עו"ד
אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, השתתפה בשבוע שעבר בפאנל וירטואלי שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעסק בסוגיה "בחירות בזמן מגיפה", וסיפרה על אתגרי ההיערכות של הוועדה לקראת מערכת הבחירות הקרובה. היא סיפרה במפגש כי בפעם הראשונה במערכות בחירות בישראל, ביום הבחירות, ה-23 במרץ, יפעל
חמ"ל למניעת הפצת פייק ניוז. בחמ"ל ישבו נציגים של המשטרה, משרדי ממשלה וגופים שונים, כולל הוועדה עצמה. בשלב זה מדובר ברעיון גולמי, אבל בכל מקרה, זה ללא ספק מהלך חשוב.
הפייק ניוז הוא חלק מבעיה רחבה יותר, שקשורה במערכת היחסים המורכבת ביותר בין הטכנולוגיה לבין הצרכנים שלה והממשלות של המדינות השונות. הפלטפורמות של הרשתות החברתיות הן (בעיקר) אלה שמאפשרות את הפצת הידיעות הכוזבות, כמו גם תופעות חמורות אחרות של הסתה, שנאה ועוד. ככל שהחברות שמפעילות את הרשתות החברתיות מפתחות פתרונות שלכאורה נועדו לשפר את חוויית השימוש של הגולשים, ולייצר להן ערך רב יותר מהמידע שהן אוגרות עלינו, כך ההתמודדות עם התוצרים הלא טובים שלהן הולכת ונעשית קשה יותר.
בעיה גם של המדיה המסורתית
הנושא מהווה חלק מתופעה כוללת, שקשורה במצבם של אמצעי התקשורת הקונבנציונליים - העיתונות, באונליין ובוודאי בפרינט, והתקשורת המשודרת. בשנים האחרונות, אמצעי התקשורת המסורתיים הופכים למגאפון למה שמתפרסם ברשתות החברתיות, במיוחד כשמדובר בציוצים ופוסטים של פוליטיקאים, שיח אלים, הסתה והפצת פייק ניוז. התחרות עם המדיה החברתית, שמספקת כמויות עצומות של מידע, שהוא לא מסונן ולא בדוק, מכניסות את העורכים והעיתונאים למרוץ מטורף, שבא על חשבון עקרונות מקצועיים כמו בדיקת עובדות ואיזון. כל ציוץ של פוליטיקאי הופך להיות ויראלי, בין היתר כי הוא מהודהד על-ידי אמצעי התקשורת המסורתיים. קשה לצרכן החדשות, בין אם הוא צורך אותן ברשתות החברתיות או במדיה הקונבנציונאלית, לזהות איזו ידיעה כוזבת ואיזו לא.
הפלטפורמות החברתיות שימשו בנוסף תשתית מרכזית לפעילות עוינת עם אינטרסים פוליטיים - בין אם על-ידי מדינות, לפגיעה במדינות אחרות, או על-ידי מטות של מועמדים, לפגיעה במועמדים אחרים. בשנים האחרונות פורסמו ידיעות רבות על ניסיונות השפעה על מערכת הבחירות בארצות הברית, בעיקר מצד קבוצות המקושרות לשלטונות במוסקבה. זאת, בין היתר על-ידי שתילת פייק ניוז שעטופים בסממנים של מידע שמשדר אמינות. זאת, בנוסף להתרחבות התופעה של פרופילים מזויפים, בוטים, שכבר שימשו פוליטיקאים בישראל ובמדינות אחרות.
מקרה שבו הציבור העדיף את המדיה המסורתית - והאמינה יותר
יש פייק ניוז, והרבה, גם על מה שנוגע לקורונה, עד כדי כך שהם הוגדרו כאיום לא פחות מסוכן מהמגיפה עצמה. אלא שכאן, על-פי מומחי רשת וחוקרים, קרתה תופעה הפוכה: הציבור למד על בשרו את המשמעות של ידיעה כוזבת שקשורה לקורונה, ולכן הוא הגדיל את האמון ואת התלות במקורות מידע אמינים שמגיעים מהתקשורת המסורתית, שם יש מנגנוני סינון, בדיקה ועריכה, וכתוצאה מכך מידע אמין יותר.
השורה התחתונה: מערכת הבחירות הקרובה תהיה רוויית אלימות, שנאה, הסתה והרבה מאוד פייק ניוז. לכן, המאבק בפייק ניוז הוא אחד האתגרים היותר מרכזיים שעומדים בפני ועדת הבחירות. הוועדה לא צריכה להמתין ליום הבחירות, אלא להתחיל במלחמה כבר ממחר בבוקר, על-ידי תקנות ברורות, בדיוק כמו שיש חוק תעמולה. חדשות הכזב הן תעמולה לכל דבר ועניין, גם אם היא מועברת בצורה מאוד מתוחכמת ומגיעה באצטלה של מידע אמין.
