סכנת הטילים הבליסטיים

אחד התרחישים שחוזה מערכת הביטחון הישראלית לתגובה אירנית על חיסולו של "אבי הפצצה הגרעינית" המדען מוחסן פחרי זאדה הוא מתקפת טילים בליסטיים מדויקים ארוכי טווח מאירן לעבר יעדים אסטרטגיים בישראל לקראת סוף החודש. אחת ההערכות היא כי האירנים ינסו לפגוע במאגרי הגז בישראל, הנזק יהיה גדול מאוד ויסמל "תגובה הולמת" בעיני אירן אך מספר הנפגעים יהיה קטן, בכך מעריכים האירנים ישראל לא תיאלץ להגיב והיא תוכל להכיל את ההתקפה. להערכת גורמי הביטחון בישראל, ההתקפה עלולה להתבצע כ-3 שבועות לפני כניסת ג'ו ביידן לבית הלבן והאירנים סבורים שהתקפה כזו לא תסבך אותם עם הממשל החדש. לעומת זאת אמר אליוט אברהמס, השליח האמריקני המיוחד לנושא אירן, ב-3 בדצמבר כי איננו מעריך שאירן תגיב על חיסולו של המדען פחרי זאדה לפני שג'ו ביידן יכנס לבית הלבן. להערכתו, אירן חוששת שתגובה כזו תביא לכך שהסנקציות שהוטלו עליה לא יוסרו אם תנקוט צעד כזה. כמובן שהתרחיש של התקיפה האירנית בטילים על יעדים אסטרטגיים בישראל הוא בגדר אפשרות שיתכן שלא תתקיים, אבל הוא משקף את חששה של ישראל מפרויקט הטילים הבליסטיים המדויקים של אירן. אחד המחדלים הגדולים של הסכם הגרעין שהנשיא לשעבר ברק אובמה חתם עם אירן מאחורי גבה של ישראל והעמיד אותה בפני עובדה מוגמרת, הוא אי-הכללתו של פרויקט הטילים הבליסטיים בהסכם הגרעין. זהו נושא חשוב מאוד לביטחון ישראל שמהווה סכנה גדולה, אירן מעבירה בין היתר את הטילים האלה לשלוחותיה במזרח התיכון, כמו למשל למורדים החותי'ם בתימן, לפני כשבועיים שוגר טיל כזה לעבר מתקן נפט של חברת "ארמקו" בג'דה שבסעודיה והפגיעה המדויקת בו גרמה נזק רב. בספטמבר 2019 הייתה מתקפה גדולה של טילים כאלה פלוס מל"טים מדויקים על מתקני "ארמקו" באזור א-בקיק בסעודיה, שכביכול שוגרו על-ידי המורדים החו'תים בתימן, היא גרמה לנזק ענק לסעודיה והמחישה לישראל את מידת הנזק שיכולים לגרום טילים בליסטיים מדויקים למתקנים רגישים וחיונים בעורף הישראלי. ארה"ב לא הגיבה בזמנו על תקיפת מתקני הנפט בסעודיה בטילים מדויקים ובמל"טים והנשיא טראמפ הסתפק בשיגור עוד כמה מאות חיילים אמריקנים למפרץ.

עמדת ביידן על הטילים הבליסטיים

בראיון שהעניק הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לעיתונאי בוב פרידמן ב"ניו-יורק טיימס" ב-1 בדצמבר הוא גילה כי ממשלו מתכוון לנהל עם אירן משא-ומתן על נושא פרויקט הטילים הבליסטיים ולהכלילו ב"הסכם המשך" חדש. "בהתייעצות עם בעלות בריתנו ושותפינו, אנחנו הולכים לנהל מו"מ על תוספות להסכם הגרעין, שיכללו הידוק והארכה של הסעיפים בהסכם, וכמו-כן שהסכמי ההמשך הללו יעסקו גם בנושא תוכנית הטילים, ולא רק בתוכנית הגרעין" אמר ביידן. הוא הוסיף כי "לארה"ב יש תמיד אפשרות להחזיר את הסנקציות במידת הצורך ואירן יודעת זאת". עם זאת, ברור מדבריו כי בראש מעייניו עומד כרגע חידוש הסכם הגרעין עם אירן כדי למנוע ממנה נשק גרעיני. "הדרך הטובה ביותר להשיג יציבות מסוימת באזור, היא להתמודד עם תוכנית הגרעין האירנית" הוא הדגיש. לפי ביידן, "אם אירן תשיג פצצה גרעינית, היא תפעיל לחץ עצום על הסעודים, על טורקיה, על מצרים ועל מדינות נוספות באזור להשיג נשק גרעיני בעצמן, והדבר האחרון שאנחנו צריכים בחלק הזה של העולם הוא הצטברות של יכולת גרעינית". ג'ו ביידן חזר על עמדתו כי הוא יסיר את הסנקציות מעל אירן אם היא תחזור לעמידה קפדנית בתנאי הסכם הגרעין, "זה יהיה קשה, אבל כן" הוא השיב לכתב "ניו-יורק טיימס". גם גרמניה סבורה שיש להרחיב את הסכם הגרעין עם אירן כדי שיכלול גם את פרויקט הטילים הבליסטיים. שר החוץ הגרמני הייקו מאס אמר בסוף השבוע לשבועון "דר שפיגל": "יש להרחיב את הסכם הגרעין שנחתם עם אירן לפני חמש שנים כדי שיכלול גם את תוכנית הגרעין הבליסטיים של טהרן, יש ציפיות ברורות מאירן:לא נשק גרעיני ולא תוכנית טילים בליסטיים שמאיימת על האזור כולו". אלו הן התוכניות של הנשיא האמריקני החדש ושל גרמניה אך להנהגה האירנית יש עמדה אחרת, עמדת הפתיחה שלה היא כי היא מסרבת לדון בהסכם הגרעין מכיוון שהנסיגה של הנשיא טראמפ ממנו הייתה הפרה של החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם. שר החוץ האירני, ג'וואד זריף, אמר ב-3 בדצמבר כי החזרה ליישום מלא של הסכם הגרעין "יכולה להיעשות באופן אוטומטי, אין כלל צורך במשא-ומתן".

