כרגיל במקומותינו התלהבות תקשורתית מהודעתו של סער על הקמת המפלגה החדשה. כנראה שהזיכרון הציבורי והתקשורתי קצר מאוד. כמו הקמת "כחול לבן" גם כאן יש תחושה של "משהו חדש" "מרענן" בפוליטיקה הישראלית. אפשר לחשוב שבאמת הגיע מישהו אחר, שונה, שעשוי לחולל שינוי במפה הפוליטית. אז זהו, כנראה שלא. זו אותה גברת בשינוי קל של אדרת. סער שהפסיד בפריימריז לביבי, לא גילה אומץ ולא העז עד היום לפרוש רישמית מהליכוד, עד שהבין שאולי עכשיו יש לו הזדמנות להשתדרג.
גדעון סער אסף אליו עד עכשיו, כל מיני אופורטוניסטים פורשי ליכוד, כמו השכל, שיר, אלקין, ועריקים מכחול לבן, כמו האוזר והנדל שרק חיפשו מקום טוב ביציע, שלא לדבר על ראשי ערים שתוך כדי כהונה, מודיעים על תמיכה בסער, ואף לוקחים חלק פעיל במטה ובקמפיין שלו.
למרבה האבסורד, לא רק שסער ומפלגתו לא נוגסים בביבי והליכוד, אלא שהם מחזקים את הימין, ומרסקים סופית את גוש המרכז שמאל, כאשר לפחות חלק ממצביעי "כחול לבן" המתוסכלים והמבולבלים, רואים בסער "תקווה חדשה"... אמרנו כבר, הזיכרון שלהם כנראה קצר, מי זוכר את "התקווה החדשה" הקודמת הלא הוא בני גנץ, כמה הוא עורר בזמנו באמת תקווה לשינוי המפה הפוליטית, ואיפה הוא וכחול לבן כיום, כולם יודעים.
גדעון סער, הוא זאב בעור כבשה, איש ימין קיצוני אפילו מביבי, וצריך להיות כנראה די נאיבי, או טיפש, או גם וגם, לחשוב שיש בו איזו תקווה למשהו אחר. הוא ומפלגתו ככל הניראה יהיו מהדורה נוספת של "כחול לבן", אבל מהצד הימני. מעניין תוך כמה זמן נתחיל לשמוע על רינונים מהאופורטוניסטים ומחפשי הג'ובים שמצטרפים אליו. ומתי יתחילו "הקילקולים" שם? זה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים.
