לפי כל הסימנים, הבחירות הבאות, הרביעיות בתוך כשנתיים, יתקיימו בקרוב מאוד, ככל הנראה, ב-16 במרץ. זה יקרה אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, שבמסגרתו
בנימין נתניהו ו
בני גנץ יתעשתו וימנעו קמפיין מלוכלך והוצאה כספית אדירה ומיותרת, בפרט בימים של קורונה בריאותית וכלכלית. כך או כך, השבוע קיימה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דיון שיזם ח"כ
עפר שלח (יש עתיד), שעסק בהיערכות לתקופת הבחירות. בדיון השתתפה
אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית.
על השולחן עלו היבטים ואתגרים שונים לאור העובדה שאם תתקיים בקרוב, מערכת הבחירות תהיה עדיין בתקופת הקורונה, למרות החיסונים. המשתתפים דנו בצורך בשינוי חקיקה בעיקר כדי למנוע תחלואה, עקב ההתקהלויות שיש בקלפיות ובאירועי בחירות.
בחירות ממוחשבות? לא צריך להמציא את הגלגל
מגיפת הקורונה שיבשה תהליכי בחירות במדינות שונות ועל-פי נתונים אחרונים, 60 מהן דחו את ההצבעה למועד מאוחר יותר. בישראל זו תהיה מערכת הבחירות השנייה שמתקיימת בזמן קורונה, ויש כאן פוטנציאל להיות אור לגויים. איך? צריך להתחיל לבדוק ברצינות אפשרות לקיום לפחות חלק מתהליך הבחירות באמצעים אלקטרוניים - דרך אתרים מאובטחים, על בסיס הזדהות אישית מאובטחת.
לא צריך להמציא את הגלגל: הממשלה, באמצעות ממשל זמין ורשות התקשוב, משקיעה מיליונים בפיתוח האזור האישי באתר gov.il. באזור הזה, כפי שעלה מכנס eGov האחרון של
אנשים ומחשבים, שהתקיים ממש לא מזמן, ניתן לבצע שלל פעילויות מול הממשלה, שמייתרות את הצורך להפסיד חצי או יותר יום עבודה ולהגיע למשרד הפיזי. הסיבה להאצה הזו נעוצה בתקופת הקורונה, שבחלק גדול ממנה משרדי הממשלה היו סגורים. ניתן להשתמש בטכנולוגיה ובשירותים הללו גם לתהליך הבחירות, או חלקו.
הפיל הגדול והמאיים שבחדר - שלא צריך לחשוש ממנו במיוחד
בכל הנוגע לבחירות דיגיטליות יש פיל אחד גדול במיוחד בחדר: החשש מזיופים, מתקפות סייבר וניסיונות להטות את הבחירות. כאן צריך לעשות סדר: כבר כיום, חלק מתהליך הבחירות הוא ממוחשב. תוצאות הבחירות בכל קלפי מוקלדות בצורה מאובטחת למערכות מידע, ומשם מועברות לאישור בוועדת הבחירות. הן חשופות לתקיפה, לזיוף ולשיבוש בדיוק כמו כל תהליך מחשובי אחר. בפועל, זה כמעט שלא קיים. שלא להזכיר את העובדה שגם בשיטת הפתקים הנהוגה והידנית יש לא מעט זיופים, ספירת קולות לא נכונה פה ושם, ושלל טעויות.
ובכלל, תמיד צריך לחשוש מסייבר, אבל החשש לא צריך להיות גדול יותר כאשר מדובר בבחירות ממוחשבות: יש לנו מערכות לאומיות, כמו מערך הסייבר, רשות התקשוב וצה"ל, שאמונים על הגנת מערכות התשתית של ישראל כל השנה, ולא יהיה זה מוגזם לומר שהם עושים זאת בהצלחה רבה. אין כל סיבה שהם לא ידעו לעשות זאת על הצד הטוב ביותר גם במקרה של בחירות ממוחשבות, לנטר מתקפות אפשריות ולהתמודד עם האתגר, שהוא הרבה יותר פשוט מאתגרים אחרים שהמערכות האלה כבר מתמודדות אתם. יש לנו בישראל את מוחות הסייבר הטובים ביותר, שכל העולם רודף אחריהם. הם יכולים למצוא פתרונות אבטחה גם לתהליך זה.
האם יש לזה סיכוי?
סביר להניח שהצעה לקיום בחירות ממוחשבות תידחה מיד על-ידי מי שאמורים לקבל את ההחלטה, בין היתר בגלל פופוליזם ופחד מדעת הקהל. רוב הציבור בכלל לא מודע לאפשרויות הקיימות, שיכולות לאפשר לו לבצע את התהליך הדמוקרטי מבלי חשש, ומבלי לצאת מהבית.
כאן צריך להדגיש שהטמעת שיטת בחירות כזו צריכה להיות הדרגתית. אפשר להתחיל בפיילוט בבחירות הקרובות, ולעבור לבחירות דיגיטליות מלאות בבחירות הבאות. בתקווה שאלה תהיינה הבחירות לרשויות המקומיות בסוף 2023, ולא עוד מערכת בחירות כלליות הרבה לפני התאריך החוקי.
הרווח בהצבעה ממוחשבת הוא מידי: צמצום ניכר של התקהלות וחשש להדבקה. אם מדינת ישראל, כמו כל העולם, הולכת לבצע את הניסוי האולי הכי קריטי בבני אדם - הזרקת חיסונים נגד קורונה מבלי שהם עברו את תהליכי האישור המלאים, אלא רק מקוצרים, היא יכולה להרשות לעצמה לעשות ניסוי המוני בקיום תהליך בחירות מרחוק - מבוקרות, מנוהלות ומנוטרות. כשם שאף אחד במדינה לא חשב לפני כמה חודשים שבתוך כמה ימים החיים שלנו ישתנו ונעבור לדיגיטל ולזום, כך יש סיכוי שאחרי הבחירות הממוחשבות נגלה שהדבר אפשרי, ומי בכלל צריך את הפתקים ותיבות הקלפי? יש לקוות שבנושא הזה, מקבלי ההחלטות יבחרו נכון.
