חוויה חינוכית בעיצומה של המחאה החברתית

בכוחותי הדלים אני שותף למחאה החברתית ותורם את תרומתי הצנועה. אני עושה זאת, גם כאשר אני עד, לצערי, לדו שיח שיש בו אמירות מרדימות, כמו: "אין קשר בין המאבק בחזית המדינית ובין המאבק לצדק חברתי". מנהיגי המאבק ראויים להערכה על קיום מעגלי דיון, בהם מתאפשר לכל אחד להביע דעתו ולנסות להשפיע. מעגל דיון מהווה מנגנון תורם לעיצובה של המחאה. זה בהחלט מנגנון דמוקראטי לתנועה שנולדה בסערה, ונמצאת במצב של הליכה מתמדת קדימה. ייטיב לעשות כל מי שיכול להגיע למעגלי הדיון, ויתרום את חלקו לשיח המתנהל בהם. אותי כבש מעגל דיון, בו השתתפו צעירים רבים מבני העשרה ועד מבוגרים. בדיון השתתפו גם הורים. שום שיעור מחנך בכתה לא יכול היה לתרום לעיצוב תודעה צרכנית-חברתית כה בוגרת וכה רבת עוצמה כמו אותו מעגל דיון. ההחלטה שהתקבלה במעגל הדיון היא בבחינת קריאת תגר על אופי צרכני, המשרת חברה קפיטליסטית - "אנחנו כצרכנים צעירים מניפים את דגל המחאה נגד קניית מותגים יקרים". משלל הנימוקים המשכנעים שנכללו בהחלטה, אציין רק שני נימוקים. האחד - "אין סיבה שנכביד על כיסם של הורינו העובדים קשה", והשני - בעל משמעות פוליטית - "אנחנו, דור צרכני העתיד, לא ניתן ידינו לתאגידים, הצוברים רווחים באמצעות צרכנות לא מבוקרת".

אמירה ברורה

התרגשתי במיוחד מביטויי גילויי סולידאריות עם 150 פועלים בקריית שמונה, ששבתו בחג החנוכה במחאה על 150 מכתבי פיטורים. הון אנושי עובד, ששנים רבות הגיר זיעתו בעבודה קשה תמורת שכר מינימום, נזרק על-ידי הון מונופוליסטי, שאינו מעוניין יותר בהון האנושי ליד תנור האפייה. התרגשתי לשמוע שכמה חברים ממוקדי המחאה עלו לקריית שמונה להביע סולידריות עם הפועלים השובתים והצטרפו להפגנה שלהם ליד בניין הכנסת. אין במעגל דיון כזה תרומה ישירה לכמה אנשים יבואו מחר לכיכר לעצרת מחאה, אך יש בו תרומה רבת חשיבות לעיצובה של דמות, שמגבשת ראייה בה יש מקום של כבוד למחויבות שלנו למאבק מעמדי כדי לחולל תמורות בחברה הישראלית. הייתי עד לשעת אור נדירה, שהיו בה הרבה עוצמות ערכיות. הייתי עד לשעת אור, שכדוגמתה קשה למצוא היום בין כתלי בית הספר. הייתה זו חוויה חינוכית, ששילבה בין הורים לתלמידים, בין תלמידים בינם ובין עצמם, האומרים תוך כדי דיאלוג בוגר אמירה ברורה נגד אופי צרכני- בזבזני, שהושרש בחברה על-ידי מנועי ההון והרווח. בארבעים שנות עבודתי במערכת החינוך צברתי לא מעט חוויות חינוכיות בשיעורי מחנך, אך זו הייתה חוויה מיוחדת במינה. אני גמלאי שנים רבות. לפתע דווקא המחאה החברתית זיכתה אותי לחוויה חינוכית מרגשת במיוחד במקום מאוד לא צפוי בכיכר הסואנת בכניסה לעיר חולון, כשאנחנו יושבים על הדשא וצופרי מכוניות מחרישות את האוזניים.