אני מכבד את כל מי שרואה בפתרון החלומות של יוסף, שמצוי בהם בדיוק רק מה שמחבר הטקסט המקראי מציין, לפיו יוסף אומר בבהירות רבה בספר בראשית פרק מ"א, פסוק ט"ו:
"בִּלְעֲדֵי אֱלוֹהִים יַעֲנֶה...". כלומר, יוסף מבהיר מלכתחילה, שאין ביכולתו לתת תשובה בלעדי האלוהים. אין ביכולתו לעמוד במשימה המיוחלת בלי הכוונה אלוהית. הכל בידי שמים.
אך אני מבקש ברשימה קצרה זו לתת כבוד גם לגישה, שאינה סבורה, שיד אלוהים היא זו, שכוונה את הקנאות החשוכה של האחים ביוסף. אינני רואה את הכוח השמימי מכוון את הקנאות העיוורת וחסרת המעצורים של האחים, ומעלה אותם על שרטון של שפל מוסרי עד להחלטה האומללה למכור את האח לסוחרים בבני אדם בדרכם לארץ זרה, ולומר לאבא המודאג: "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, טָרֹף טָרַף יוֹסֵף" (בראשית ל"ז, ל"ג). האב בצערו קרע בגדיו, שם שק במתניו "וַיּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים" (שם, ל"ד).
אני רואה ביוסף הפותר את החלום, כמי שמביא לפתרון את פרי הניסיון של החיים, אותם צבר כאדם, שעמד לא פעם מול היד הגרומה של המוות. אני רואה בפותר החלום את מי שהביא לפתרון את חוויית השהות בבור במדבר אליו נזרק על-ידי אחיו המביעים שנאה עזה כלפיו, את מי שהיה נתון לאימת סוחרים בבני אדם והתייסר שנים רבות בבית הכלא המצרי. אני רואה בניסיון החיים של יוסף את המפתח לפתרון החלום של פרעה.
ניסיון החיים הקשה, שטלטל את יוסף לתחתיות שאול, הוא שעמד בבסיס ההחלטה, בבסיס ההיגיון, שבטלטלות משפל לגאות, חובה להציע למבקש הפתרון את הצעת החיסכון בעתות גאות, כדי לצבור כוחות עמידה בעתות השפל.
אני רואה את החוכמה האנושית שנצברה בניסיון חיים קשה בכתוב בבראשית מ"א פס' ל"ה: "וַיִּקְבְּצוּ אֶת כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת הַבָּאוֹת הָאֵלֶה, וַיִּצְבְּרוּ-בַּר תַּחַת יַד פַּרְעֹה... וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶַׁבע שְׁנֵי הָרַעַב..." והתוצאה המבורכת של חוכמת החיים היא שעומדת מאחורי התיאור בפרק מ"א פס' נ"ה: "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל-פַּרְעֹה לְלֶחֶם, וְאָמַר פָּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם -
לְכוּ אֶל-יוֹסֵף אֲשֶׁר-יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׁוּ".
הרגישות החברתית וההומאניזים האנושי חברו יחד עם תובנות החיים והעוצמות המוסריות למפעלו של הרפורמטור הראשון, יוסף בן יעקב. שפועלו מתואר בפרשת "מקץ".
הרגישות החברתית וההומאניזים האנושי, שניווטו את חכמת החיים של יוסף, הצילו את העם המצרי משאול תחתית של רעב, ולמעשה הבטיחו גם את רווחתם של פליטי הרעב מהארצות הסמוכות למצרים. התובנות של הרפורמטור הראשון מוכחות בימים אלו. מי שבימים טובים חסך לעת מצוק, כוח העמידה שלו חזק ויציב בימי הקורונה הקודרים העוטפים אותנו. אך כאמור בפתיחת דברי, אני רוחש כבוד למי שמתייחס להתרחשויות בפרשה כי הכל בידי הכוח השמימי.
