התחנה המרכזית הראשונה של עפולה

התחנה המרכזית הראשונה בעפולה נפתחה אי-שם בשנות ה-30 ושכנה במרכזה של העיר עפולה, ממול, כמעט צמוד לתחנת רכבת העמק הישנה של עפולה, מצפון לכיכר המרכזית של עפולה הנקראת כיום "כיכר העצמאות". עוד בראשית שנות השלושים פעל משטח תחנה זו, שירות אוטובוסים של חברת "המהיר" לירושלים, לתל אביב ועוד. בשנות ה-30 הוקם קואופרטיב "העמק" שהפעיל מספר רכבי משא ונוסעים מעפולה לחיפה, ליישובי העמק ולבית שאן. משרד וקופת תחנת קואופרטיב "העמק" שכנו במבנה קטן בתחנה המרכזית הראשונה של עפולה, ומשם יצאו האוטובוסים ליעדם. ב-1941 התמזג קואופרטיב "העמק" עם חברת "אגד" ואגד עברה להפעיל חלק ניכר מהנסיעות מעפולה ואליה. ערב קום המדינה, ובמיוחד לאחריה עם הגברת העלייה וההתיישבות בעמקים, הפכה התחנה המרכזית בעפולה, שגם נקראה תחנת אג"ד (אשד) בעפולה, לאחת התחנות המרכזיות בארץ. הפעילות בתחנה החלה בשעות מוקדמות של הבוקר כאשר האוטובוסים מסיעים מאות עובדים לעבודתם ביישובי העמק חיפה והגליל. במחצית שנות ה-50 עברו בתחנה המרכזית בעפולה מדי יום כ-4,000 נוסעים. בל נשכח, מדובר בתקופה בה לרוב האוכלוסייה לא היו כלי רכב פרטיים. למרות הגידול במספר האוטובוסים והנוסעים בתחנה המרכזית הראשונה בעפולה, ליד תחנת רכבת העמק הישנה, שטחה נשאר קטן וכמעט ולא גדל לאורך השנים מאז נפתחה בשנות ה-30, והיא הפכה לצפופה ועמוסה יותר ויותר. בשטח התחנה וסביבתה היו רוכלים ובעלי דוכני פירות וירקות מציבים מרכולתם,דבר שהגביר את הלכלוך והצפיפות. ותיק בעיר עפולה מספר לי כי לתחנה המרכזית הראשונה של עפולה יצא שם רע כתחנה מלוכלכת וצפופה. באחד העיתונים באותן שנים נכתב כי "הצפיפות והלכלוך בשטח התחנה וסביבתה הם מעל ומעבר". כאילו לא די בכך, התחנה לא הייתה מקורה ונהגים ונוסעים היו חשופים לגשמים ולרוחות.

הקמת תחנה מרכזית חדשה ברחוב קהילת ציון

בשנת 1953 פנתה "אגד" (אשד) למועצה המקומית עפולה בבקשה למכור לה מגרש בן 12 דונם ליד השוק העירוני (כיום רחוב קהילת ציון פינת שפרינצק), כדי להקים עליו תחנה חדשה מודרנית וראויה בעלת 14 רציפים. מועצת עפולה אישרה את הקמת התחנה החדשה, אולם תחילת בניית התחנה, כך דווח בעיתונות דאז, התעכבה בשל אי-העברה של השטח מטעם המועצה לאש"ד (אגד) והעדר אישור מהעירייה על תוכניות הביוב ועוד. ביום 2 באוגוסט 1956 הונחה אבן הפינה לתחנה החדשה. עבודות הקמתה נמשכו כשנה, שנתיים וחצי וב-3 במרס 1958 נחנכה ברוב עם והדר בהשתתפות נכבדים ותושבים. עד היום זוכרים ותיקי העיר את טקס חנוכתה כחוויה מרשימה. את עבודות הקמתה ביצעה חברת "סולל ובונה". בהקמת התחנה, כך נמסר, הושקעו למעלה מחצי מיליון ל"י. הייתה זו התחנה הראשונה מבין שורת התחנות החדישות של חברת "מפעלי תחנות" של אש"ד (אגד) ברחבי הארץ. התחנה השתרעה על פני כ-12 דונם וכללה כ-14 רציפים. 11 רציפים לעליית נוסעים ו-3 רציפי הורדה. כמו-כן כללה ביתן לנהגים, מוסך לתיקונים כלליים, משרד של מחלקת "אגד הובלות", מסעדה גדולה ושורה של חנויות וקיוסקים.

