במערכת הבחירות הנוכחית מצטייר גדעון סער כמתחרה רציני לנתניהו על תפקיד ראש הממשלה. מאז 1992 איש לא הצליח להיבחר לתפקיד הזה ללא תמיכת המגזר הרוסי שערכו האלקטורלי היום הוא כ-15 מנדטים. ניתן היה לצפות שבמערכת הבחירות הנוכחית יהיה מאבק משולש על הקול הרוסי בין נתניהו, ליברמן וסער. במאבק הזה ליברמן מנסה לרסק את מפלגתו של גדעון סער במגזר הרוסי כבר בתחילת הקמפיין.
כמו בכל מערכת בחירות, מוציאות המפלגות את "התותחים הכבדים" ובונות אסטרטגיות. המאבק האמתי של המפלגות על הקול הרוסי מתנהל מתחת לרדאר של התקשורת בשפה העברית. הוא יותר אגרסיבי, ופעמים רבות מנותק מהתעמולה שמשדרים לציבור הכללי.
מיד לאחר ההכרזה של סער על פרישתו מהליכוד, התראיין ליברמן לערוץ 9 דובר הרוסית. בראיון הוא הכריז ש"המפלגה של גדען סער היא מפלגה חד-פעמית כמו ד"ש, הגמלאים, כחול לבן וקדימה". ליברמן ציין שהבעיה שלו עם סער היא שהוא "נמצא מתחת לנעל של החרדים", כיוון שסער הוא חבר של דרעי, ליצמן וגפני, ובתוך כך הזכיר את המהלכים שסער עשה לטובת המפלגות החרדיות בקריירה הפוליטית שלו. גם בעלון הבחירות של ישראל ביתנו תוקפים את סער, לפיד, בנט ונתניהו, על הקשר שלהם עם המפלגות החרדיות. על גדעון סער נכתב בין היתר "שכשהיה שר הפנים ניסה לעשות מהפכה דתית בת"א, הרבה פעמים מבקר אצל מנהיג החרדים הרב קנבסקי על-מנת לקבל ברכה ויעוץ. עבור החרדים גדעון סער יותר משלנו אפילו מנתניהו". תעמולה זאת מצליחה. לפי סקרים במגזר הרוסי תוך שבועיים מפלגת "תקווה חדשה" ירדה מ-21% ל-3.6%.
שותפות עם החרדים היא בגדר סדין אדום עבור העולים מרוסיה, שמהווים את פלג האוכלוסייה שנפגע יותר מכולם מהחוקים המחמירים של הממסד הדתי. עם זאת נכון להיום אף מפלגה אינה מתייחסת ברצינות לבעיות האמתיות של המגזר. דוגמה לכך, שמההבטחות של ישראל ביתנו נעלם בפעם הראשונה נושא הדיור הציבורי שזכאים לו 27,000 משפחות עולים.
מאז שנות ה-90 עלו לישראל מיליון עולים מברית-המועצות לשעבר. רבים מהם הרגישו תסכול, אפליה וניצול. מנקודת המבט של הבוחר הרוסי, שום פוליטיקאי ישראלי לא קיים את ההבטחות שנתן לעולים וכולם ניצלו אותם. לכן אין סיבה שתהיה להם נאמנות מפלגתית. המגזר הרוסי לא נמצא בכיס של אף מפלגה ומצביעי המגזר הרוסי יכולים בקלות לשנות את המאזן הבין-גושי. הם מרגישים שממשלת הימין "דפקה" אותם ושמפלגות המרכז שמאל התעלמו מהם. מי שיקבע את תוצאות הבחירות הבאות הם אלה שלא הצביעו או אלה שמחליפים זהויות פוליטיות. נשאלת עדיין השאלה, איזה מפלגה יצליחו בבחירות הקרובות לנצל את התסכול והזעם של המגזר הרוסי ולבנות אלטרנטיבה אלקטורלית לליברמן ונתניהו?
