6 מיליון בעלי זכות הבחירה במדינת ג'ורג'יה יכריעו היום (יום ג', 5.1.21) מי ישלוט בסנאט האמריקני בשנתיים הקרובות. שני המושבים מטעם המדינה עומדים לבחירה, ולרפובליקנים - המחזיקים כיום בשניהם - די לשמור על אחד מהם כדי להבטיח את הרוב בסנאט. לשליטה בסנאט תהיה משמעות מרחיקת לכת מבחינת יכולתו של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לממש את מדיניותו.
בסנאט היוצא היו 53 רפובליקנים ו-47 דמוקרטים. לאחר הבחירות לפני חודשיים, מספר הרפובליקנים הוא 50 ומספר הדמוקרטים הוא 48. רק אם הדמוקרטים ינצחו בשני המירוצים בג'ורג'יה, הם ישיגו שוויון ואת השליטה בפועל בסנאט, שכן הקול המכריע יהיה של סגנית הנשיא המיועדת, קאמלה האריס. לדמוקרטים יש רוב בבית הנבחרים - 222 מול 212 (שני מושבים פנויים), רוב קטן מזה שהיה להם בשנתיים הקודמות. הבחירות בג'ורג'יה הן סיבוב הכרעה, לאחר שב-4.11.20 לא השיג איש מבין המועמדים לפחות 50% (בשל ריבוי המועמדים).
במרוץ האחד מתמודדים דייוויד פרדיו וג'ון אוסוף. פרדיו בן ה-71 היה הסנאטור מטעם הרפובליקנים בשש השנים האחרונות; בעבר היה יועץ ניהול וסמנכ"ל חברת ההנעלה ריבוק. אוסוף בן ה-33 הוא מפיק סרטים ועיתונאי חוקר, שטרם מילא תפקיד ציבורי כלשהו. בנובמבר קיבל פרדיו 49.7% לעומת 47.9% שקיבל אוסוף. ממוצע הסקרים האחרון מעניק לאוסוף יתרון עם 49.2% מול 47.4% שמקבל פרדיו.
במרוץ השני מתמודדים קלי לופלר ורפאל וורנוק. לופלר הרפובליקנית בת ה-50 היא אשת עסקים שכיהנה בסנאט בשנה האחרונה במינוי מטעם המושל. וורנוק בן ה-50 הוא כומר שטרם מילא תפקיד ציבורי כלשהו. בנובמבר קיבל וורנוק 32.9% לעומת 25.9% שקיבלה לופלר. הוא גם מוביל בממוצע הסקרים האחרון, עם 49.5% לעומת 47.2% ללופלר.
ג'ו ביידן ניצח בבחירות בג'ורג'יה בהפרש של 11,799 קולות - 0.23% בלבד. הוא המועמד הדמוקרטי הראשון המנצח במדינה זו מאז ביל קלינטון בשנת 1992. הדמוקרטים מקווים להיבנות מהתנופה של המרוץ לנשיאות ושואבים עידוד מהשיעור הגבוה של מצביעים מוקדמים בקלפיות ובדואר; ההצבעה בדואר היא שהעניקה לביידן את הניצחון בג'ורג'יה ובמדינות מפתח נוספות. לצד זאת יש לזכור, כי הרפובליקנים הפתיעו בשיעור הצבעה גבוה ביום הבחירות בנובמבר, וגם הם מודעים לחשיבות הרבה של ההכרעה בג'ורג'יה. ממוצעי הסקרים בשני המירוצים נמצאים בטווח הטעות ומלמדים על מאבק צמוד.
הסנאט הוא המאשר את המינויים הבכירים בממשל, כולל חברי הקבינט והשגרירים, והוא המאשר את המינויים של השופטים הפדרליים, כולל לבית המשפט העליון. חקיקה שגרתית מחייבת אישור בשני בתי הקונגרס, וכך גם תקציב המדינה וחבילות הסיוע למאבק בקורונה. לנוכח הקיטוב הפוליטי הקיצוני בארה"ב בכלל, וסירובם של רפובליקנים רבים להכיר בנצחונו של ביידן בפרט, סנאט בשליטה רפובליקנית צפוי להתנגד לרוב יוזמותיו של ביידן. אומנם מקובל שהסנאט מאשר את המינויים הבכירים, בעיקר לקבינט, אך הוא יכול לסרב לאשר מינויים אחרים. קשה במיוחד לראות הסכמה על מינוי שופטים בכלל ולבית המשפט העליון בפרט.
לכן, לשאלה מי ישלוט בסנאט תהיה חשיבות מכרעת בניהול ענייניה של ארה"ב לפחות עד בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר 2022. בהעדר רוב בסנאט, ייאלץ ביידן לפעול באמצעות צווים נשיאותיים - שאינם מאפשרים מינויים קבועים (אלא לשבעה חודשים בלבד) ואינם מהווים תחליף להקצאות תקציביות, וכל נשיא אחר יכול לבטל אותם. הנשיא ברק אובמה פעל בצורה זו בשנתיים האחרונות לכהונתו, כאשר ביידן היה סגנו והרפובליקנים שלטו בקונגרס. גם טראמפ הוציא שורה ארוכה של צווים, חלקם שנויים במחלוקת, וביידן מתכוון לבטל אותם עם כניסתו לתפקידו.
