70 מיליון מנות חיסון נגד קורונה ניתנו ב-50 מדינות – אחוז אחד בלבד מאוכלוסיית העולם, אך די כדי לעורר ויכוח בשאלה האם המחוסנים יוכלו להסתובב ביתר חופשיות. כדי לאפשר זאת, המחוסנים יצטרכו להוכיח שהתחסנו – ומכאן הדיון בנושא הנפקת התעודות המתאימות, מסביר אקונומיסט. כמה מדינות מוטות תיירות, כמו איי סיישל, כבר פתחו את שעריהן למחוסנים. יש הטוענים שמדובר במסלול מהיר לחזרה לשגרה; אחרים חוששים שהוא יהיה בלתי הוגן ומפלג.
תעודות מתחסנים אינן דבר חדש. ב-1922 דרשו בתי ספר רבים בארה"ב חיסון נגד אבעבועות כתנאי לכניסת ילדים. "הכרטיס הצהוב" היה אישור בינלאומי לפני קרוב ל-100 שנה, לקבלת חיסונים נגד כולרה, קדחת צהובה, טיפוס ואבעבועות. עד היום דורשות מדינות רבות אישורים דומים כתנאי לכניסה לתחומיהן. כעת ממשלת בריטניה אומרת שאיננה נלהבת מן הרעיון, בעוד יוון – התלויה במידה רבה בתיירות – מציעה אישור שיחול בכל רחבי האיחוד האירופי. הנשיא ג'ו ביידן ביקש לבחון את הסוגיה. ברחבי העולם יש יוזמות פרטיות רבות ליצירת גרסאות דיגיטליות של התעודות.
סיבה אחת לזהירות היא שעדיין לא ידועה מידת ההגנה שנותנים החיסונים. ברור שהם יצילו חיים וימנעו תחלואה קשה, אך הם לא מקנים הגנה של 100%. ככל שיהיו יותר הוכחות ליעילות החיסונים, יגבר הלחץ לאפשר חזרה לשגרה – כולל תנועה. יש הטוענים שאפילו אם החיסונים יעזרו רק במקצת, אין מנוס מן התעודות והן חיוניות. כך למשל, עובדי בתי אבות ומערכת הרפואה יצטרכו להוכיח שהתחסנו. ענפים רבים – כמו ספנות נוסעים, מטוסים ומסעדות – ישותקו לחלוטין השנה בלא תעודות חיסון. גם מעסיקים רבים כבר מגלים עניין בקבלת אישורים על התחסנות עובדיהם. נראה שממשלות לא ימנעו לחלוטין את כניסתם של מי שלא יציגו תעודות חיסון, אבל יטילו עליהם תנאים נוספים, כמו בדיקה שלילית עדכנית ואפילו בידוד במלון.
חברות פרטיות יכולות להטיל מגבלות על עובדים ולקוחות הרבה יותר בקלות מאשר ממשלות. האחרונות צריכות לקבוע את סדר המתחסנים, לוודא את חלוקתם השוויונית וההוגנת ולשכנע את מתנגדי החיסונים – וכל אלו עלולים להיות בעייתיים מבחינה פוליטית, במיוחד אם המתחסנים יקבלו הטבות כמו חופש תנועה או יותר ביטחון בעבודה. לצד זאת, קיימת השאלה כיצד להתייחס למי שמחוסנים באופן טבעי לאחר שחלו והחלימו. ומאחר שאיש אינו יודע לכמה זמן יועילו החיסונים, התעודות עשויות לפקוע.
התעודות גם צפויות ליצור אבחנה בין-דורית, מציין אקונומיסט. רוב המדינות מחסנות תחילה את המבוגרים. צעירים רבים נאלצו להגביל במידה רבה את חייהם בשנה האחרונה, בעיקר כדי להגן על המבוגרים יותר. יהיה זה מאוד בלתי הוגן אם המבוגרים יוכלו לצאת לאיביזה בקיץ הקרוב, בעוד הצעירים ממשיכים להיות תקועים בבית ואולי אפילו בבידוד. גם מי שאינו יכול להתחסן מסיבות בריאותיות ייפגע. ולבסוף: אם התעודות ייכנסו לשימוש נרחב, יהיו מי שירגישו מחויבים להתחסן ושחופש הבחירה נשלל מהם.
עם זאת, סקר אחרון מצא, כי למעלה משני שלישים מהבריטים אמרו שיתחסנו – שיעור מפתיע בגובהו. תושבי מדינות אחרות עשויים בהחלט לפעול באותה צורה, ולא משנה מהן התנגדויותיהם העקרוניות. הסיבה לכך פשוטה: קשה לשאת סגרים הדוקים ומחירם הכלכלי גבוה, ואפילו סדק בדלת מהווה מקור לתקווה.