מקומות מספר החולים כה גדול, עד שמחלקות הבריאות אינן יכולות לקשר את כל הנקודות ביניהם ולקבוע האם שהו באותו אירוע. קריס אהרסמן, פקידת בריאות בכירה במינסוטה, מצביעה על מעגל קסמים: התכנסויות חברתיות מגבירות את ההידבקות, ואלו בתורן מגבירות של הסיכון בהתכנסויות הבאות. איימי ווסטברוק ממחוז סנט לואיס אומרת כי 30% מן החולים במחוז אינם יודעים היכן נדבקו, והולך וגדל מספרם של מי שכלל אינם מדברים עם החוקרים האפידמיולוגיים. לדבריה, מאמצי ההסברה נופלים במידה רבה על אוזניים ערלות ואילו המשטרה עסוקה במשימות אחרות ואינה יכולה לפזר ארוחות ערב. "כאשר ההתפרצות המקומית כה גדולה, אין הרבה צעדים ממוקדים שניתן לבצע", היא מוסיפה.
טימותי מק'דונלד, מנהל בריאות הציבור בנידהאם שליד בוסטון, שוקל מסע פרסום שיקדם את הרעיון של "חיסכון חברתי": לא יותר מ-15 דקות במרחק של שני מטרים במשך 24 שעות. הוא מקווה שרעיון זה יסייע להתמודד עם המספר המדאיג של הידבקות בקבוצות מקריות, במיוחד בין צעירים. הבעיה איננה בבתי הספר, מדגיש מק'דונלד, אלא במה שקורה מחוצה להם – משחקים, אירוח בבתים ובמיוחד אירועי ספורט. לדבריו, המגעים של החולים החדשים שוב אינם בספרות בודדות אלא בעשרות – ואלו רק מי שמזוהים כמי שהיו במגע קרוב עם החולה.
הפקידים והרופאים אמרו לפוסט, כי אין הרבה מה לעשות מעבר להתריע מפני התקהלויות כאלה. ניתן להטיל קנסות על התקהלויות בבארים ועל אי-עטיית מסיכות בחנויות; זה למעשה בלתי אפשרי במסיבות בבתים פרטיים. מושל קונטיקט, נד למונט, שהורה להגביל התכנסויות פרטיות לעשרה בני אדם, הודה, כי האכיפה תהיה למעשה מבוססת על הרצון הטוב של תושבי מדינתו – משהו בסגנון "מבחני כבוד" בבית הספר.
מושלת רוד איילנד, ג'ינה ריימונדו, הפצירה במשך שבועות בתושבים לצמצם את המפגשים החברתיים ואף לוותר עליהם, לאחר שחלק מן החולים החדשים דיווחו על מגע קרוב עם 50 איש. מסיבה אחת בבית ספר תיכון, בה השתתפו 20 צעירים, הסתיימה עם לפחות חמישה חולים ומאות מבודדים. ריימונדו הטילה מגבלה של עשרה משתתפים והבהירה, כי לא תהסס לקנוס את המארגנים ב-500 דולר על כל אדם נוסף; נכון לעכשיו, שבועיים לאחר ההכרזה, לא הוטל אף קנס כזה. "ברור שאתה רוצה מסיבת יום הולדת לילדך. ברור שאתה רוצה לחבק חבר שהגיע לביקור. זה אנושי, זה מובן – וזה חייב להיפסק", אמרה.
