השבט המשפחתי והחברי שלנו ניפק הלילה שבעה להפגנה. הגענו לכיכר בלפור בירושלים כמו בניסוי הנודע של ד"ר איוואן פטרוביץ' פאבלו
1. בהגיע השעה 18:30 אנו חוגרים בתל אביב ויוצאים לירושלים. השעון הוא הגירוי הפבלובי שלנו.
זו טעות, ונקווה שלא לעולם היא חוזרת, כי בפועל היינו צריכים להגיע לשערי "שיבא" שם קיבלו ביבי ויולי אדלשטיין את החיסון, ולהצביע על התבוסה הגדולה של הממשלה, שלא האזינה לפרופסור יורם לס ולמאות המדענים שתמכו בו, וחרכה את המשק הלאומי בלי להקל ממצוקת החולי. אך ניסוי פאבלוב עובד גם על בני אדם. לפיכך עשינו כרגיל לילה צונן בירושלים.
אך היו רגעים חמים. משה (בוגי) יעלון הגיע כדרכו אל קהל המפגינים, ולפתע התפרץ כלפיו מישהו ורץ אחריו בהשמיעו קריאות תמוהות: "גנבת קולות. לך לעבוד בכנסת". הוא גנב קולות? הרי יעלון סירב להיכנס לממשלה. הוא באופוזיציה. סתם הכפשה.
הכפשה גדולה ממנה חוו חתני אילן שילוח וחברו טל רונן. בצאתם נתקלו בחבורה דלילה של אנשי ביבי, שנשאו ברמה (כמדי שבוע) שלט בו נאמר כי אנו "שמאלנים בוגדים" (כזכור אנשי ביבי אינם עוסקים בהסתה. "בוגדים" זו מחמאה בפיהם כלפינו).
ניחא, התרגלנו. אבל אז רדף אחד מאנשי ביבי אחרי מפגינה אתיופית ולעג לה: "את הולכת להפגנה של הלבנים". ככה, הפגנה של לבנים בפי ביביסט. קבס.
בימים אלה מלאה כמחצית השנה להפגנות מול בניין הטרה-סנטה, בואכה הבית הנצור והמתנשא ברחוב בלפור (ביום ראשון ב-09:15 אראיין את ד"ר שקמה שוורצמן, מנהיגת "הדגלים השחורים" בערוץ הפייסבוק של אורלי וגיא מרוז לסיכום ביניים).
מה הושג בהפגנות? מה טרם הושג? מה לא יושג? האם בני גנץ ייכנע? האם יעלה בידי חיים רמון, שלפי בן כספית במעריב הוא נציגו למשא-ומתן החשאי עם שליחי ביבי, להביא את שר הביטחון לקנוסה? ואם פנינו לבחירות - היכן תתייצב שוורצמן?
כך או אחרת המאבק בשחיתות של ביבי חייב להימשך. המחאה ממוקדת בו (הלילה נשמעו בבלפור נאומים שלא ממין העניין בעד ונגד קבלת החיסון למניעת הקורונה. זה לא ענייננו, המפגינים). מחאתנו ממוקדת בהתנגדות לפליליות ולראוותנות ולגזל האופפים את ביבי במבצרו, ובמקומות אליהם הוא מגיע ברחבי הארץ.
השבועון הבריטי היוקרתי the economist הקדיש בשבועות האחרונים עמודים רבים לדיווח עובדתי על מגיפת השחיתות שפשטה בעולם הרחב. הרס מערכת המשפט, רדיפות פוליטיות. אובדן החרות האישית. ביטול חקיקה שוויונית לקהילה הלה"טבית. ושוחד ושוחד ושוחד. השתלטות על השלטון. מה לא?
הרשימה ארוכה. הודו. הונגריה. פולניה. מדינות בארצות הברית. אינדונזיה. ברזיל. לקרוא ללא הרף, ולחוש שכל סיפור עיתונאי כזה יכול להיכתב בשבועון האנגלי גם בעברית.
