השאלה המהותית ביותר של הבחירות היא מהי כמות המנדטים שגדעון סער ונפתלי בנט ישתו מהליכוד, קרי: כיצד יתפלגו המנדטים של מצביעי הימין המסורתיים; לא מעט ממצביעי השמאל מרכז ינדדו לימין, אך לגביהם השאלה איננה רלוונטית - הם יצביעו או לבנט או לסער, ואין בכוחם להעביר מנדטים מהגוש של הליכוד לגוש תיאורטי אחר. בתשובה לשאלה זו טמון הסוד לסילוקו של בנימין נתניהו מהשלטון.
האסטרטגיה האלקטורלית של סער ובנט לגבי מצביעי השמאל מרכז זהה: שניהם הודיעו על ריצה לראשות הממשלה והביעו את שאיפותיהם להחלפת נתניהו, שזה בדיוק מה שהגוש האלקטורלי הנ"ל מעוניין לראות; האסטרטגיה שלהם לגבי האופן בו ילכדו מצביעי ימין בכלל וליכוד בפרט היא שונה בתכלית ובמהות: סער רץ על הטיקט של מי שבשום פנים ואופן לא יישב עם נתניהו, ומבקש לשאוב אליו את כל מי אשר מאס בשלטון - מימין ומשמאל; ואילו בנט יודע כי אין לו סיכוי להתחרות עם סער על הטיקט הזה ובדיוק בגלל זה הוא לא פוסל את רה"מ - הוא מעוניין שמצביעי ליכוד אחרים ימצאו אצלו בית, כאלו שרוצים לראות מפלגה חזקה ועצמאית מימינו של נתניהו, כזו אשר תיתן לו את המלוכה ולא לסער, ומפחדים להצביע למפלגה המחרימה אותו.
בכל מקרה, שניהם ביחד יכולים, כל אחד לחוד, להחליש את הליכוד: האחד מסוגל לקחת ממנה מצביעים ביביסטים, והשני יכול לשתות את אלו אשר מעוניינים בסילוקו של רה"מ; האחד מהצד של נתניהו והשני מהצד הנגדי. בכוחם של כמות המנדטים אשר יניבו האסטרטגיות השונות לשני האישים, להביא לסיום כהונתו של רה"מ; כמובן אך ורק אם ישכילו לשתף פעולה ביניהם לאחר הבחירות - בכל מקרה הם רבים רק על מצביעי השמאל מרכז ולא על מצביעי הימין.
אם כן, לא רק הימין יחליט אם נתניהו יוחלף ואם לאו, והשאלה כיצד יתגודדו מצביעי השמאל מרכז חשובה גם היא: האם הם יתפלגו לשני מפלגות ימין ויחזקו גם את בנט וגם את סער; האם יבחרו צד אחד ויחיד וירימו אותו לגובה אשר מעבר לרף עשרים וחמש המנדטים; האם יחליטו בכלל לנהור למפלגת שמאל מרכז חדשה/קיימת?
אם הם יחליטו להתפלג על פני שני המפלגות באופן בערך שווה, אזי הליכוד תהיה כנראה המפלגה הגדולה ביותר; אם יבחרו מפלגת ימין אחת וידבקו בה, היא תוכל להפוך למפלגה הגדולה ביותר (למעשה תרחיש כזה יכול לקרות רק עם מפלגתו של סער); ואם יבחרו לחזור הביתה, יוכלו להיווצר שתי סיטואציות: או שמפלגת שמאל מרכז גדולה תיקח את הבחירות, כמו שכחול לבן עשתה, או שבדיוק בגלל אי-הצבעה לימין נתניהו ינצח. נכון, זה עניין של גושים - בעד ונגד רה"מ (ולכן לכאורה לא משנה למי יצביע השמאל מרכז) - אך אם הליכוד תהיה המפלגה הגדולה ביותר ותוביל על הבאה אחריה ביותר מחמישה מנדטים, בנט כנראה שיחבור לנתניהו.
בנט סותר עצמו לדעת. מצד אחד הוא אומר כי צריך להחליף את רה"מ, ומצד שני אינו פוסל ישיבה תחתיו. לפיו, הכל תלוי במה יגיד הציבור, ובתרגום חופשי: אם מספיק אזרחים יצביעו נגד נתניהו, אזי הוא יקבל את החלטת העם, ואם הליכוד תזכה ברוב מוחץ של הקולות ו/או הגוש עם החרדים יהיה מספיק גדול, אזי הוא יקבל את החלטת העם. בניגוד מוחלט לסער, הוא אינו פורש את עמדותיו ומצפה שהאזרחים יצביעו לפי עמדות אלה, אלא בוחר לחכות ולראות מה יצביע העם ורק לאחר מכן לאמץ עמדות.