משא-ומתן קשה

הנחת היסוד של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן היא כי הוא יצליח להביא את האירנים למשא-ומתן מחודש על תוכנית הגרעין. האירנים הם אומני המשא-ומתן וכבר עכשיו הם מכינים את הקרקע למשא-ומתן בשיטות שונות תוך הצבת תנאיים מוקדמים לממשל החדש עוד לפני שג'ו ביידן נכנס לבית הלבן. נשיא אירן דרש כבר לפני כחודש כי הממשל החדש יפצה את אירן על הנזקים שגם לה ממשל טראמפ, ובכירים אירנים שונים מצהירים כי לא יהיה שום משא-ומתן מחודש על הסכם הגרעין. עכשיו עסוקה אירן בהצגה מבויימת היטב כדי לגבות מג'ו ביידן מחיר מייד עם התחלת המשא-ומתן, מדובר במאבק כביכול בין הזרם השמרני לבין הזרם "המתון", הפרלמנט האירני אישר 2 הצעות חוק להעלות את רמת העשרת האורניום ל-20 אחוזים ולהשעות את פעולת הפיקוח של הפקחים הבינלאומיים במתקני הגרעין האירניים, בתגובה הודיעו ממשלת אירן והנשיא רוחאני כי אין זה עניינו של הפרלמנט אלא של המועצה העליונה לביטחון לאומי. ברור שמי שמקבל את ההחלטות באירן הוא המנהיג העליון עלי ח'מינאי, אך ההנהגה האירנית יוצרת כביכול מחלוקת פנימית כדי להשתמש בה כבר עתה במשא-ומתן עם ממשל ביידן. ההצהרות של ג'ו ביידן בנושא הסכם הגרעין ופרויקט הטילים הבליסטיים מתפרשות באירן כחולשה, האירנים מעריכים כי ג'ו ביידן, בניגוד לנשיא טראמפ, חושש מעימות צבאי עמם, לכן הם צפויים לאתגר אותו ולהעמידו במבחן בעיתוי המתאים מבחינתם. הנשיא האמריקני הנבחר מודאג ממרוץ חימוש במזרח התיכון שבו מדינות כמו מצרים וסעודיה ינסו להשיג פצצה גרעינית אם לא יחודש הסכם הגרעין עם אירן. ביידן מקווה שהקולות המתונים באירן, כמו קולם של הנשיא רוחאני ושר החוץ זריף יגבר על הקולות הקיצוניים אבל אירן מתכוונת לנהל משא-ומתן נוקשה עם הנשיא החדש, אין לה שום כוונה לוותר על הישגיה בתחום הגרעין ובתחום הטילים הבליסטיים, היא גם לא מוכנה להתחייב על צמצום שאיפות ההתפשטות שלה במזה"ת, יצוא "המהפכה הח'ומיינסטית" הוא חלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה שלה והיא לא תוותר עליו. בחודש מאי צפויות להתקיים באירן בחירות לנשיאות ולפרלמנט, וספק גדול אם ג'ו ביידן יצליח להגיע להסכם חדש עם ההנהגה האירנית לפני הבחירות,סביר להניח כי המשא-ומתן יושפע מהבחירות הצפויות והאירנים יקשיחו עמדות. מה יקרה אם הזרם הקיצוני יזכה בבחירות וכיצד זה ישפיע על היחסים עם ממשל ביידן? אין כרגע תשובה לשאלה הזו. לסיכום, פרויקט הטילים הבליסטיים הוא לא פחות מסוכן עבור ישראל מאשר התוכנית הגרעינית האירנית, אירן מעבירה את הטילים האלה לארגון חיזבאללה בלבנון ולשלוחותיה בסוריה, עירק ותימן, ולא ירחק היום והם יגיעו גם לרצועת עזה. על-פי גורמים מדיניים בירושלים, הנשיא הנבחר ג'ו ביידן מודע היטב לסכנת הטילים הבליסטיים והדרג המדיני בירושלים יעדכן אותו באופן שוטף במידע המודיעיני המצוי בידי ישראל על הנושא. הנשיא לשעבר ברק אובמה התעלם מהעמדה הישראלית בנושא, הוא מידר את ישראל מהמשא-ומתן שניהל עם אירן והעמיד את ישראל בפני עבודה מוגמרת. ביידן כבר הבהיר כי ממשלו איננו עומד להיות "תקופת כהונה שלישית של אובמה", לכן חשוב מאוד שהדרג המדיני יצור עם הנשיא החדש דיאלוג שוטף ופורה הבנוי על אמון הדדי כדי לקדם את הנושאים שחשובים לביטחונה של מדינת ישראל.