אחד מהגדולות והיפות בארץ

התחנה במקומה הנוכחי הייתה בשנותיה הראשונות לאחת מהגדולות בארץ והייתה שוקקת ופעילה עד שעות לילה מאוחרות. את מבנה התחנה תכננו וולי וולטש, ושרגא פרידריק רוהטין, ויש בעיצובה ובתכנונה מוטיבים אדריכליים רבים הלקוחים מהסגנון הבינלאומי (הבאוהאוס). בתמונות הנמצאות בארכיון "אגד", שצולמו בשנותיה הראשונות של התחנה, ניתן לראות עד כמה הייתה התחנה יפה ומרשימה (הכל ביחס לתקופה): היא עוצבה, כאמור, בסגנון הבינלאומי ואירופי קלאסי. בכניסה הראשית אליה בלט גגון מעוגל שנתמך על-ידי שורה של עמודי ברזל. בחזיתה המזרחית, היכן שכיום תלויים שלטי פרסומת מכוערים, היו תלויות אותיות שהרכיבו את שם התחנה: "אגד א.ש.ד. תחנת עפולה"; בלילה הוארו אותיות אלה. לדור הצעיר התוהה ודאי לפשר המילה א.ש.ד - ובכן: "א.ש.ד." הן ראשי תיבות של שלוש החברות שהרכיבו את אגד: אגד, שחר ודרום יהודה. התחנה המרכזית בעפולה נחשבת גם כיום לתחנה מרכזית חשובה, שכן היא משמשת תחנת מעבר ראשית של התחבורה הציבורית בין אזור תל אביב והמרכז ליישובי עמק בית שאן, טבריה והכינרת, פוקדים אותה מדי יום, ובעיקר בסוף ובתחילת שבוע, אלפי נוסעים, שרבים מהם חיילים המגיעים בתחבורה הציבורית לתחנה המרכזית בעפולה, לרוב לא רק חולפים בה רק לרגע, אלא במקרים רבים שוהים בה לפרק זמן לפחות של 10-5 דקות, שכן נהגי האוטובוסים נוהגים לעשות בתחנה "הפסקה" למשך 10-5 דקות למטרת התרעננות ושירותים.

ירדה מעט מגדולתה

בעשורים האחרונים ירדה התחנה המרכזית בעפולה לא מעט מגדולתה. כמות הנוסעים שעוברים בה בה פחתה, היא הפכה עם השנים למוזנחת, מכוערת ואפרורית, מרצפותיה נהיו ישנות (ולא תמיד ישרות), קירותיה נהיו קלופים, ומראה הכללי הפך לאפור, דהוי וקודר-משהו. על גג התחנה הוצבו בשנים האחרונות באורח קבע שורה של שלטי פרסומת ענקיים על גבי עמודי עץ מכוערים קלופי צבע. שלטים אלו הגבירו והעצימו את כיעור התחנה. במהלך השנים האחרונות נעשו פה ושם עבודות צביעה ושיפוצים נקודתיות, אולם הדבר לא שיפר משמעותית את חזותה המכוערת. מי שמביט בתמונות של תחנת עפולה משנותיה הראשונות, היפה והמהודרת, ומשווה אותן למראה העלוב ודהוי של התחנה כיום, יתקשה להאמין כי מדובר באותה תחנה. בתחנה הנוכחית עבדו לאורך השנים עשרות רבות של נהגים ועובדים אחרים. יואל לוי, אחד מנהגי אגד שעבד בתחנה עוד בשנות ה-60, מספר בערגה כי עבורו ועבור נהגים רבים הייתה התחנה בית שני. לוי מציין את האווירה הנהדרת והגיבוש הנהדר שהיה בין הנהגים.

תחנה מרכזית חדשה שלישית במספר

בשנת 2014, אולי אף מספר שנים לפני כן, החלה מתגבשת תוכנית להרוס את התחנה המרכזית הנוכחית בעפולה ולבנות במקומה תחנה מרכזית חדשה סגורה וממוזגת, בשילוב מרכז מסחרי גדול. התוכנית אושרה ויצאה לדרך. ב-2016-2015 הוחל בעבודות בניה ראשונות של התחנה החדשה. התחנה ממוקמת ברחוב שפרינצק, בסמוך לתחנה המרכזית הנוכחית ולמעשה צמודה אליה. התחנה, הייתה אמורה להתחיל לפעול בתחילת שנת 2019 אולם פתיחתה התעכבה. במקום הוקם טרמינל מקורה רחב ידיים, ממוזג, וכמה עשרות חנויות. על-פי התכנון יפעלו בו כ-10 רציפים. מעניין יהיה לדעת אם הרציפים הממוקמים כיום מחוץ לתחנה יכללו בו ואיך יתבצע המעבר מהתחנה הנוכחית לחדשה. ביקרתי בימים אלה במתחם התחנה המרכזית החדשה. עבודות הקמתה למעשה הושלמו, נסללו וסומנו רציפים, ועובדי חנויות נראו מכניסים ציוד לחנויות, ואם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון היא צפויה להיפתח בטקס חגיגי ב-1 בינואר 2021. כלומר, בעוד כשבועיים. מבנה התחנה המיתולוגי הישן ייהרס ועל חורבותיו, כך נמסר, יוקם חניון ציבורי, אולם לא מן הנמנע כי בהמשך יוקם על חורבות התחנה פרויקט נדל"ן כלשהוא ועל כך יש לומר נחיה ונראה.