סגר בחזקה השלישית, דמדומי הדמוקרטיה

בנימין נתניהו בדרך לדיקטטורה. הוא שולט באמצעות טריאומווירט (הוא, יוסי כהן מהמוסד ומאיר בן שבת מן המל"ל. הממשלה היא רק קישוט). אמש גילתה דפנה ליאל בערוץ-12 כי הוא צועד אחרי האיש המסוכן לעליונות שלטון החוק יריב לוין, שבני גנץ איפשר לו להיבחר ליושב-ראש הכנסת, ורוצה לא פחות ולא יותר שהממשלה תבחר את השופטים בבית המשפט העליון. ביבי ואריה דרעי ויעקב ליצמן ודוד ביטן - נאשמים ונחקרים בפלילים - יבחרו לעצמם את השופטים. קרב הרגע בו חלק ניכר מן האומה לא יכיר עוד בלגיטימיות של הממשלה, וזה יהיה אסון שהוא בבחינת בכייה לדורות. באורח מיידי, ממשלת הדיקטטורה הזאת היא כישלון גמור. הנה כמה טיעונים: - אם יש צורך בסגר שלישי פירוש הדבר שביבי וקרנפיו מודים כי נכשלו בשני המהלכים הקודמים. הרי אילו הצליחו לא היה מקום לעוד צעדי פגיעה בחופש התנועה של האזרחים. - סגר ליילי הוא אחיזת עיניים. למעשה לא נועד לבלום את הקורונה (זה בלי קשר לדעתי כי הצדק עם יורם לס ונפתלי בנט ומאות אקדמאים ומדענים). הוא נועד לפגוע בהפגנות. מדוע? הרי ממילא הפעילות העיקרית מתנהלת ביום. בלילה אבלו חיי תרבות והמסעדות, כך שהתנועה דלילה ואינה מקדמת קורונה. חתונות? אל תצחיקו אותי. אם במגזר הערבי והחרדי ימשיכו לקיימן - המשטרה לא תעז להיכנס מפני שפשוט ימרו את פיה. אנשים גם לא ישלמו קנסות. מה יעשו להם? יקימו בסיטונות מחנות מעצר? - יש לי ספק אם מבחינה חוקית (בימים שישראל הייתה כזאת ולא דיקטטורה בדרך) רשאית הממשלה לכלוא לכל הלילה את כלל האוכלוסייה. אולי באזור מסוים. אולי בכמה אזורים. אבל עוצר על כל הארץ כמו בימי ממשלת המנדט הבריטי? בהסתמך על מה? במהלך מלחמת לבנון השנייה, בימי הרקטות וההפגזות, הייתה המלצה ממשלתית נבונה להישאר במקלטים ובדירות מוגנות. זה טבעי ומובן. אבל כל מי שרצה יכול היה להלך ברחובות קריית שמונה הבוערת כרצונו ועל אחריותו ותוך נטילת סיכון. נועם לניר, בתי שירה ואני עשינו שעות ארוכות בבירת אצבע הגליל, ואיש לא העיר לנו על כך. לכן מומלץ להתגונן, אבל מדינה אינה בית סוהר למשך חודשים על גבי חודשים. אלא אם הדיקטטור מעוניין לכלוא את כל האזרחים מטעמים שאין להם קשר לקורונה. תחת שלטון הדיקטטור-בדרך קרבה הדמוקרטיה של ישראל למצב של אי-בהירות, והעתיד מי ישורנו? זה הרגע לפצוח בשיר המסורתי שנועד למצבים של אי-וודאות: "קרב יום/ קרב יום/ קרב יום שהוא לא יום ולא לילה". הדמוקרטיה הישראלית בדמדומים, היא נזקקת לטיפול נמרץ.