בחודש מארס השנה תקף נגיף הקורונה את משטרת ניו-יורק: עשרות שוטרים נפטרו ויחידות שלמות שותקו. לאחר זמן קצר נפסקה כמעט לחלוטין פעילות בתי המשפט. בחודש יוני נשלחו מאות שוטרים להתמודד עם ההפגנות הגזעיות. בחודש אוגוסט גאתה האלימות בנשק חם. ניו-יורק מסיימת את השנה עם 447 מקרי רצח – המספר הגבוה ביותר מזה קרוב לעשור. "אני לא יכול לתאר לעצמי תקופה קשה יותר", אמר (29.12.20) מפקד משטרת העיר, דרמוף שי.
נתוני הפשיעה משקפים את השפעות הקורונה, מציין ניו-יורק טיימס. עבירות תנועה וגניבת מחשבים נישאים ואייפונים ירדו כאשר הרחובות והרכבות התרוקנו, בעוד הפריצות ותקריות הירי גדלו על-רקע הסגר וההגבלות. בחודשי הקיץ התפרץ ברחובות התסכול מהסגר והקריסה הכלכלית, מספר תקריות הירי הוכפל, בעיקר באיזורי העיר שנפגעו בצורה הקשה ביותר מן הקורונה והאבטלה. הגאות באלימות אפיינה ערים רבות בארה"ב, כאשר הקורונה הובילה לעלייה במספר תקריות הירי ומעשי הרצח ולירידה בפשעים אחרים.
שי הודה, כי המשטרה הופתעה מהפגנות הענק לאחר הירצחו של ג'ורג' פלויד בידי שוטרים במיניאפוליס. ההפגנות הובילו לוויכוח לאומי בנוגע למדיניות השיטור בארה"ב, וניו-יורק – כמו ערים רבות אחרות – קיצצה בתקציב המשטרה והפנתה את הכספים לתוכניות קהילתיות. שי ציין, כי מאז חודש יוני מאמנת מחדש המשטרה את שוטרי הסיור ובודקת את גישתה להפגנות; "כנראה היינו צריכים לעשות את זה לפני הרבה שנים".
בהפגנות נרשמו עשרות מקרים בהם שוטרים תקפו מפגינים, רבים מהם מפגינים שקטים, התובעת הכללית של המדינה, לטישה ג'יימס, פתחה בחקירה על אכיפת החוק התוקפנית של משטרת העיר. גוף ביקורת עירוני כבר קבע, כי מפקדי המשטרה לא היו מוכנים לביקורת הנוכחית על אלימות המשטרה ולא הגיבו לה כיאות. המשטרה מצידה מציינת, כי סכסוכים בין כנופיות היוו מרכיב מרכזי בעליית האלימות בקיץ, אם כי גם אזרחים חפים מפשע – כולל תינוק בן שנה – נהרגו בתקריות אלו.
בעיה נוספת היא הירידה החדה בפעילות בתי המשפט, שחלקה עברה למתכונת וירטואלית. כמעט ולא התנהלו דיונים בתיקים חדשים, וההתקדמות בתיקים קיימים רבים הואטה בצורה משמעותית. ועוד מאפיין של ימי הקורונה: התקריות האלימות הרגילות של ימי הקיץ, כולל בנשק חם, קיבלו השנה אופי שונה ופחות ניתן לחיזוי – גם בשל הלחצים שיצרה המגיפה וגם משום שמוסדות רבים מתפקדים בעטיה בצורה חלקית בלבד.
הנחמה היחידה, מציין הטיימס, היא שלמרות עלייה זו בפשיעה – המספרים עדיין רחוקות מהימים הקשים של שנות ה-80 וה-90, בהם היו בעיר למעלה מ-2,000 מקרי רצח בשנה. מספר תקריות הירי והרצח נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות, כולל בכמה מחלקי העיר הידועים ביותר לשמצה, ומגמה זו הייתה נמשכת השנה אלמלא האנומליות של הקורונה והמהומות. מאידך-גיסא, שיעור הפענוח ירד בצורה חדה: רק 26.3% מהפשיעה החמורה במחצית השנייה של 2020 פוענחה, לעומת 35.8% אשתקד.
כמה ממבקרי המשטרה תוהים, האם המהומות והוויכוח הלאומי על המשטרה הוביל חלק מן השוטרים להיענות לקריאות בצורה איטית יותר. מומחים אחרים אומרים, שהירידה בזמן התגובה נובעת מהקשיים שיצרה הקורונה: לשוטרים קשה יותר להתערב בקהל וגם העבריינים עוטים מסיכות. שי גם הזכיר, כי בחודשים הראשונים של המגיפה, בגלל מספרם הגדול של שוטרים שחלו, היה צורך לשלוח שוטרים ובלשים למלא את מקומם באיזורים שאינם מוכרים להם.
גם מספר הדיווחים למשטרת ניו-יורק ירד בצורה חדה: מספר התלונות צנח השנה ב-40% לאחר מספר שנים של עלייה עקבית. חלק משמעותי מן הירידה נובע מכך שמספר התלונות על תקריות אנטישמיות ירד ב-47%. לצד זאת, מפקדי המשטרה מודאגים מן העלייה במספר התקריות נגד יוצאי אסיה, שהואשמו באחריות לנגיף [בעקבות רטוריקת "הנגיף הסיני" של דונלד טראמפ]. המשטרה החלה לטפל בפשעי שנאה הקשורים לקורונה ועד כה נרשמו 25 כאלה, ואף הקימה כוח משימה לטיפול בבעיה.
