▪ ▪ ▪
אין ספק שנתוני הקורונה אינם טובים באופן מיוחד: מספר החולים חצה כבר מזמן את האלף ומקדם ההדבקה ממשיך לעלות, ועדיין אין לקבינט הקורונה תשובות הולמות למצב העגום הזה. דבר זה נגרם בין-השאר כי לא רוצים להתעמת עם גורמים פוליטיים מצד אחד, ועם אנשי העסקים מצד שני (והדבר בא על חשבון חשיבה מעמיקה). אז מה צריך לעשות?
הצעה לתוכנית
בשלב הראשון צריך לקבוע שני פרמטרים חיוניים: מקדם ההדבקה לא מגיע ל-1.25 ומספר החולים המאומתים לא מגיע לאלפיים. בשלב השני צריך להציג מודל שיאפשר פתיחה מצומצמת של מסחר מצד אחד, ותפקוד מערכת החינוך מצד שני. וכאן צריך להפריד בין השניים:
מסחר
צריך להשאיר פתוחים את חנויות הרחוב ומרכזי הקניות הפועלים בחלל הפתוח ששם הסכנה קטנה יותר תוך קביעת כללים מחמירים, ולסגור את הקניונים תוך מתן פיצוי מלא. צריך לקבוע מספר לקוחות לפי שטח החנות, ולקבוע מספר של אנשים שיחכו בחוץ תוך אכיפה מחמירה של הכללים.
כך, למשל, כאשר אני רואה שיש תור במקום מסוים אני מראש לא הולך שם אלא מחפש חלופה. הגיע הזמן שאזרחי ישראל יעשו כך.
מערכת החינוך
היות ואין מחקר שקובע כי שכבת גיל מסוימת אינה נדבקת ומדביקה, צריך ללמוד בקפסולות בכל שכבות הגיל כאשר חלק מהלימודים מתקיימים במקומות שכרגע סגורים כמו מתנסים, מוזאונים, אולמות ספורט, ועוד. צריך לצמצם את מקצועות הלימוד מ-17 ל-7-6 ורק על המקצועות האלו נבחנים בבגרות תוך צמצום החומר לבגרות.
צריך לבנות לכיתות השונות מערכת שעות ולא ימים כך שבכל שעה תלמד כיתה אחרת בבית-הספר או במרחב החלופי. הקפדה על הדברים האלה עם מרחק ומסיכות ומניעת חתונות ומסיבות תסייע בהורדת התחלואה. בניגוד לחלק ממדינות אירופה, נכון לעכשיו עושה רושם שבמדינת ישראל כולם מחכים לחיסון המיוחל ולא מנסים ליצור שגרת קורונה שעמה יוכלו אזרחי ישראל לחיות לפחות עוד שנה במצב החירום הזה, והדבר הזה גורם לפריקת עול אצל חלק מאזרחי ישראל.
אנחנו נכנסים לתקופה של חגיגות חנוכה, חג מולד, השנה החדשה, נוביגוד ועדיין לא ברור איך מדינת ישראל הולכת למנוע את ההתקהלויות הצפויות במגזרים השונים. ולכן צריך להזיז את הפוליטיקאים הכושלים הצדה ולהביא אנשי מקצוע שיתכללו את האירוע אחרת יקרה פה אסון.
